בשבוע שעבר לא הופיע מדור זה, עקב נסיבות אישיות משמחות, ולכן תסקור מהדורה זו את האירועים העיקריים של השבועיים האחרונים בקמפיין לנשיאות. השבועיים הללו נשלט וברובם על ידי שני נשיאים לשעבר - רונלד רייגן, שטקסי האשכבה המרגשים שנערכו לו נתנו לנשיא בוש דחיפה שנייה, וקלינטון, שהופיע בכל הרשתות כדי לקדם את האוטוביוגרפיה שלו.
השפעתם של שני האקסים של אמריקה היתה דומה - להזכיר לאומה כמה טוב היה אז, לעומת עכשיו. בסיכומו של דבר, ההשפעה של השניים על הסקרים היתה חולפת, כי איש משני המועמדים הנוכחיים אינו מצליח להשתוות באמת לקודמו.
לא זו בלבד, אלא שלחגיגת רייגן היה גם צד שלילי עבור בוש. בנו של הנשיא המנוח, יצא בהתקפה חריפה על הנשיא הנוכחי וממשלו, ואמר כי הוא רוצה לראות את בוש מפסיד בבחירות. רון ג'וניור אמר כי המלחמה בעיראק היתה "טעות נוראית" וכי אף שאביו היה איש דתי מאד, הוא מעולם לא חש צורך לנפנף בכך כדי למשוך קולות. עוד אמר רייגן הצעיר כי אביו מעולם לא חש צורך להשוות את עצמו לאדם אחר, וכי אם אנשי ממשל בוש כן חשים צורך כזה "אז הם בטח לא רונלד רייגנים".
עם זאת, השפעתו של קלינטון עשויה להימשך יותר מזו של רייגן, שכן בניגוד לנשיא המנוח הוא עדיין מסוגל לדבר. זה החל באמירות לפיהן "עזבתי את אמריקה במצב טוב יותר", וכי בוש שגה בעיתוי הפלישה לעיראק ובדרך הביצוע, ויימשך בלילה הראשון של הוועידה הדמוקרטית בבוסטון, בסוף יולי, שם יישא הנשיא ה-42 של ארה"ב את נאום הפתיחה.
קרי מחפש סגן, ניידר כבר מצא
קרי עושה בשבועות האחרונים מאמץ להדגיש את הצד הכלכלי של מצעו. הוא הביע תמיכה מפורשת בהעלאת שכר המינימום (העומד כרגע על 5.15 דולר לשעה) לרמה של 7 דולר לשעה עד 2007. קרי זכה בתמיכתו הרשמית של איגוד העובדים הפדרליים, וחלק כבוד לארגוני העובדים באשר הם כשסירב לחצות קווי שביתה של העובדים העירוניים בבוסטון במרכז הכנסים העירוני, כדי לנאום בכנס ראשי הערים של ארה"ב, שנערך במקום. ראש העיר תומאס מנינו אמר שהוא "מאד מאוכזב" מצעדו של קרי, שכנראה עשה חישוב שהמוני עובדים בעלי תודעה איגודית חשובים יותר מכמה פוליטיקאים נעלבים. צעדו מעלה את השאלה מה יקרה אם לא תסתיים שביתת העובדים עד ועידת המפלגה הדמוקרטית, האמור להתקיים באותו מקום בעוד חודש.
קרי ממשיך להתלבט בנוגע למועמד למשרת סגן הנשיא. עם פי כל ההערכות, המועמדים הסופיים הם חבר הקונגרס הוותיק דיק גפהארט, שפרש בשלב מוקדם מן המירוץ למועמדות הדמוקרטית לנשיאות, וג'ון אדוארדס, מי שהיווה את היריב הקשה ביותר של קרי על המועמדות. קרי מקפיד שלא "לשגע" את המועמדים לתפקיד, ואינו מסתיר כי הוא נוהג כך לאור ניסיונו שלו במצב זה, כשהיה אחד המועמדים לרוץ יחד עם אל גור בשנת 2000. לקרי היו טענות על התנהלותו של גור בהקשר זה, והוא נחוש בדעתו שלא לחזור על אותן שגיאות.
בינתיים מקבל קרי תמיכה לא רק מכיוון העובדים, אלא גם מחוגי ההנהלה. לי איאקוקה, לשעבר מנכ"לה המצליח של חברת הרכב "קרייזלר", שאף הציל אותה מפשיטת רגל, אומר שקרי יסייע יותר ליצירת מקומות עבודה בארה"ב, ולכן, למרות שתמך בבוש ב-2000, הוא עובר לצד השני השנה.
קרי, אגב, שובר שיאים בתחום גיוס הכספים. מאז הבטיח את המועמדות הדמוקרטית בתחילת מרץ, עד סוף מאי, גייס המועמד הדמוקרטי 100 מיליון דולר - כמיליון ליום. קצב זה עולה על מאמציו של הנשיא, שלמרות זאת עדיין מוביל על יריבו. בוש גייס כבר 215 מיליון דולר, לעומת 145 מיליון של קרי.
המועמד הנוסף במירוץ הזה, ראלף ניידר, דווקא בחר לעצמו כבר מועמד לסגן נשיא - פטר קמחו, שהיה מועמד הירוקים למושל קליפורניה בבחירות המיוחדות שנערכו שם בחורף האחרון. למרות זאת, מפלגת הירוקים עצמה דחתה את הצעתו של ניידר להעמיד אותו כמועמדה לנשיאות, ובמקום זאת בחרה את דייויד קוב, מוותיקי התנועה. ניידר תקף את החלטת הירוקים להפנות לו עורף, ואמר כי בהחלטתה הורידה עצמה המפלגה מהמפה. בינתיים הוגשה נגד ניידר תלונה, על כך שהוא נעזר בכספי עמותת הצרכנות שלו לצרכי מסע הבחירות.
