כאשר הלכנו לראיון עם גידי גוב, אני ואסף הצלם, היו לי כמה שאלות שנראו בעיני טובות, אבל גידי לא היה כל כך מרוצה מהן. למזלי, הייתה לו כימיה מצוינת עם אסף הצלם, שישב איתנו, וזה מנע ממנו להפוך עליי את השולחן ולהסתלק. הייתה להם באמת שיחה מאוד מעניינת, על מצלמות דיגיטאליות, ועל סרטים של טרנטינו, אבל החלטתי לחתוך אותה החוצה מהכתבה ולהשאיר את החומר שלי.
גידי: "מה אתם רוצים?"
אתה מופיע בתל אביב ביום הסטודנט...
"כן כן".
למה? אתה הרי לא מופיע הרבה.
"זו העבודה שלי. בת"א זה יהיה מופע רוק ולא הופעת הג'אז, שמותאמת לדברים יותר אינטימיים. ויבוא גם רמי קלינשטיין".
אני הייתי מקבל איומים כמו - אם לא תאכל צהריים לא תראה 'זהו זה'.
גידי: זה טוב. זה היה בימי חמישי בארבע. תקופת תמימות".
תקופת תמימות בשבילי בתור ילד, או בשבילך בתור 'זהו זה'?
גידי: "לכל ילד, אני מניח שאם אתה לא גדל בחמאס אז אתה גדל בסוג של תקופת תמימות, אבל גם בשבילי".
אבל כבר היית דמות ידועה.
"זה תמים, כי זו הייתה עשייה אחרת. זה לא היה בשביל כסף. נגיד בשיאו, אחרי עשר שנים, זה הגיע ל- 700 שקל לתכנית. מה שאני רוצה להגיד זה שהיום, כל אחד יש לו סוכנות וכסף. התעשייה הזאת היא מצריכה כסף ומניבה כסף".
יש איזה דמות שעשית ב'זהו זה' שאתה אוהב במיוחד?
"אני לא יכול להגיד לך, אבל באופן כללי אהבנו להתחפש לנשים. מוני מושונוב הוא ממש מצוין בזה. אתה יודע איזה דבר זה, שאתה פתאום לובש שמלה וטייטס וכל מיני כאלה?"
שאלה של פסיכולוג: כשאתה מתחפש לאישה, מי האישה שאתה מתחפש אליה?
"או, שאלה יפה. לא יודע, אבל זו שאלה יפה. אין תשובה לזה. זה פשוט להיות אישה: להזדקף, ללכת על עקבים, זה להיכנס לעולם אחר".
התכנית עומדת לדעתך במבחן הזמן?
"למבחן הזמן יש משמעות אחת בלבד: שזה יעניין. לא שזה חשוב, לא שנראינו צעירים. שתראה את זה היום ותרגיש שזה זה. זה לא משודר כבר, שזו טעות לדעתי דרך אגב, ואני קורא מעל במה זו להחזיר בשעה ארבע בכל יום חמישי את השידורים החוזרים. אבל מלאים, לא כמו ששידרו בפורים. עם ספי, ופינת הלשון, כל העסק. וגם עם קוטנר, שזה מבט על מה הייתה המוסיקה אז. הכול. הייתי משדר תכניות שלמות אבל יש לי הרגשה שהם לא שמרו את זה".
למרות שיש שם גברים שמתחפשים לנשים.
גידי: "תשמע, זו תקופה אחרת. אני לא בא לשפוט שום דבר, אין ספק שלנו, בזמנו, היה לנו צוות כותבים, אדיר, וצוות מפיקות, אדירות, והטלוויזיה החינוכית הייתה באמת הדבר הכי טוב, בעיקר כי היא לא באה מהערוץ הראשון וזה היה לפני ערוץ שתיים. הבסיס של הטלוויזיה החינוכית, הלימודית מה שקראו לה פעם, זה רוטשילד. זו מחלקה אחרת של אנשים בכלל, בזמנו. לא שהוא היה מבקר במסדרונות אבל זה בסיס שהוא קם לעשות משהו חינוכי, ובתוך הבסיס ההוא החופש היה כל כך עצום והכול פרח. זה היה לפני שהחליטו מה טוב לעם ישראל ומה רע. היו אגדות שאימונים בצה"ל ביום חמישי מפסיקים בארבע ולא יעזור כלום. התקופה הייתה גם פחות לחוצה".
