ספר חדש בארה"ב דן ברצח בוש

אחרי סרטו של מייקל מור, המאיים לפגוע במירוץ של ג'ורג' בוש לכהונה שניה כנשיא ארה"ב, מתקרבת ובאה הפורענות הבאה מבחינתו של הנשיא הרפובליקני. ה"אינדיפנדנט" הבריטי מפרסם כי נראה שהרע מכל עוד מצפה לבוש ומגיע מהמקום הכי בלתי צפוי: ספר מדע בידיוני קצר, שכתב סופר מתון בדרך כלל, ניקולסון בייקר.

ספרו החדש של בייקר, "נקודת ביקורת", מאכלס שתי דמויות המדסקסות לאורך רוב 115 העמודים של הספר כיצד להתנקש בנשיא בוש. השניים לא באמת עושים את המעשה או אף מבצעים ניסיון רצח, אבל הספר – על פי קטעים ראשוניים שפורסמו – גדוש בזעם עמוק וכינויי גנאי מהדהדים כלפי הנשיא וממשלו.

המו"ל של בייקר, אלפרד נופף, מתכנן להוציא את הספר לדוכנים ב-24 באוגוסט, ערב הוועידה הרפובליקנית בניו יורק, בצעד שהתייחסות אליו כפרובוקציה תהיה המעטה במשמעותו. המו"ל והסופר אינם מעוניינים לתת לאף אחד עצה או המלצה להתנקש בנשיא בוש – דבר כזה יהווה עבירה פלילית – אך השניים הולכים מספיק רחוק, בייחוד בארה"ב שאחרי ה-11 בספטמבר, בה אין היסוס להכניס אנשים אל מאחורי סורג ובריח ולחקור אותם בשיטתיות, ו"לעזאזל חופש הדיבור".

בינתיים לא ננקט שום צעד משפטי נגד השניים מאז שנחשפו אתמול קטעים מהספר ב"וושינגטון פוסט", וגורם בשירות החשאי האחראי על אבטחת הנשיא והשרים, אמר לעיתון כי "מבלי לראות את הספר במלואו, אי אפשר עדיין לעשות דבר".

על הסופר בייקר לא ניתן לומר כי כמו מייקל מור, יצירתו מושפעת ישירות מעמדתו הפוליטית ונעשית כחלק מהמאבק הפוליטי החוצה את המדינה. שלא כמו מור, נגד בייקר מעולם לא נטען כי הוא פופוליסט או מחפש למשוך תשומת לב לעצמו דרך יצירה שנויה במחלוקת.

מעבר לכך, ספרי הפרוזה שלו, הקצרים תמיד – "קומת הביניים", "אתה ואני" ו"קופסת גפרורים" – התייחסו לעיסוקים ארציים כמו פוליטיקה, באותה נונשלנטיות כמו אל נסיעה במדרגות נעות, קשירת שרוך או ניכוש עשבים. ספרו "רק קול" משנת 1995, גרם להרמות גבה מכיוון שעסק בסקס טלפוני. בראיון ל"ניו יורקר" התלונן בייקר על המעבר המהיר מדי של ספריות ציבוריות לטכנולוגיות דיגיטליות ומחה על הנטישה המוקדמת מדי של הנייר. "לא ממש נושא שיזרז את יחידת הביטחון של הבית הלבן להציב מול כוונות האקדחים שלהם", כמאמר ה"אינדיפנדנט".

"נקודת ביקורת", לעומת זאת, הוא משהו אחר לחלוטין. ברשימה שפורסמה על הספר בוושינגטון פוסט, נכתב כי שני גיבוריו, בן וג'יי, מנהלים שיחה קשה ו"מלוכלכת" על ממשל בוש ומקליטים אותה ברשם קול, במהלך ארוחת צהריים בחדרם במלון בבירה האמריקאית. ג'יי מכריז בשיחה שהוא הולך להתנקש בנשיא, וממשיך בהסבר מפורט של הסיבות לכך ושל הדרך בה יבצע את זממו.