"מצב מלחמה אינו צ'ק פתוח לנשיא"
עוד אירוע מרכזי היה במערכת הבחירות בימים האחרונים - יציאתו לאקרנים הסרט "פארנהייט 9/11", בו משתלח הבמאי מייקל מור בנשיא בוש, בממשלו ובמלחמה בעיראק. הסרט שבר כל שיא של הכנסות לסרט תיעודי, וזאת למרות שלא הצליח לשנות את סיווג הגיל שלו (הסרט קיבל סיווג R, המונע כניסת בני נוער, בשל תמונות קשות הכלולות בו).
קשה להניח שסגנונו הלעגני של מור מצליח באמת לשנות את דעתו של תומך בוש, או אפילו של מצביע מתנדנד, אבל נראה שהוא מצליח מאד בגיבוש רוח הלחימה של המשוכנעים, וגם זה משהו.
במישור התעמולה היה עוד אירוע ראוי לציון, כשסרטון שהופיע באתר הרשמי של קמפיין בוש-צ'ייני 2004 כלל תמונה של אדולף היטלר. הסרטון כונה "קואליציית פרועי העיניים", והתייחס לאלה שתומכים בג'ון קרי או שותפים לדרכו, כביכול.
ואם כבר בזוטות מהסוג הצהוב עסקינן, אז הנה עוד אחת: בוויכוח על מעורבותו של סגן הנשיא דיק צ'ייני בחוזים שקיבלה מעסיקתו לשעבר, חברת האליבורטון, התפרץ צ'ייני על הסנאטור הדמוקרטי פטריק לייהי ואמר לו "לך תזדיין". צ'ייני סירב להתנצל על התקרית ואמר שהרגיש טוב יותר אחרי שאמר את מה שאמר.
הממשל ספג בשבוע האחרון מהלומה משפטית, לאחר שבית המשפט העליון פסל את אחזקתם של אזרחים אמריקאים במחנה גואנטנמו ללא שימוע וללא זכויות אחרות, וקבע כי "מצב של מלחמה אינו מהווה צ'ק פתוח לנשיא ככל שמדובר בזכויותיהם של אזרחי האומה". לעצורים תהיה הזדמנות לעתור לבית משפט נגד החזקתם.
השבוע האחרון נסגר בוועידת נאט"ו בטורקיה ובהעברת הריבונות החשאית והמפתיעה בעיראק, שהוקדמה ביומיים. הטקס הצנוע הוקדם כדי למנוע פיגועים, ואופיו הלא מרשים מנע ממנו להוות הישג פוליטי לנשיא. שני שליש מן הנשאלים בסקר בזק אמרו שאינם סבורים כי העברת הריבונות תשנה משהו. כמעט 60% חושבים שהמלחמה בעיראק לא היתה שווה את המחיר, ושלנשיא בוש אין אסטרטגיה ברורה לפתרון המצב.
במקביל החל קרי לקרוא לחברות נאט"ו לקחת על עצמן חלק מן האחריות לשיקום עיראק. במחנהו הבהירו שלא מדובר בביטול הביקורת על הדיפלומטיה של הנשיא, אלא שבמקביל לביקורת יש לדרוש מבעלות הברית של ארה"ב לסייע במאמץ, שהצלחתו חשובה גם לאינטרסים שלהן.
סקרים
בסקרים, נרשמת ירידה קלה לקרי לעומת המהדורה הקודמת במדור זה, לפני שבועיים. בשבוע הראשון מבין השניים האחרונים ביצע בוש זינוק, ובשבוע האחרון התאזן המצב מעט. במירוץ ראש בראש מוביל קרי עם 46.8% לעומת 46.4%. כשזורקים לעימות גם את ניידר המצב מתהפך, ובוש מוביל עם 45% לעומת 43.6%. ניידר, אגב, ממשיך להכחיש שהשתתפותו במירוץ מיטיבה דווקא עם בוש. בסקרי התמיכה בתפקוד ניכרת ירידה לבוש, שגולש ל-48% בלבד, לעומת 48.4% שאינם מרוצים.
במדינות המפתח יש מספר התפתחויות מעניינות, שחלקן לא עושות רושם אמין במיוחד. בארקנסו, מדינתו של ביל קלינטון שבה ניצח בוש ב-6% ב-2000, מוביל כעת קרי ב-2.1%. בפלורידה יש שני סקרים חדשים וסותרים. אחד, של רשת פוקס, נותן לבוש יתרון מדהים של 10%. השני, של ARG, נותן לקרי יתרון של אחוז בודד. במישיגן, מדינת מפתח במערב התיכון, נותנים שני הסקרים האחרונים יתרונות לבוש, של 0.7% ו-2%. במיזורי מוריד סקר חדש את יתרונו של בוש ל-0.8% בלבד. בנבאדה נותן הסקר של זוגבי יתרון של 2.5% לבוש.
בניו המפשייר מעמיד זוגבי את קרי בראש בהפרש של 3.3%. בניו מקסיקו הוא מחזיר אותו לראש ביתרון בריא של 6.9%. באוהיו יש שלושה סקרים סותרים. אחד נותן לקרי 6%, השני 4% לבוש והשלישי 5.4% לבוש. באורגון מוביל קרי ב-.66%. גם בפנסילבניה שלושה סקרים סותרים. 5% לבוש באחד, 1% ו-7% לקרי. במערב וירג'יניה, בה משקיע קרי משאבים לא מעטים, נותן זוגבי 6% לבוש.
מעניין יהיה לראות לאן תישוב הרוח בחודש שנותר לפני האירוע הגדול הבא של הקמפיין - הוועידה הדמוקרטית, שתיערך ב-26-29 ביולי בבוסטון.