בעל טור אמריקאי בטוח שישראל ניצחה

צ'ארלס קראותהאמר, שזכה בפרס פוליצר על פרשנות בשנת 1987, מנמק ב"וושינגטון פוסט" מדוע לדעתו ישראל גברה על הפלסטינים באינתיפאדה:

"הכלכלה חוזרת לצמוח, למרות המכה הקשה מאד שספגה במהלך ארבע שנות האינתיפאדה. התיירים מתחילים לחזור, והמורל מעולם לא נשבר – ולראיה", הוא אומר, "הצעירים שחזרו למקומות בילוי שעות ספורות בלבד לאחר פיגועים".

קראותהאמר מודה שטרור יהיה גם בעתיד, אבל הוא מציין (או שמא פותח פה לשטן) שמזה שלושה חודשים לא היה אפילו פיגוע התאבדות אחד, לעומת חודשים כמו מרץ 2002, אז היו תשעה, שקטלו 85 איש. עוד אומר קראותהאמר שרמת האלימות פחתה ב-70%.

את הירידה בקציר הדמים מייחס קראותהאמר לשני גורמים: מדיניות החיסולים הממוקדים והגדר. בנוגע לסעיף הראשון, קראותהאמר מגנה את צביעות העולם המערבי, הדורש את ראשו של אוסאמה בן לאדן בעודו מטיף לישראל כנגד זכותה להגנה עצמית. פרשן הפוסט מציין שפעילי הטרור כה חרדים מפני המודיעין המשובח והירי המדויק של צה"ל (ומביא כדוגמא את חיסולו בירי טיל של פעיל גדודי עז א-דין אל-קסאם בזמן שרכב על אופנוע), עד שאלה מהם שעדיין חופשיים ירדו למחתרת ומשקיעים את כל מרצם בהסתתרות.

בקשר לגדר אומר קראותהאמר כי אמנם רק רבע ממנה הושלם, אבל היא כבר משפיעה בצורה מוחצת על הביטחון. לטענתו, העובדה שהחלק הצפוני הושלם היא הסיבה להיעדר פיגועים בצפון הארץ מזה זמן רב.

קראותהאמר סוקר את האינתיפאדה הנוכחית ומוצא שערפאת הימר ונכשל. לדעתו, הראיס רצה את שהוצע לו בקמפ דייויד, רק בלי המחיר של הכרה בישראל וסיום הסכסוך, במקום זה מצא את עצמו עם כלכלה הרוסה, אוכלוסיה שמתחילה להתעורר לאוזלת ידו, והכי חשוב – בלי השפעה על קביעת גבולות השטח שבו תקום בסופו של דבר המדינה שלו. קראותהאמר אומר שרק ראוי הוא שלטרוריסטים לא תהיה זכות להגדיר את תוואי הגדר המוקמת כדי להתגונן מפני רצחנותם.

למרות האופטימיות המנשבת במאמר, חותם קראותהאמר את דבריו בנימה קודרת: "הדרך היחידה שבה יוכלו הפלסטינים להשיג עצמאות מדינית וכבוד, ואת היכולת לקבוע את תוואי גבולותיהם, תהיה לשאת ולתת על הסכם שלום סופי המבוסס על דו קיום אמיתי עם המדינה היהודית. זה יכול לקחת שנה, חמש שנים או שנות דור עד שהפלסטינים יגיעו להכרה זו. מה שחבל הוא שרבים כל-כך, ערבים ויהודים, יצטרכו למות לפני כן".