אפרופו טלוויזיה, בתכנית 'לילה גוב' היית צוחק על הנסיך פיליפ שאסור לו להפליץ ליד המלכה. אתה כן מפליץ ליד אשתך?
"אני קודם כל לא אוהב את המילה הזו שאתה אומר, אני בוודאי לא מוציא גזים בחברה. ולא, אני לא מפליץ ליד אשתי. בשנות השבעים בערך, אני חושב, הייתה איזו אסכולה שמותר, גם לבנות. בתי שימוש פתוחים, בכלל, זוגות שרגילים לגור ככה. בקיצור, זה נראה לי מזעזע. זה נראה לי דבר נורא. ממש ככה. ואני חושב שזה בר התאפקות. נכון, פה ושם מתגלץ' איזה פוק רענן ויוצא לאוויר העולם, אבל גם אז, לך הצידה. יש את אלו שחושבים שזה טבעי: 'יצא לי!' פתאום ענן של זה ו'מצטער, זה הטבע'. זה לא בדיוק..."
אז אתה לא מוכן שיפליצו לידך?
"אני מעדיף שאף אחד לא יפליץ לידי. אני חושב שזה ברור לי ולזולתי".
למה? בגלל האסטמה?
"לא! אני חושב שגם אנשים בריאים, לא אסטמטיים, רוצים לחיות בסביבה שלא מפליצים בה באופן כללי, אלא במקומות שאומרים 'חדר הפלצה, חדר כזה, חדר כזה', כמו מעשנים. אם אתה נורא רוצה ואוהב את זה אז כנס לשם".
בוא נשנה נושא. אם היית חיה, איזו חיה היית?
"הייתי הולך על המזל שלי, הייתי אריה".
זו מטאפורה לאיזה פן באישיות שלך?
"זו לא מטאפורה בכלל. אריה זו חיה שנחה הרבה, לא עושה הרבה. מצד שני היא שולטת במשפחה שלה, מי שמביא את האוכל זו הלביאה. חיה על הכיפאק, כן. ראיתי כמה באפריקה, זה יפה מאוד. הייתי בקניה ושם עשינו טיול גדול מאוד והגענו לסלע כזה עם אריות. הוא רזה מאוד דרך אגב. לא עושים כלום, פשוט מתהפכים על הגב. אבל אם צריך, יש על מי לסמוך".
אני רואה שהזמן הולך להיגמר אז תן לי רק לספר לך שעשינו בסוף השבוע ערב סרטי גידי גוב.
"באמת? איזה סרטים?"
הלהקה ו"דיזינגוף 99".
"קשה מאוד החוויה הזו".
תשמע, הם לא משהו.
"הלהקה הוא סרט חמוד מאוד, הוא סרט על הכיפאק. האמת, לא ראיתי את שניהם מאז שעשיתי אותם".
בקיצור גידי, שאלת השאלות: ענת עצמון או גלי עטרי?
"שתי בחורות סקסיות ומקסימות שאני מאוד מאוד אוהב".
ולכן לא יכולת להתאפק?
"ולכן לא יכולתי לעצור בעצמי, מה גם שקיבלתי הוראות. גם זו הייתה תמימות מסוימת, לחשוב שאפשר לעשות דבר כזה ושזה יעבור. עד היום, תראה כמה זמן עושים מזה עניין. היפנים רצו לקנות כל דקה במאה אלף דולר".
רק בגלל שרואים שם את הציצים של ענת עצמון?
"בטח לא בגלל שרואים את הציצים שלי".
Teza1@walla.co.il
גידי לא! תגידו לו
עומר ליבצ'יק, צילום: אסף עברון
2.6.2004 / 13:30