השבוע הקמפיין עבד על טורים נמוכים, זאת בשל החלטתו של ג'ון קרי להשעות את המערכה שלו להדחת הנשיא ג'ורג' בוש עד שהנשיא המנוח, רונלד רייגן, יובא לקבורה. רייגן נפטר במוצ"ש לפני שבוע וחצי, והובא לקבורה רק ביום שישי האחרון, בכדי שהעם האמריקאי יוכל לחלוף על פני ארונו הפתוח ולחלוק לו כבוד.
קרי טס ביום רביעי האחרון לקליפורניה כדי לחלוק כבוד לנשיא ה-40 של ארה"ב, ולמרו8ת השעיית הקמפיין שלו מצא בכל זאת דרך לעקוץ את הנשיא המכהן. קרי סיפר כי למרות שרייגן לא התעסק בדרך כלל בפרטי הפרטים של המדיניות, ולמרות שכסנאטור עבד קרי בעיקר מול בכפופים לקרי, "בכל זאת נפגשתי איתו הרבה יותר מאשר עם הנשיא הנוכחי". היה בכך רמז לעובדה שממשל בוש ממזער בצורה חריגה את הסיעות הדמוקרטיות בשני בתי הקונגרס, ואינו מעדכן אותם בהתפתחויות והחלטות כפי שנהוג.
במהלך השבוע דשו כלי התקשורת ברייגן עד זרא. אחד הכתבות המעניינות עסקה בדרך בה כפה רייגן על הדמוקרטים להשתנות. הצלחתו הגדולה של רייגן (שזכה ב-1984 ב-49 מתוך חמישים מדינות), נבעה מהעובדה שמצביעים דמוקרטיים מסורתיים רבים העבירו אליו את נאמנותם תופעה שזכתה לכינוי "דמוקרטים של רייגן". התפתחות זו הכריחה את הדמוקרטים לשקול מחדש רבות מעמדותיהם והצמיחה את "מועצת המנהיגות הדמוקרטית", גוף שמשך את המפלגה מעט למרכז, ושבראשו עמד בתחילת שנות ה-90' אחד, וויליאם (ביל) ג'פרסון קלינטון.
עוד כתבה מעניינת עסקה בדרך שבה ניסה הנשיא בוש (כצפוי) להתעטף באצטלת "יורשו של רייגן". הניו יורק טיימס הביא ציטוטים של בכירים לשעבר בממשל רייגן שדחו את ההשוואה לחלוטין. נימוקיהם: רייגן היה פרגמטיסט, בעוד שבוש הוא אידיאולוג מושבע. בוש, אמרו המרואיינים, שואף להביס את יריביו, רייגן שאף להעביר אותם לצד שלו. כפועל יוצא מכך, בוש הוא דמות מפלגת יותר מרייגן. כאילו כדי להדגיש את ההבדלים הללו, בוש גם דחה את קריאתה של אלמנת רייגן, ננסי, להתיר את השימוש בתאי גזע לצרכי מחקר, בתקווה למצוא תרופה למחלת האלצהיימר.
הטרור דווקא עלה ב-2003
ביום רביעי התפרסם שדו"ח, שהצביע כביכול על ירידה במספר פיגועי הטרור ברחבי העולם בשנת 2003, ושבו נופף הממשל בגאווה רבה, היה מאד לא מדויק, וכי למעשה מספר הפיגועים עלה. "אני מאד נבוך", אמר שר החוץ קולין פאוול. "אנחנו נבדוק איך נעשתה טעות כל-כך רצינית".
באותו התפרסם גם כי שני פרקליטי זכויות אדם הגישו תביעות נגד שני קבלני ביטחון חברת טייטאן מסן דייגו וחברת קאסי מארלינגטון, וירג'יניה בטענה שאלה עינו חשודים בטרור תוך שימוש במעמדם המיוחד כקבלנים אזרחיים בעיראק כדי להתחמק מההגבלות החוקיות המוטלות על כוחות הביטחון הרשמיים.
במהלך השבוע המשיכו הידיעות לטפטף על כך שגורמים בצמרת הממשל הם שאישרו את שיטות החקירה המפוקפקות בכלא אבו גרייב ובמקומות אחרים, וכי משפטנים בכירים בבית הלבן ובפנטגון כתבו מזכרים לפיהם השיטות המדוברות אינן בגדר עינויים, וכי סמכות הנשיא עולה על זו של אמנת ז'נבה. העיתון הבריטי הימני "טלגרף" טוען כי הצלב האדום העביר לתחנת טלוויזיה מסמכים המוכיחים את מעורבותם של ארבעה בכירים בפנטגון בפרשה, ומוכיחים כי בניגוד לעדויותיהם, ההתעללות לא היתה מוגבלת לאבו-גרייב בלבד. הטבעת ממשיכה להתהדק סביב שר ההגנה ראמספלד ובכירים אחרים.
ביום ראשון התפרסם כי הנשיא בוש, בעת שביקר לפני כשבוע ברומא, ביקש משר החוץ של הוותיקן שהכנסייה תלחץ על בישופים אמריקאים להתבטא בצורה נחרצת יותר בנושאים פוליטיים כמו נישואין חד מיניים. גורמים שונים, כמו העמותה להפרדת הדת מהמדינה, גינו את צעדו זה של בוש בחריפות. האפיפיור, אגב, נמנה על תנגדיה התקיפים של המלחמה בעיראק, ובעת ביקורו של בוש דחק מנהיג הקתולים בנשיא לפעול כדי להשיב את הסדר למדינה.
