בית משפט פדרלי לערעורים התיר למרגל למען ישראל, ג'ונתן פולארד, להגיש ערעור נוסף, אולי אחרון, על מאסר העולם ללא אפשרות חנינה שנגזר עליו.
הרכב של שלושה שופטים ישמע את טיעוניו, אולי מאוחר יותר השנה. ההרכב הזה לא יכריע בטענתו של פולארד שהעונש שנגזר עליו קשה מדי, אלא רק אם יותר לו בכלל להמשיך במאבקו המשפטי.
בסוכנות הידיעות איי.פי. דווח כי בית המשפט הזה יוכל גם, אם יבחר, לקבל בקשה של עורכי דינו של פולארד לעיין במסמכים חסויים חלקית שהוגשו לשופטים בעת שעונשו של פולארד נגזר ב-1987. עורכי הדין טוענים שעליהם לראות את החומר על מנת להתמודד עם טענות הממשלה נגד ערעור נוסף, או נגד בקשה לחנינה נשיאותית.
פולארד כבר הפסיד מספר סיבובים בבית המשפט הפדרלי, ופסיקת בית המשפט לערעורים של וושינגטון די.סי, שהשאיר את התיק שלו בחיים, היה ניצחון מפתיע, אם גם מוגבל בהיקפו.
פולארד כבר מיצה את כל הערעורים הרגילים המותרים לו, ויזדקק לפסיקה מיוחדת של שופט כדי להמשיך במאבקו. השופט הפדרלי המחוזי תומאס הוגן דחה את בקשתו בסתיו שעבר, והתיק היה עלול למות שם.
אף נשיא לא מוכן לחון אותו
עורכי דינו של פולארד ביקשו מבית המשפט לערעורים לשקול מחדש את פסיקתו של הוגן. בקשות מעין אלה נדחות כמעט תמיד, כעניין שבשגרה. אולם בית המשפט החליט לקבל אותה הפעם.
עורכי דינו של פולארד ישמיעו שני טיעונים בפני הרכב הערעורים. תחילה, פולארד טוען שהרשעתו נוגדת את החוקה מפני שפרקליטו דאז התרשל במלאכתו. שנית, צוות הפרקליטים החדש של פולארד ינסה לזכות בגישה למסמכי גזר הדין החשאיים.
בפני בית המשפט לערעורים ניצבות מספר אפשרויות. השופטים יכולים לאשרר את פסיקתו של הוגן, ופירוש הדבר יהיה שפולארד לא יוכל לערער עוד. לחילופין, הם יכולים לפסוק שלפולארד מגיעה הזכות לערער, ולהורות לצדדים להגיש את טיעוניהם בכתב לקראת סיבוב נוסף של התדיינות משפטית. השופטים יכולים גם לדלג על השלב הזה, ולדון בערעור עצמו. במקרה כזה יוכלו השופטים להורות על הליך בירור עובדות בכדי לקבוע אם פרקליטו המקורי של פולארד אכן מעל באמון לקוחו.
פולארד בן ה-49 היה מנתח מודיעין אזרחי בשירות הצי האמריקאי כשצילם ונתן למפעיליו הישראלים מספיק מסמכים מסווגים כדי למלא ארון גדול. הוא לא קיבל תשלום כשהחל לרגל עבור ישראל ב-1984, אולם הודה שמאוחר יותר החלה ישראל לשלם לו כמה אלפי דולרים בחודש.
פולארד נלכד ב-1985 לאחר ניסיון סרק לקבל מקלט מדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון. הוא הודה באשמה, ולטענתו תובעיו חזרו בהם מהבטחה שלא לדרוש את העונש במירבי אם יעשה כך. במשך השנים מתח פולארד ביקורת רבה על ישראל, שזנחה אותו לגורלו. מספר אישי ציבור בישראל ניסו לפעול למען שחרורו, אולם הסירוב המוחלט לדון בכך אפיין את כל ארבעת הנשיאים האמריקאים מאז תחילת הפרשה עד היום.