מאות בני אדם, ובהם אמנים, פוליטיקאים ואישי ציבור, ליוו אתמול בערב את כלת פרס ישראל, המשוררת והמלחינה נעמי שמר, בדרכה האחרונה. שמר, שנפטרה שלשום ממחלת הסרטן בגיל 74, נטמנה באדמת קבוצת כנרת, סמוך למקום בו קבורים הוריה. נעמי שמר הותירה אחריה בעל, אח ואחות, שני ילדים וארבעה נכדים.
בהתאם לבקשתה של שמר, לא נישאו הספדים במהלך ההלווייה, וארונה לא הוצב קודם לכן בתל אביב. חברה של המשוררת, דודו אלהרר, שר על קברה ארבעה מהשירים שכתבה והלחינה, על פי בקשתה המפורשת של שמר. אלהרר פתח בשיר "שם הרי גולן" של המשוררת רחל, לאחר מכן שר את "חורשת האקליפטוס", "לשיר זה כמו להיות ירדן" ואת השיר "נועה".
גם בשעות הערב, שעות רבות לאחר שתמה הלווייתה של שמר, הוסיפו רבים לפקוד את חלקת הקבר ולשיר משיריה.
כתב "הארץ", שגיא בן נון, מוסיף:
נעמי שמר היתה מחשובי היוצרים בזמר העברי שלאחר קום המדינה, ורבים ממאות השירים שכתבה והלחינה הפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. היא נולדה בקבוצת כינרת ב-1930 לזוג הורים, רבקה ומאיר, שהיו ממקימי הקיבוץ. הקשר שלה עם מוסיקה החל בילדותה, כשליוותה את חברי הקיבוץ בערבי השירה. את שירותה הצבאי עשתה שמר בלהקת הנח"ל.
בשנת 1955 עזבה את הקיבוץ לצורך לימודי מוסיקה באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים. לאחר כמה שנים חזרה לקיבוץ ועסקה בהוראת ריתמיקה ובחיבור שירי ילדים, בניהם "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן". השירים הופיעו לאחר מכן באלבומה של יפה ירקוני "שירים מכינרת", וזכו להצלחה גדולה בקרב ילדים.
ב-1963 היא חיברה את השיר "חורשת האקליפטוס", למחזמר "כיצד שוברים חמסין", שנכתב לציון היובל לקבוצת כינרת. השיר התפרסם מאוחר יותר בביצוע צוות ההווי של הנח"ל. ב-1964 הלחינה שמר את שירה של רחל "כינרת" ("שם הרי גולן"), ומאוחר יותר הלחינה רבים משיריה של המשוררת.
ב-67' כתבה את "ירושלים של זהב"
באותה תקופה נפרדה מבעלה ונסעה עם בתה לביקור בפריס, שם כתבה שירים רבים שהושפעו מצרפתית, ובהם "העיר באפור", "אין אהבות שמחות", "אילו ציפורים", ו"שלגיה". לאחר שחזרה לארץ נישאה שמר לבעלה השני עורך הדין מרדכי הורוביץ. ב-1967 כתבה את "ירושלים של זהב". השיר הוזמן משמר על ידי ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, לפסטיבל הזמר שנערך באותה השנה בבנייני האומה, והוא בוצע על ידי שולי נתן. הוא מתאר את עיר הבירה ערב מלחמת ששת הימים. שמר זכתה במעמד של פזמונאית לאומית בעקבות הצלחתו הגדולה של השיר. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים ב-1973, כתבה את השיר "לו יהי" שביטא בהצלחה את התחושות הציבוריות בעת המלחמה.
עם השנים כתבה שמר שירים נוספים המתייחסים למציאות החיים הישראלית. בהם תרגומה לשיר של וולט ויטמן, "הו רב חובל", שנכתב עם רציחתו של אברהם לינקולן. בגרסתה הקדישה אותו ליצחק רבין לאחר רציחתו ב-1995. שמר כתבה שירים מוכרים ואהובים נוספים, שהפכו לקלאסיקה ישראלית, בהם "אהבת פועלי בניין", "איילת אהבים" ו"לילה בחוף אכזיב".
ב-1987 הוענק לה פרס ישראל על תרומתה לזמר העברי, ובשנת 2001 הוענק לה תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת תל אביב.
"ממלכת הזמר איבדה את מלכתה"
הודעות אבל רבות פורסמו שלשום עם מותה של נעמי שמר. "שמר הותירה בשיריה סימני דרך בחיי המדינה. שיריה ביטאו אהבה עזה למדינת ישראל ולעם בישראל. מילות שיריה הן מורשתה וילוו אותנו לעד", נכתב בהודעה שפירסם נשיא המדינה, משה קצב.
אסיר ציון לשעבר, השר לענייני תפוצות, חברה וירושלים, נתן שרנסקי הגדיר את יצירותיה של שמר "מוסיקת הרקע של יהדות הדממה". בהודעת האבל שפירסם השר הוא סיפר כיצד למד את מלות השיר "ירושלים של זהב" בעל פה בזמן מעצרו ב-1974, בעזרת שכנו לתא המעצר. "זה היה הדבר הכי ישראלי שהכרנו, וידענו שגם בארץ השיר הפך לכעין המנון", כתב שרנסקי.
ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שמעון פרס, אמר ש"מעטים האנשים המאחדים את העם כולו בהערצה לאישיותם, בהתפעלות מיצירתם ובעצב על פטירתם. היא העניקה לנו שירה, לימדה אותנו לשיר ולהתאבל ולשמוח יחד כעם וכבודדים".
שרת החינוך, לימור לבנת, אמרה שלשום כי "ממלכת הזמר העברי איבדה הלילה את מלכתה". לדבריה, "זכות גדולה נפלה בחלקנו שבדור שלנו חיה ופעלה יוצרת ענקית כנעמי שמר". עוד אמרה, כי שמר "הצליחה לשזור בשיריה את ציוני הדרך בחיי המדינה ולבטא בכשרון ענק את תקומת עם ישראל בארצו".
שר הביטחון, שאול מופז, אמר בדברי הספד משלו על נעמי שמר: "יצירתה ומורשתה מלווים אותנו זה ארבעה עשורים, ויש להם חלק לא מבוטל בחינוך דורות של תלמידים וחיילים. שיריה מצליחים לגעת בנפשו של כל ישראלי, ובעיני, הם מסמלים את עוצמת הקשר בין העם היהודי למולדתו".