כך מתארת א' את מסכת ההתעללויות שעברה מצד בעלה לשעבר במשך ארבע שנים וחצי, עד לקבלת הגט המיוחל. "התינוק שלנו רצה לינוק, הוא קם הרבה בלילה, ורופא לימד אותי איך להרגיע אותו. בעלי התעצבן, 'תניקי אותו', הוא צרח. 'יש מטרנה', אמרתי. הוא גרר אותי בשיער, הצמיד אותי לקיר, חנק אותי ובעט במיטה עד שנפלתי", היא מספרת וכאב נסוך על פניה.
א' היא אישה בעלת פנים חלקות, כשאותות הסבל שעברה לא ניכרים עליהם היא הכירה את בעלה בצבא והם היו חברים במשך שלוש שנים וחצי. הם היו נשואים במשך 11 שנה. קרוב לשמונה שנים ניהלה א' מאבק לשם קבלת הגט, ולפני שנתיים וחצי קיבלה אותו סוף סוף. לא' ובעלה לשעבר יש שני ילדים.
מתי התחילו הבעיות בחיי הנישואין שלך?
"היו בעיות כבר במהלך החברות שלא זיהיתי אותן. חיפיתי עליו ולמדתי להשיג דברים שרציתי במערכת היחסים. חשבתי שהבעיות שהתגלו הן מכוח השנה הראשונה לחיים המשותפים. הוא תמיד קבע והחליט. כשרציתי לראות סרט מסוים והוא רצה לראות סרט אחר, תמיד ביקשתי את הסרט שהוא רצה, כדי לקבל את מה שאני רציתי. וכך כולם יצאו מרוצים. גם הוא הרגיש טוב שהוא קבע וגם קיבלתי את מה שרציתי. הייתי עושה מניפולציות בלי לראות זאת כך, כדי לקבל את מבוקשי".
האם היו סימנים מוקדמים להתנהגותו?
"הוא קנה לי חליפה לפי המידות והטעם של אחותו, זה היה צר עליי ולא התאים לי. זה היה בדיוק הפוך ממה שרציתי, והוא נפגע. הוא כעס שדחיתי את המתנה שלו, היו עשרות דברים שלא זיהיתי".
האם הוא השתנה או שהגילוי של אישיותו היה חלק מתהליך החיים המשותפים?
"היו בעיות בחברות ונפרדנו פעמיים לזמנים קצרים. בתקופת החברות הוא היה מקסים, בסדר עם כולם. הוא צבע את הדירה לסבתי, הוא היה מושלם ומדהים, הוא סחב תפוזים לאמי. כך הוא ריצה את כולם והתחבב על כולם, חברותיי נדהמו ממנו. הייתי באופוריה, הוא החמיא לי. אחרי החתונה הוא קילל אותי, הייתי המומה. חשבתי לעצמי, 'אלוהים, האם זה אותו אדם שהכרתי שכל כך מדכא אותי?'. הוויכוחים הלכו ותכפו, ומה שדחף אותי החוצה לאחר ארבע שנים וחצי הייתה האלימות הפיזית", א' ממשיכה לספר בכאב, "לאט לאט הוא ניתק אותי ממשפחתי, ההורים שלי התפלאו מדוע אנחנו לא באים. הוא אמר לי: 'בואי נהיה יחד רק את ואני', ואני פירשתי זאת כאילו הוא רוצה להיות רק שלי. החברים המשותפים שלנו היו בעיקר מהצד שלי, הרבה פעמים הוא סירב ללכת אליהם, הוא אמר: 'בואי נהיה יחד, נתכרבל ונזמין סרט טוב'. הבנתי שככל שהקשר בינינו התחזק ונהיה יותר מחייב דרך הנישואין והילדים, מצאתי את עצמי יותר לכודה, והוא הרשה לעצמו להשתחרר יותר ויותר".
מדוע לא קמת ועזבת איך שהכול התחיל?
"בזמן שהיינו נשואים, לאחר גילויי האלימות תמיד הוא היה מתנצל, ומפצה אותי במתנות וחוזר חלילה וכך נכנסנו למעגל. הוא אמר לי: 'אני סלע, אבן, אי אפשר לשבור אותי'. רציתי שניפרד יפה, והוא אמר: 'בחיים לא אתן לך ללכת, בחיים לא'. הוא היה מאוד נחוש".
מתי ידעת שאת רוצה להתגרש?
