המעורבות האמריקאית בעיראק תהיה אירוע מכונן עבור תפקידה של ארה"ב בעולם בעשורים הקרובים. האם היא תיתפש כמצדיקה ומאששת את תורות ממשל בוש בנוגע למלחמת מנע ופעולה חד-צדדית ברובה?
להשקפתי, עיראק מדגימה היטב מדי את האיוולת שבתורת מלחמת המנע ובחד-צדדיות. כמובן שעל ארה"ב לשמר לעצמה את הזכות לפעול לבדה כשהיא נתונה תחת התקפה או כשישנה סכנה מיידית להתקפה. אבל אלה הן גם בדיוק הנסיבות בהן ארה"ב אינה חייבת לפעול לבדה. אחרי ה-11/9, הן נאט"ו והן מועצת הביטחון של האו"ם העניקו תמיכה בלתי מסוייגת לכל צעד אמריקאי, כולל צעדים צבאיים, כדי לטפל באיום הטרוריסטים הבינלאומיים שישבו באפגניסטן. לאחר שהטאליבן הובס, מדינות אחרות תרמו כוחות וקיבלו על עצמן אבידות כדי לסייע בייצוב המדינה, והן תרמו גם מיליארדים לשיקום אפגניסטן. מכיוון שארה"ב הפנתה מהר כל-כך את תשומת לבה לעיראק, בעיות חמורות רבות עודן קיימות באפגניסטן, כולל שלטון של מנהיגים שבטיים והיעדר זכויות אדם בסיסיות. אולם התמיכה הבינלאומית בסיוע לאפגניסטן נותרת איתנה, והמאמץ יוכל להתחדש תחת ממשל חדש.
בעיראק בחרה ארה"ב לפעול ללא אישור מועצת הביטחון, ללא תמיכת נאט"ו, עם קומץ בעלי ברית בלבד. למעט הבריטים והפשמרגה הכורדים, אף בעלת ברית אחרת לא תרמה באופן משמעותי למאמץ המלחמתי. אפילו אלה שתמכו בהתעבות החד צדדית בעיראק מבינים כבר כנראה שלא ניתן להמשיך בה. ממשל בוש, שדחה בבוז את האו"ם, משתוקק נואשות להחזיר אותו לתמונה.
מסתבר שישנם בכל זאת כמה דברים שרק האו"ם יכול לעשות כמו לנהל בחירות שהעיראקים יקבלו כאמינות, או להעניק חותם של כשרות לתהליך העברת שלטון. אבל הסיבה הדוחקת ביותר לרצות את מעורבות האו"ם היא חלוקת הנטל. בינאום הוא חלק מפתח במדיניות שמציע ג'ון קרי לעיראק. למרבה הצער, זוהי מדיניות שרחוקה מלהיות קלה להשגה. בעוד שממשל אמריקאי פחות תוקפני יוכל בוודאי להשיג יותר תמיכה ותרומה ממדינות העולם, עדיין יהיה זה אתגר לשכנע את המדינות האירופיות המרכזיות להניח לאו"ם או לנאט"ו ליטול על עצמם את עיקר האחריות בעיראק.
הסיבה היא העלות. בהתחשב בכל העלויות, שנה אחת של מעורבות בעיראק עולה בין 50-100 מיליארד דולר. על פי שיטת הגבייה המנדטורית של האו"ם, הדבר יעלה לצרפת ולגרמניה בין 5-10 מיליארד דולר כל אחת, ושתיהן תיאלצנה לסכן חיילים. חישוב העלויות של נאט"ו מרתיע במידה דומה. בעוד שבעלות בריתנו עשויות לאחל רק טוב לממשל בראשות קרי, ייתכן שהן עדיין תסרבנה להתחייב בקנה מידה שכזה כדי לסייע לארה"ב להיחלץ מעיראק. כפי שאמר לי דיפלומט אירופאי לפני פרוץ המלחמה "יחולו עליכם חוקי חנות החרסינה שברת, שילמת".
אני מאמין כי המדיניות האמריקאית מצליחה יותר מכל כאשר היא נוהגת בהתאם לחוק הבינלאומי ופועלת במסגרת האו"ם, בהתאם לתקנות אמנת הארגון. זה אינו רק עניין של נאמנות לעקרונות האו"ם. זה גם עניין מעשי. כפי שמלחמתנו בעיראק מוכיחה, איננו יכולים להרשות לעצמנו לנהוג אחרת.
על הכותב
פיטר וו. גאלבריית' שימש כשגריר הראשון של ארה"ב בקרואטיה ושירת במסגרת האו"ם במזרח טימור. כחבר בסגל ועדת החוץ של הסנאט האמריקאי הוא גילה ותיעד את מבצע "אנפאל" של עיראק נגד הכורדים, בסוף שנות ה-80. כיום הוא משמש כעמית דיפלומטי בכיר במרכז לבקרת נשק ומניעת הפצה, וכשותף בחברה המתמחה במשפט בינלאומי ובמשא ומתן.
המאמר פורסם לראשונה ב"ניו יורק ריוויו אוף בוקס" (כל הזכויות שמורות), והוא תורגם במיוחד עבור פרסום זה בוואלה! חדשות.