גם בקנדה מותר לבנות סוכה על המרפסת

בפסק דין תקדימי בנושא דת וחופש פולחן, התיר בסוף השבוע האחרון בית המשפט העליון של קנדה ליהודים שומרי מצוות לבנות סוכות על מרפסות דירותיהם, למרות שתקנון הבניין אוסר על כך. ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה החליט בית המשפט לקבל עתירה שהגישו ארבעה דיירים שומרי מצוות נגד הנהלת הבניין, שאסרה עליהם לבנות את הסוכות. בית המשפט דחה את הטענה כי בניית הסוכות תגרום לירידת ערך הדירות בפרויקט, אך חייב את הדיירים לדאוג לכך שהפגיעה האסתטית בחזית הבניין תהיה מזערית, ושהסוכות יוסרו מיד בתום החג.

תחילת הפרשה ב-1996, כשזוג דיירים שומרי מצוות, מואיז אמסלם וגלדיס בוהדנה, רכשו דירה בפרויקט מגורים יוקרתי הכולל 919 דירות בפרברי מונטריאול שבמדינת קוויבק. השניים בנו סוכה במרפסת דירתם, ואולם אגודת הדיירים של הפרויקט הודיעה להם כי הדבר מנוגד לתקנון הבניין, האוסר על עריכת שינויים כלשהם במרפסות הדירות. אמסלם ובוהדנה החליטו לפנות לקונגרס היהודי של קנדה ולבקש את סיועו. בתגובה לפניית הארגון, הודיעה אגודת הדיירים כי במקום להתיר בניית סוכות בכל דירה היא תסכים לבניית סוכה משותפת אחת בחצר הבניין בעבור כל הדיירים שומרי המצוות של הפרויקט. ואולם הדיירים האחרים, שנהגו קודם לכן להציב סוכות במרפסותיהם, דחו את ההצעה.

בתגובה פנתה אגודת הדיירים לבית משפט במונטריאול, שנענה לבקשתה והוציא צו מניעה נגד בניית הסוכות. בהסתמכו על עדותו של רב שהופיע כעד מומחה מטעם חברת הניהול, קבע השופט כי ההלכה איננה מחייבת את הדיירים לבנות סוכה דווקא במרפסת דירתם. לאחר שגם בית המשפט לערעורים של מדינת קוויבק דחה את ערעורם, עתרו הדיירים לבית המשפט העליון של קנדה. בית המשפט קיבל את טענת הדיירים כי תקנון הבית המשותף פוגע פגיעה של ממש בחופש הפולחן הדתי שלהם, וקבע כי מדובר בזכות חוקתית.

בהתייחסו לחוות דעת של רבנים שהגישו שני הצדדים קבע בית המשפט כי "בענייני פולחן דתי, די בכך שהאדם יוכיח את כנות אמונתו הסובייקטיווית ואין צורך להביא עדויות מומחים". בית המשפט גם דחה את טענת חברת הניהול כי בניית הסוכות תביא לירידת ערכן של הדירות בפרויקט וקבע כי "הצבת סוכה במרפסת במשך תשעה ימים היא מטרד של מה בכך". ארבעת שופטי המיעוט סברו כי מניעת בניית הסוכה היא מוצדקת, כי היא מגינה על זכותם של הדיירים האחרים ליהנות מדירותיהם.