"מיד כשקיבלתי את המכה ידעתי שאני צריכה לעזוב. הוא הכניס לי אגרוף ובעט לי בעכוז, אז הבנתי שעליי לקחת פסק זמן. הוא הכה אותי וחתך לי את הוויזה, כי לא נתתי לו להשתמש בה. פנינו לייעוץ והוא הלך מספר פעמים מועט וסירב להמשיך בטיפול. ניסינו לשקם את הזוגיות שלושה חודשים לפני הפרידה, כי התקשורת בינינו באותו זמן הייתה מאוד לקויה. הוא המשיך לקלל אותי ואני שתקתי ובכיתי. עזבתי את הבית אחרי המכה ותבעתי גירושין, מזונות ואת אחזקת הילדים. הוא התחנן בפניי שאני לא אעזוב אותו. ארזתי דברים אישיים והלכתי. חזרתי הביתה בליווי משטרתי ועברתי לבית הוריי. אף אחד בסביבתי לא היה גרוש, כולם היו או נשואים או רווקים, ואני לא תיארתי לי שנצטרך לפרק את המשפחה על הסף. הוא הגיע, הסתרתי את הילדים בתואנה שאני רוחצת אותם, בסוף הוא לקח רק את האוטו וכך החל הליך הגירושין".
בעלה של א' נעצר, והיא קיבלה את הגט כעבור מספר ימים. "הילדים קיבלו המון חום ואהבה, והוא הסית אותם נגדי ונגד אמא שלי. הילדים עברו את התהליך בשלום. הסברתי להם שעל אבא לשבת קצת במעצר כדי לתת לי גט. באותה תקופה הוא גם בגד בי ואת כל האחריות למצב הוא השליך עלי".
מה ההשלכות של להיות אישה מסורבת גט?
"אף פעם אין סגירה של הדברים. זה תמיד נמשך. לא הייתי זכאית לזכויות של אם חד-הורית. כאישה דתיה, גם אם רוצים להכיר מישהו - החברה לא מכירה זאת ואי אפשר ליצור שום דבר בפומבי. היה לי כעס רב על האקס שלי שהחזיק אותי כל כך הרבה שנים עגונה".
כיצד כל מה שעברת השפיע על הדימוי שלך?
"בשנות הנישואין המשותפות הייתי סמרטוט ועם דימוי עצמי מאוד נמוך שאני לא מסוגלת להגשים את עצמי, ועם העזיבה התחזקתי. היום אני כל כך שונה ממה שהייתי, אני מרגישה צמיחה עצומה מבחינה אישית, עצמאית, בעלת ביטחון עצמי, מאמינה בעצמי יותר, איפה הייתי ואיפה אני היום".
האם כל מה שעברת גרם לך למשבר אמוני כאישה דתיה?
"כלל וכלל לא. הייתי עסוקה בלשרוד. הוא לא הסכים להתפשר. למדתי לשים דגש על העיקר ופחות על הטפל להתעסק במהות. אני כבר לא שיפוטית כמו פעם. לא איבדתי את האמונה. אני מקווה שאם אני אתחתן שוב אני אעשה את זה עם אדם שאני אכיר לעומק ואת כל צדדיו".
במאבקה העיקש לשם קבלת הגט נעזרה א' בארגון "מבוי סתום". זוהי עמותה התומכת בנשים מסורבות גט ועגונות.
כיצד ארגון מבוי סתום עזר לך?
"הארגון מימן לי עו"ד חדש כדי שיקדם את התיק, והמליץ לי על טוענת רבנית. היא ישר קלטה את התיק וקידמה את הנושא והביאה לסיום ההליך".
מה גורם לך לחזור ולספר את סיפורך לא עדיף לך לשקם את חייך ולחזור לאלמוניותך?
"יותר קל לא לחזור לזה אך אני גומלת לארגון "מבוי סתום" על מה שהם עשו בשבילי. בנוסף אני מקווה שאם הצלתי בחורה אחת זה היה שווה. אם הצלחתי להביא את הסיפור שלי וזה יישאר חרוט אצל חלק מן האנשים שנכחו בכנס, הם יחשבו היטב לפני שהם יקבלו החלטות בנושאים כה מהותיים".
יש מוסר השכל לסיפ
כשאבא מרביץ לאמא
יוסי צידוביץ ואורית לאופר , תמונת אילוסטרציה
9.6.2004 / 14:58