קולר

קולר הוא זה שאמור לצנן את המזל של המהמרים בבתי קזינו הוותיקים בלאס וגאס. ברני לוץ ( וויליאם מייסי הג'ינג'י שתמיד משחק לוזר. הוא זה שכולם נותנים לאישתו ב"לילות בוגי" למי שלא מצליח להיזכר) הפסיד הרבה כסף לחבר שלו, שלי (שם גדול לגנגסטר ואחלה הופעה של אלק בולדווין שהפך לדבה מזדקן) ועכשיו הוא מחזיר אותו בקזינו כאמור, כקולר. האיש פשוט מאנחוס אמיתי, כל שולחן שהוא עובר לידו מתחיל להפסיד כסף, כל סלוט מאשין עובדת לפי הקצב שלו.

בדיוק כשהוא חושב שהחיים שלו לא יכולים להיות גרועים, הוא פוגש את נטלי, מלצרית בקזינו "שנגרילה" בו הם עובדים בצוותא. היחסים בין השניים מתחמים והמזל של הלוזר הנצחי משתנה בהתאם. אלילת המזל משתלטת לו על החיים והיא מגיעה בבלונד ועם טוסיק עסיסי.

הסרט נע בין סרט קזינו עם כל האלמנטים של האלימות, החיים המהירים וכו' לבין סרט רומנטי עם סצינות סקס שכוללות עירום מלא. איך זה מתחבר ביחד? ובכן כמו שזה נשמע. זה לא ממש סרט קזינו, וזה נוטה יותר לקומדיה רומנטית, אבל נדמה שהרומנטיקה נעלמת לה לעיתים שהכסף מדבר. אז יש פה מסר? אין פה מסר? מה המסר? כן, כן עד כדי כך התסריט מבולבל ולא מסתדר לנו בראש. האמת די צפוי בסרט של במאי צעיר העונה לשם וויין קריימר שעושה את צעדיו הראשונים בעולם הקולנוע האמריקאי.

סריקה מהירה של ביקורות על הקולר מגלות שחיטה לא קטנה של הסרט החביב שנמשך שעה וחצי. האמת, יכול להיות שבקולנוע הסרט הזה לא שווה יציאה מהבית. דוגרי העם צודק. אבל אם כבר ירדתם להשכיר סרט, אל נא תפסלו את הקולר כל כך מהר. הוא סרט חביב לגמרי ללילות הקיץ הבלתי נגמרים של אמצע השבוע. הוא לא יפיל אתכם מהרגליים אבל למשך שעה וחצי תהנו מה-20 ומשהו שקל שהשקעתם עליו.

לגבי התוספות, חוץ מהראיונות של מאחורי הקלעים אין כאן שום דבר מיוחד. גם הראיונות עצמם לא מפילים לגמרי אבל נחמד לגלות שגיבור הסרט היה לוזר כל ילדותו (איך אפשר לא להיות עם פרצוף כזה?) ושאר החברים סתם מדברים על איך היה לעבוד ביחד. קולר הוא בהחלט סרט קטן חביב ולא מזיק. איך אנחנו אומרים בעמוד הזה: מסוג הסרטים שאף אחד לא היה מתעצבן אם היו מגיעים ישר ל-DVD.