מדרעי לשרון

סיפור התנהלותו של הקשר בין משפחת שרון ודוד אפל הינו סיפור של שחיתות מכוערת וחצופה. שלא להפתעתי, כל מי ששוחחתי עמו היום, ללא תלות לשיוכו הפוליטי, מעמד סוציו אקונומי, דתיות או עדה, סבר כי בניגוד למה שקבע אתמול היועץ, מדובר בשחיתות שיטתי, ואוי לנו אם אילו הנורמות השולטות בחיינו. אירועי היום ואתמול הזכירו לי פרשה ארוכה אחרת שליוותה אותנו עם פרקליטות, אישי ציבור ודוד אפל – משפט דרעי.

כשרק החלה הפרשה הזו להסתבך שוחחתי באירוע חברתי עם מספר משפטניות. הן היו בטוחות שכאשר תוכח אשמתו של דרעי, מיד יבין ציבור הבוחרים של ש"ס שלא הייתה כאן כל רדיפה על בסיס עדתי, ויוקיע את דרעי. אני טענתי שהסוגייה כלל אינה משפטית, וככל שאשמתו של דרעי תהפוך למבוססת יותר, כך תגבר תחושת הנרדפות ואי השוויון בפני החוק בקרב בוחרי ש"ס. חברותי המשפטניות סברו שכבר עברנו את השלב בו התערבבו אינטרסים אישים ומפלגתיים בשלטון, וכעת התבגרנו כמדינה ובשום אופן אין להשלים עם נורמות פסולות אלו. שתי הנקודות המחברות בין אנקדוטה זו מימי דרעי לסערה סביב שרון הן הפן הנשי של הפרקליטות והיחס ל"אחר": זה שמקרוב בא, ומבקש לממש את זכותו לשלטון, וכן גם למנעמיו.

אין זה מקרה בעיני שנשים הן שהובילו את חקירת פרשת האי היווני. בהיותן מחוץ למועדון ה"OLD BOYS” הן לא הפנימו את הכללים לפיהם על בני האוליגרכייה חלים כללים אחרים מאשר על שאר האזרחיים. בתמימותן, התעלמו עדנה ארבל "וחברותיה", כפי שהן מכונות עכשיו, מכך שסולמות שכר שונים חלים על אלו שמעולם לא הוכיחו שום כשרון מיוחד - למעט כמובן הכשרון להיוולד במקום הנכון. לתומן הן אפילו חשבו, אולי, שראש הממשלה צריך להתאמץ ולהימנע ממגעים שעלולים אפילו להתפרש כמשחיתים, כמופת לאזרחיו.

ההיסטוריה לימדה אותנו שהציבור של ש"ס צדק בקשר למוחלטות הרשעתו של דרעי. גרסתו, לפיה הגיע הכסף לידיו מהוריה של אישתו, התקבלה אמנם חלקית, אך הוא הורשע. למרות שברור לכולם שהשכר שקיבל גלעד שרון חריג, הוא מתקבל על דעתו של מני מזוז. מדוע לא התקבלה הנמקתו של דרעי? אולי סתם כי קל יותר להאמין לבעלי מעמד ולא לאילו המטפסים? דחיקתו של דרעי היתה דחיקתו של המוכשר הבולט מעל כולם בזכות כישוריו הוא, ללא קשר לייחוס ולמרות האפליה בה גדל. אך דרעי נעלם מהזירה הציבורית, לפחות בינתיים, ואנו נתקענו עם כל מיני נסיכים המקבעים את זכויות היתר שלהם.

מזוז נבחר לתפקיד היועץ המשפטי בידיעה שהחלטתו הראשונה תהיה בפרשת השוחד מבית אפל-שרון. הדעת נותנת שאם סבר שיש צורך בבדיקה נוספת צריך היה למנות צוות בלתי תלוי שיחקור את העובדות לאשורן. בהעמידו עצמו בראש צוות החקירה, עשה בדיוק את אשר טפל על עדנה ארבל – הוא סימן מטרה: ביטול התביעה, והוביל את הצוות הבלתי מנוסה בפלילים להנפקת כתב סניגוריה פרטני לכתב אישום המסתבר מן העובדות כפשוטן. מר מזוז הנכבד טרח להודיענו שאין מדובר במחלוקת לגיטימית, אלה הכפיש את מניעיה של עדנה ארבל. רק לאחר כמעט 24 שעות הודיע כי יפרסם את נימוקיה.

מערכת החוק אינה מטרה בפני עצמה, מטרתה היא להגשים את ערכי הצדק של כולנו. בקבלינו על עצמנו את הכלל שעדיף לזכות אשם מלהרשיע חף מפשע, אנו מקבלים על עצמנו דיני ראיות קפדניים, וטוב שכך. יתכן וטכנית אי אפשר היה להרשיע את שרון, אך לאחר שלמדת את העובדות כפי שהן פרושות בדוח שלך, מר מזוז, גם אתה נמנעת מלהצהיר על סגירת התיק מחוסר אשמה. כלום באמת אינך סבור שעל הפרקליטות לנסות לשרש קשרי הון - שלטון – מפלגה?