אל תפספס
קלינטון יסייע לקרי
באותו יום התפרסם גם כי 26 דיפלומטים ובכירים צבאיים לשעבר, שרובם מונו על ידי נשיאים רפובליקנים, חתמו על הצהרה הקוראת להבסת הנשיא בוש, בטענה שבוש פגע בביטחונה של ארה"ב בכך שבודד אותה בזירה הבינלאומית והפחית מן הכבוד שרוחשים לה בעולם.
ביום שני דחה בית המשפט העליון את תביעתו של אב אתיאיסט, שתבע בשם בתו להשמיט את המלים "תחת האל" משבועת הנאמנות של ארה"ב (שבהקראתה נפתח כל יום לימודים). בית המשפט לא הכריע בסוגיה העקרונית, אלא רק קבע כי לאב, המנהל מול גרושתו מאבק משמורת, אין סמכות אפוטרופסית להגיש תביעה מעין זו בשם בתו. בכך נמנעה משני הצדדים במאבק הבחירות סוגיה בוערת ונפיצה. לכל הפרשנים ברור שזה רק עניין של זמן עד שיקום הורה שסמכותו האפוטרופסית אינה מוטלת בספק ויגיש תביעה דומה, ואז בית המשפט העליון ייאלץ לדון בנושא ברצינות.
בסוף השבוע נודע כי הסנאטור הרפובליקאי ג'ון מקיין דחה באופן סופי, נחרץ, בלתי משתמע לשתי פנים ודי כבר את הרעיון שירוץ למשרת סגן הנשיא תחת קרי. במחנה קרי מאד רצו את הזיווג, שהיה מביא ל"כרטיס" המשותף המון בוחרים בלתי תלויים שקרובים יותר לעמדותיו השמרניות של מקיין אבל מואסים בבוש. מצד אחד, יש מן המגוחך בחיזור הבלתי נלאה של קרי אחרי מקיין (שהתפקיד הוצע לו, על פי השמועות, לא פחות משבע פעמים), ובוושינגטון כבר רצה בדיחה על כך שמקיין נאלץ להוציא צו הרחקה נגד קרי (שהוא אגב ידיד טוב שלו במציאות). מצד שני, דעה מעניינת אומרת שזו היתה דרכם של יועצי קרי לטרפד מראש כל טענה על כך שהמועמד שלהם לא ניסה לחצות גבולות, להרחיב את האוהל ולהרחיב את הפנייה שלו לבוחרים.
במקביל הביעה משלחת של סנאטורים דמוקרטים את תמיכתה בג'ון אדוארדס מצפון קרוליינה לתפקיד. כזכור, אדוארדס היה היריב העיקש ביותר של קרי על המועמדות, ויש המאמינים שהוא יוכל להביא לקרי בוחרים דרומיים, ואולי אפילו את הניצחון במדינה שלו.
ולסיום, בסוף השבוע התפרסם עוד כי הנשיא לשעבר ביל קלינטון, הנמצא כעת בעיצומה של מערכה לקידום מכירות ספרו האוטוביוגרפי "חיי", ינצל את המסע, שייקח אותו לאורכה ולרוחבה של ארה"ב, כדי לסייע גם לקמפיין של המועמד הדמוקרטי, ג'ון קרי. אנשיו של קלינטון מתאמים עמדות עם אנשיו של קרי, שכן לצד הסיוע שיכול לנבוע מכך שקלינטון יזכיר לאנשים "כמה שהיה יותר טוב תחת נשיא דמוקרטי", כפי שהגדיר זאת אחד מיועצי קרי, יש גם סכנה שקלינטון הכריזמטי יאפיל על קרי ויסיט ממנו את תשומת הלב.
סקרים
בסקרים הארציים נרשמת עלייה לקרי והתפוגגות "אפקט רייגן" שנדון כאן בשבוע שעבר. בשקלול הסקרים המובילים שיצאו בשבוע האחרון מוביל קרי בארבעה אחוזים (48.25%-44.25%) בקרב ראש ב-ראש, וב-2.75% בקרב משולש (46%-43.25%), כשראלף ניידר גורף 4.5%.
דווקא בסקרי התמיכה בתפקוד זוכה הנשיא בוש לעלייה קלה, ושיעור התמיכה בו עלה ל-50%, לעומת 47% שאינם מרוצים.
במדינות המפתח נרשמת עלייה קלה מאד לקרי בחלק מן המקומות, ועלייה בולטת יותר לבוש במקומות אחרים. בפלורידה נותן לו הסקר האחרון (של זוגבי) יתרון של 1.6%. באיווה עומד יתרונו על 1.3%, ומדובר בירידה לעומת שיאים של 8% בסוף מאי. במישיגן מוביל קרי ב-3% שקלול שני הסקרים החדשים. במיזורי החזיר לעצמו בוש את השליטה, והוא מוביל שם כעת ב-11%. בנבאדה, בה ניצח בוש ב-2000, מוביל קרי ב-3.5%. בניו המפשייר פחת מאד יתרונו של קרי. על פי זוגבי הוא עדיין מוביל, ב-4.3% (לעומת 9.6% שבועיים לפני כן) ואילו בסקר אחר, של חברת ARG, נרשם שוויון מוחלט בינו לבין בוש.
בניו מקסיקו איבד קרי יתרון של 5%, וכעת מוביל בוש בשיעור זניח של 0.6%. קרי החזיר לעצמו את היתרון בפנסילבניה (יתרון של 3.8% בשקלול שני הסקרים החדשים). באוהיו מוביל קרי בסקר אחד ב-3%, ואילו בסקר השני מוביל דווקא בוש ב-2.8%. באורגון חזר קרי להוביל (ב-5.9%), אולם בוויסקונסין עבר היתרון לבוש (2%). בסיכום הסקרים הנוכחיים מוביל קרי, מבחינת קולות אלקטורליים (שקובעים כידוע את הנשיאות), בהפרש של 289-249.