מחצית ממפוטרי ההיי-טק מצאו עבודה

מאת חיים ביאור

"מחצית מהעובדים שפוטרו מחברות ההיי-טק השתלבו בעבודה אחרת בענף, ורק כמה מאות מנפלטי הענף נותרו ללא עבודה" - כך אומר אבי קולמן, מנכ"ל השלוחה הישראלית של אדקו, חברה לגיוס והשמת עובדים זמניים.

לדבריו, הנתונים לפיהם 10,000-5,000 איש נפלטו מהענף בישראל מאז החל המשבר לפני 9-8 חודשים, מופרזים. "הרעש התקשורתי סביב כל התמוטטות של חברת סטארט-אפ או צמצום עליו מכריזה חברת היי-טק, יוצר רושם כאילו גדודי מפוטרים הושלכו לרחובות. ואולם המצב בפועל שונה".

בין המפוטרים, מוסיף קולמן, אין כמעט מהנדסי תוכנה וחומרה, מדענים, מתמטיקאים ומהנדסי אלוגריתמים. אלה דרושים גם עתה ושכרם נותר גבוה כשהיה ערב המשבר בענף. "חברה גדולה כמו אי.סי.איי, המתכוונת לפטר 1,000-800 עובדים בחוזים אישיים, נוסף על 101 עובדי ההסכם הקיבוצי שפוטרו ממנה לאחרונה, לא תוותר על מהנדסים, אלא על אנשי ייצור ומחסנאים".

קולמן מותח ביקורת על חברות ההיי-טק שקפצו מהר מדי על אופציית הפיטורים עם פרוץ המשבר בענף. לדבריו, כשחברת היי-טק מגיעה למסקנה כי עליה לפטר עובדים, טוב תעשה אם תעצור לרגע ותחשוב - אולי מוטב להימנע מפיטוריהם של כמה מהעובדים שרמתם המקצועית גבוהה, ולהעבירם למחלקה אחרת הזקוקה לכישוריהם. "לטווח ארוך שימור עובד שרמתו המקצועית גבוהה יסב לחברה רווח על אף קשייה הכלכליים הנוכחיים", אמר.

בחברות הסטארט-אפ, טוען קולמן, המצב שונה. לחברת סטארט-אפ הנקלעת למשבר אין ברירה אלא להיסגר ולפטר את כל עובדיה. רק במקרים חריגים מוצאת החברה פטרון המוכן לרכוש את הרעיון שעל בסיסו הוקם הסטארט-אפ, ולהמשיך להעסיק את עובדיה או לפחות כמה מהם.

מיקי אורלובסקי, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת בי טק - מרכז ידע להיי-טק, אומר כי עלות החלפת עובד בארגון גבוהה מאוד, ומגיעה ל-150% משכרו השנתי. "פיטורי עובד פירושם בדרך כלל אובדן ידע, נוסף על עלות הפיצויים והעלות הכרוכה בתקופת ההכשרה של העובד החדש שיחליפו. כמו כן יש להביא בחשבון כי עד שהעובד המחליף נהפך ליעיל חולפת כחצי שנה, מתוך ממוצע של שנתיים בהן העובדים בענף נשארים באותה החברה".

לדברי אורלובסקי, לא מעט חברות המפטרות עובדים ממשיכות לפרסם בעיתונים מודעות דרושים גדולות במטרה לשמור על תדמית של חברה צומחת. "בתוך זמן קצר מגלות מרבית החברותהמפטרותכיעליהןלגייס עובדים מחדש, לאותם התפקידים", הוא מסביר.

אמנם בחברה קטנה המעסיקה 15 עובדים אין כמעט אפשרות לנייד עובדים, מוסיף אורלובקי, אך בחברה בינונית וגדולה המעסיקה מאות או אלפי עובדים זהו המהלך הנכון. "כל חברת היי-טק זקוקה לאנשי תכנות זמן אמת ולמהנדסי תקשורת. במקום לפטר מהנדס מתחום האלקטרוניקה או המכונות, מומלץ להכשירו במשך 5-4 חודשים לתחום הריל טיים או RF. העובד יהיה אסיר תודה לחברה, נאמנותו אליה תגדל ואין ספק כי המשך העסקתו עדיף על קליטת עובד חדש הכרוכה בהשקעת משאבים כספיים גדולים". עם זאת, הוא מדגיש כי העדפת הניוד חלה רק על בעלי מקצועות נדרשים, ועליה להיות מותאמת לצורכי החברה.

אורלובסקי מותח ביקורת קשה על כמה חברות - בהן מוטורולה ואמדוקס - שמנהליהן השמיעו הצהרות נמלצות אודות חשיבות ההון האנושי בחברה, אך נחפזו לפטר עובדים רבים במקום לבדוק תחילה אפשרות לניידם. לדבריו, החברות הסבו לעצמן נזק כפול, שכן נוסף על הנטל הכלכלי הכרוך בפיטורים ובגיוס עובדים חדשים בשלב מאוחר יותר, עובד המפוטר ממקום עבודתו נהפך לשגריר רע של החברה.

DBM, חברה בינלאומית העוסקת בניהול מעברי קריירה ושימור עובדים, מעריכה כי במקרה של חברת היי-טק גדולה, מגיעה עלות עזיבת העובד ל-50 אלף דולר. סגן נשיא החברה, ד"ר רון אלסדון, אומר כי עזיבת עובדים בשל פיטורים או פרישה מרצון, משפיעה לרעה על נאמנותם של לקוחות החברה, שוחקת את יכולת התחרות של החברה, מפחיתה את מורל העובדים ומשפיעה על רמת תפקודם. "אמנם כל חברה זקוקה לתחלופת כוח אדם מסוימת, ואולם חברות הפועלות בקביעות לשימור העובדים הטובים בתוך החברה ולטיפוח מסלולי קידום עבורם יודעות לשרוד טוב יותר במצבי משבר".