על אף העלילה הייחודית, נראה שהספר אינו בדיוק המדריך לאנרכיסט המתחיל. בספר משולבות טכנולוגיות מוזרות, כמו מסור מעופף המופעל בגלי רדיו, ואמור לסייע בהתנקשות בפוליטיקאי החזק בעולם. טכניקה נוספת בה דנים ג'יי ובן הוא סלע המופעל בשלט רחוק ומורכב מפסולת אורניום. בן שואל את ג'יי: "אתה הולך למעוך את הנשיא?". לבן אמנם יש רובה וכדורים, אבל הספר מטשטש מעט את עוקצו כשהוא דואג להבהיר שהוא דווקא חושש להשתמש בכלי המשחית. "אם האף.בי.איי והשירות החשאי יחפשו אחרי בגלל שהתרועעתי איתך בחדר בבית מלון רגעים לפני שאתה עושה מעשה מטורף", אומר בן, "אני גמור!".

אף יותר מהפנטזיות של ג'יי על ההתנקשות בנשיא, מביע הספר בעוצמה ולכל אורכו כעס רב על ממשל בוש. הספר הזועם של בייקר שונה מעט מהספר החריף של ג'וזף הלר - "הטובים והזהב" מ-1979, שניאץ את מזכיר המדינה לשעבר הנרי קיסינג'ר. השוני הוא שספרו של הלר יצא שנתיים לאחר סיום תפקידו של קיסינג'ר, בעוד שספרו של בייקר יוצא לאור באמצע מירוץ לבית הלבן של הנשיא המכהן.

עוד בספר, אומר ג'יי, שלעולם לא חש כל כך הרבה עוינות כלפי איזשהו נשיא – לא כלפי ניקסון ולא כלפי רייגן. ג'יי אומר כי הנשיא בוש הלך הרבה יותר רחוק מהנשיאים לפניו: "מה שהוא עשה במלחמה הזאת. רצח החפים מפשע. ועכשיו האסירים. זה יותר מדי. זה גורם לי לכל כך הרבה כעס וזה סוג חדש של כעס". במקום אחר בספר מכנה ג'יי את בוש "איש נפט שיכור שלא נבחר" (רמז למחלוקת על ספירת הקולות בפלורידה?) שמספסר בבית הלבן ו"ממלמל כל בוקר מספר התפילות שלו". במקום אחר הוא מכנה את בוש "ארמדיל (יונק בעל שריון) מת".

דיק צ'ייני ודונלד ראמספלד מתוארים בספר כ"גוויות חלודות", ו"זומבים", ש"נלחמו בדרכם חזרה למעלה מהביצה המזוהמת בה שכבו, ועכשיו הם מועדים ללא הרף ומרחרחים באפיהם פנימה והחוצה, ואומרים כל הזמן אנחנו-היועצים-שלך".

ג'יי גם מביע בספר זעם על התחמושת בה משתמש צבא ארה"ב בעיראק, כולל פצצות נפלאם. הוא אומר על החומר בפצצות המושלכות בעיראק: "זה כוח אש משופר – זה אפילו יותר קשה ממה שהשליכו בווייטנאם וקוריאה וגרמניה ויפן. יש לזה רק שם רשמי אחר. עכשיו זה נקרא 'מארק 77'. אני מתכוון, האם בכלל למדנו משהו? 'מארק 77'! אני הולך להרוג את המנוול הזה!".

שם הספר לקוח מאירוע במחסום דרכים בכרבלא בשנה שעברה, בו ירו חיילים אמריקאים על משפחה עיראקית בת 17 נפשות, שעשתה את דרכה לדרום עיראק כדי לחפש מחסה בטוח. חלק מבני המשפחה נהרגו, כולל שתי ילדות קטנות שראשן נערף מירי הרובים.