קליין: יש לבטל את רצועת הניוד - ממילא לא נוכל להגן עליה כשנצטרך

נגיד בנק ישראל, דוד קליין, שב היום ואמר כי יש לבטל את רצועת הניוד. "ברור לחלוטין שאי אפשר יהיה להגן עליה אם יהיה צורך בכך", אמר קליין בהרצאה במפגש מועדון המנכ"לים של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע.

נושא הרצאתו של קליין היה: המדיניות לשלוב כלכלת ישראל במשק העולמי: הקשיים שבדרך. קליין דיבר על ניהול המדיניות המקרו כלכלית בעשור האחרון, המיועדת לשלב את המשק הישראלי בכלכלת העולם, ועל הקשיים שבדרך - משטר שע"ח, ניהול מדיניות מוניטרית להשגת יציבות מחירים במשטר של יעדי אינפלציה, וניהול מדיניות פיסקלית להורדת חובות הממשלה.

קליין תיאר את תהליך המעבר ממשטר שע"ח קבוע ששרר במדינה כ-40 שנה לרצועת ניוד אופקית בראשית 1989, ולמצב הקיים כיום: את מקומו של שע"ח כעוגן נומינלי תתפוס הריבית לטווח קצר, שתיקבע על ידי בנק ישראל בהתאם ליעד האינפלציה. לדבריו, תהליך זה נתקל בקשיים בין היתר מצד אלו שהתרגלו למשטר הישן, וגם מצד אלו שלא אהבו את העצמאות שהמדיניות החדשה העניקה לבנק ישראל.

נגיד בנק ישראל הדגיש כי בניגוד לדעה הרווחת בקרב חלק מהציבור, ליתרות המט"ח של בנק ישראל אין שום השפעה על הנעשה בשוק המט"ח. קליין ציין כי בנק ישראל לא מתערב ואינו פעיל בשוק המט"ח מזה כשלוש שנים, ולכן אין שום חשיבות לשאלה מהן יתרות המט"ח שבידי הבנק. לדבריו, גובה הרזרבות אינו מושפע מתנועות ההון הפרטיות ומשערי הריבית.

"את המדיניות המוניטרית יש ליעד קודם כל לשמירה על יציבות מחירים, ובמידה שהדבר אינו סותר מטרה עיקרית זו, ניתן לנהל את מדיניות הריבית גם כדי לסייע לממשלה בהשגת יעדי מדיניות אחרים", אמר קליין. לדבריו, לאחר שב-2000 אימצה המדינה יעד של יציבות מחירים וקבעה יעדי אינפלציה לשנים הבאות, המשימה העיקרית עתה היא לשמור על יציבות מחירים.

קליין קרא לממשלה לטפל בהרגלים שהושרשו במשך השנים ולדבריו "יש להעבירם מן העולם". בין הרגלים אלו מונה קליין את ההסדרים השונים בתחום השכר במגזר הציבורי, הצמדות לסוגיהן בשוקי הסחורות והשירותים, וכן כללי מיסוי ודיווחים המתואמים לאינפלציה.

קליין שוב מציין כי הגדרת הגירעון התקציבי בישראל היא שונה מהמקובל בעולם, וכתוצאה מכך הגירעון נמוך באופן משמעותי מהתוצאה שהיתה מתקבלת לפי המדידה הנהוגה בשאר העולם. קליין אומר כי בבנק ישראל לא מתווכחים על השאלה איזו הגדרה היא נכונה יותר, ומציעים להציג את הגירעון לפי שתי ההגדרות - כל זאת ללא הועיל.

לסיכום אמר קליין כי עשור של ניהול מדיניות מקרו כלכלית לפתיחת המשק ולצימצום חלקה של הממשלה בפעילות הכלכלית, על רקע שינוי המצב הגיאו פוליטי, פעל לאינטגרציה הדוקה יותר של המשק הישראלי עם העולם. קליין סבור כי היום אין חולקים על כך שזו הדרך למיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי, על בסיס מתמשך.

קליין הדגיש כי חלק אורגני של גישה זו הוא שמירה על תקנים מקובלים של ניהול כלכלי וביניהם משמעת פיסקלית, יציבות מחירים, ושער חליפין הנקבע על ידי השוק. לבסוף ציין קליין: "איננו אי מבודד, וצריך להתרגל לכך כדי שנוכל להמשיך בפיתוח המשק, ביצירת מקומות עבודה ובהעלאת רמת החיים".