סמיון טומאקוב מושיט את ידו ומצביע על צלקת עבה שקיבל כשתקף חייל מארינס שחור לפני שש שנים. התקיפה עלתה לו במאסר של שנה וחצי, אולם טומאקוב אומר שאין לו כל חרטות. "אנו מנהלים מלחמת קודש גזעית", אומר טומאקוב בן ה-28, מנהיג בלתי רשמי בקרב גלוחי הראש של מוסקבה, האחראים לעלייה מדאיגה בשיעור האלימות.
במהלך השנים האחרונות הפכה רוסיה למקום עוין להדהים לכל מי שפניו מעידים על מוצא אפריקאי, אסייתי או קווקזי. חייל המארינס האמריקאי הוכה קשות בשוק במוסקבה ב-1998, אולם הוא היה רק אחד מממספר זרים שהפכו למטרה לאלימות בשנים האחרונות. בחודשים האחרונים נרשמה סדרה מזעזעת במיוחד של תקיפות, כמו דקירתו של סטודנט מגינאה-ביסאו בעיר המרכז-רוסית וורונז', הריגתו של אפגני שביקש מקלט מדיני במוסקבה, ורציחתה של ילדה טג'יקית בת 9 בסט. פטרסבורג פשעים המיוחסים כולם לגלוחי ראש.
מיעוטים אתניים במוסקבה מתלוננים כי הכאות ועלבונות הם עניין של יום ביומו. "פשעים על רקע גזעי עולים במספר ובאכזריות מדי שנה", אמר אלכסנדר ברוד, ראש הלשכה לזכויות האדם במוסקבה, בראיון לסוכנות הידיעות איי.פי.
על פי מחקר בן שנתיים שנערך על ידי לשכתו של בורד וכמה קבוצות אחרות, ישנם כ-50 אלף גלוחי ראש ברוסיה, כששתי הערים הגדולות, מוסקבה וסט. פטרסבורג, מהוות כל אחת בית לכ-1,500 מהם. במחקר נכתב כי 20-30 בני אדם נרצחו בתקיפות אלה מדי שנה בשנים האחרונות, וכי מספר הפשעים גדל בשיעור של 30% לשנה.
"הם רק מביאים סמים ואיידס וגונבים את נשינו"
"כשאתה הורג מקקים אתה לא מצטער עליהם, נכון?" אמר טומאקוב, כשנשאל אם הוא מצטער על רציחת הילדה הטג'יקית. שורשי הרגשות הקיצוניים והגדלים הללו נעוצים בבעיותיה הכלכליות של רוסיה, הכוללות אבטלה גבוהה באזורים רבים, וכן התמוטטות ברית המועצות, ששלחה מאות אלפי מהגרים מן הרפובליקות העניות לתוך רוסיה בחיפוש אחר עבודה.
"למה כולם באים לפה?" אומר טומאקוב. "הם מביאים רק סמים ואיידס. כל יום הם מציקים לנשים שלנו וגונבים אותן".
המתחים האתניים מוגברים גם על ידי הסכסוך הצבאי הנמשך מזה עשור בין רוסיה למורדים המוסלמים בצ'צ'ניה. מאז תחילתה של המלחמה השנייה בצ'צ'ניה, ב-1999, זועזעו מוסקבה ומספרים ערים אחרות ברוסיה בפיגועים, כולל פיגועי התאבדות, המיוחסים למורדים הצ'צ'נים. מקרים אלה הגבירו את הרגשות הקסנופוביים.
מפלגות ומועמדים פוליטיים משחקים באופן גלוי על הקו הלאומני, וקוראים לגירושם של עובדים מהגרים ולקידום מצע של "רוסיה לרוסים". שתי מפלגות כאלה גם זכו להצלחה ניכרת בבחירות.
טומאקוב אומר שהוא וחבריו נכללו ברשימת המועמדים של אחת המפלגות הללו, "גוש המולדת", אולם שמותיהם נמחקו לאחר מכן. מקורות במפלגה מכחישים זאת.
צפי להכפלת מספר גלוחי הראש בתוך שנתיים
"כשיש קשיים כלכליים ואחרים, יש בדרך כלל שתי דרכים להתמודד עם זה הראשונה היא בהרהור ומציאת פתרון, והשנייה היא לחפש אויב ולהאשימו בכל צרותיך. למרבה הצער, רוסיה בוחרת באפשרות השנייה", אומר ברוד.
רפאל ארקלוב, זמר ארמני בן 47 שחי כל חייו ברוסיה ושעבורו רוסית היא שפת אם, חווה כבר הכל. הוא עמד במכולת וקנה חפיסת שוקולד ובקבוק שמפניה כאשר אדם זר ביקש ממנו כסף קטן. לאחר שארקלוב סירב לתת לאיש כסף, הוא ראה את האיש ניגש אל שני צעירים גלוחי ראש שעמדו בקרבת מקום והתלחשו. כעבור מספר דקות, כשארקלוב יצא מן החנות, הוא הותקף מאחור.
"הם הכו אותי באגרופים בעיניי, בפניי, ולפתע לא יכולתי לראות עוד. אז התמוטטתי על הארץ והם החלו לבעוט בי", נזכר ארקלוב. "אילולי אישה שעמדה מעבר לרחוב והחלה לצעוק "מה אתם עושים?", אילולי הצרחות שלה, אני חושב שהם היו מכים אותי למוות".
מחקרו של ברוד חוזה שמספר גלוחי הראש יעלה ל-80 עד 100 אלף תוך שנתיים אם לא יינקטו צעדים למלחמה בשנאת הזרים. פקידים במשרד הפנים אומרים שהם עוקבים מקרוב אחרי כעשרת אלפים חברים בקבוצות קיצוניות, אולם לעתים קרובות נרשמים מקרים של תקיפה על רקע גזעי כ"חוליגניזם" ותו לא.
"הגזענות אינה ייחודית לרוסיה. אני יודע שהיא קיימת גם בארה"ב ובאירופה", אמר ארקלוב. "אולם שלא כמו רוסיה, בארצות הללו נתבעים הפושעים, והמדינה מיישמת מדיניות כדי להילחם בתופעה".