ההסתדרות עתרה לבג"ץ בתביעה להורות על עריכת בחירות חדשות למוסדות אגודת הקו אופ

הסתדרות העובדים הכללית עתרה הבוקר לבג"ץ נגד אגודת הקו אופ הרבוע הכחול ורשם האגודות השיתופיות, בתביעה להורות על עריכת בחירות למוסדות האגודה וכן להורות על החלפתו של הוועד הממונה.

בעתירה טוענת ההסתדרות, באמצעות עו"ד משה שחל, כי יש לה באמצעות חברת העובדים זכויות נרחבות ומהותיות בברית הקואופרציה, בה היא חברה בצוותא עם אגודות שיתופיות נוספות, בהן קו אופ הרבוע הכחול.

לטענת ההסתדרות, לחברת העובדים, מכוח תקנון ברית הקואופרציה, יש היכולת להשפיע על החלטות המתקבלות בקו אופ, ובהן היכולת של אגודות שיתופיות להתמזג שתיעשה רק בהסכמת חברת העובדים; חברת העובדים רשאית למנות 25% מחברי המנהלה של הקו אופ ומחברי המזכירות שלה; סכסוכים הנובעים מעסקי האגודה יועברו לבוררים משפטיים מטעם חברת העובדים; שינוי התקנון של הקו אופ דורש הסכמה מראש ובכתב של חברת העובדים; פירוק האגודה טעון אף הוא אישור מוקדם בכתב של חברת העובדים, ועוד.

זכויות אלו שניתנו לחברת העובדים, טוענת ההסתדרות, מלמדות על תפקידה הייחודי של חברת העובדים, שנועד להבטיח את יכולת ההשפעה של חברת העובדים באמצעות ברית הקואופרציה בכל אחת מהאגודות השיתופיות שבברית, ובכלל זה הקו אופ.

ההסתדרות מבקשת להבהיר בעתירתה כי היא אינה פועלת בעניין זכויותיה בקו אופ למטרות של הפקת רווחים או קבלת טובות הנאה, וכל פעולותיה נועדו לשמירת אופיה הקואופרטיווי של האגודה ושמירת זכויות חבריה.

ההסתדרות טוענת כי מעולם לא ויתרה על זכות מזכויותיה, בין אם בברית הקואופרציה ובין אם בקו אופ. ואם היו זכויות מעין אלו אשר לא מומשו הלכה למעשה בתקופה זו או אחרת, אין הדבר מהווה ויתור על זכויות מוקנות מפורשות בתקנון האגודה, והנהלת האגודה אינה יכולה על פי דין להתעלם מזכויות ההסתדרות וחברת העובדים.

לטענת ההסתדרות, הנהלתה הקודמת של הקו אופ ביקשה לשנות את המבנה המשפטי של האגודה, כך שהקו אופ יחדל מלהיות קואופרטיב ויהפוך להיות חברה עסקית, הפועלת עפ"י שיקולי רווח והפסד בלבד ללא כל ערכים אחרים. בכך, טוענת העותרת, יש לשנות מן הקצה אל הקצה את אופיו של הקו אופ ולפגוע באופן חמור בזכויות ההסתדרות בקו אופ.

ההסתדרות: הוועד הממונה אימץ את מדיניות ההנהלה הקודמת

ההסתדרות קובעת בעתירתה כי היא מתנגדת לכל שינוי בזכויות חברי הקו אופ ולכל שינוי באופיה הקואופרטיווי של האגודה.

ההסתדרות טוענת כי ההנהלה הקודמת הקימה את ועדת וינוגרד, שהמליצה כאמור על הפיכתה של האגודה לחברת מניות, ואילו היא התנגדה נמרצות להמלצת הוועדה.

ההסתדרות טוענת כי מינוי של הוועד הממונה, לאחר החלטת הרשם לבטל את הבחירות לאגודה משנת 1999, לא שינה את התמונה, וכי הוועד הממונה נטל לעצמו חירות לנהל את האגודה במנותק מהתכלית שהביאו את הרשם למנותו - ניהול ענייני האגודה בתקופת ביניים.

הוועד הממונה, טוענת ההסתדרות, אימץ את מדיניות ההנהלה הקודמת, לפיה יש להפוך את האגודה לחברת מניות לכל דבר ועניין, והוא פועל למכירת נכסי האגודה - דבר ש"יחסל" אותה.

לנוכח כל זאת מבקשת ההסתדרות מבג"ץ שיורה לרשם לערוך לאלתר בחירות חדשות באגודה השיתופית, על מנת שייבחרו נציגי האגודה, ינהלו אותה ויחליטו על עתידה. כמו כן מבקשת ההסתדרות להורות על מינויים של חברים חדשים במקום הוועד הממונה, שישקפו את האינטרסים האמיתיים של האגודה וחבריה, וינהלו את האגודה באופן שלא יוביל לשינוי המסגרת המשפטית שלה ולהפיכתה לחברת מניות. (בג"ץ 3212/01) .

בעניין אחר פנה היום עו"ד שחל אל היועמ"ש, בדרישה לדעת האם אכן התקיימה בראשית השבוע ישיבה במשרדי היועמ"ש בהשתתפותו ובהשתתפות חברי הוועד הממונה ועו"ד לויט. הוא הביע תמיהה, מדוע לא הוזמנו לאותה הפגישה כל הנוגעים בדבר, ובכלל זה ההסתדרות, שביקשה אף היא להצטרף לדיון בעתירה הייצוגית לבג"ץ למתן שווי ריאלי למניות האגודה באמצעות הפיכתה לחברת מניות, שהגיש עו"ד לויט.

ההסתדרות טוענת במכתבה כי עו"ד לויט מייצג בעתירתו את עצמו וקומץ זעום של חברי אגודה, ואילו ההסתדרות מייצגת את כלל חברי ההסתדרות, עליהם נמנים כל חברי האגודה, ולפיכך היה מן הדין לזמנה לפגישה. מלשכת דובר משרד המשפטים נמסר בתגובה כי תשובה למכתב תימסר לשולחו.