ביכורים מהונדסים גנטית

"תנו לקציר להתחיל" קורא "מונסנטו", תאגיד מזון אמריקאי הנמצא בחזית מהפכת המזון המהונדס גנטית, במסע פרסום רחב היקף המונה את היתרונות של ההנדסה הגנטית: "הקץ לבעיית הרעב בעולם", "אורז מועשר בויטמינים למען האסייתים המסכנים שאין להם מה לאכול" "הטעם חוזר לירקות". אבל מאחורי ההצהרות החגיגיות מסתתרת אמת קשה ולא מפתיעה במיוחד. אף אחד מהזנים המהונדסים גנטית המשווקים כיום לא מציע שום יתרון לצרכן. התכונות היחידות ששופרו ביבולים המהונדסים הן תכונות שמועילות לתאגידי המזון: הארכת חיי המדף ועמידות לקוטלי עשבים. טוב לדעת שחושבים עלינו.

בעוד שאת הרעות הקשורות לחור באוזון אנחנו מבינים, הסכנות הטמונות בהנדסה גנטית מורכבות מעט יותר וחלקן עדיין לא ידועות: ההנדסה הגנטית היא ניסוי בקנה מידה ענק, שמי שמפקח עליו הוא בעל אינטרס ברור מאוד להסתיר את תוצאותיו האמיתיות. בתהליך של הנדסה גנטית לוקחים תא מאורגניזם אחד ומשתילים אותו בתוך הדי.אן.אי של אורגניזם אחר. בניגוד להשבחה, בה מכליאים מין עם מינו, או לפחות עם מין קרוב, בהנדסה גנטית ניתן להכליא, למשל, גם עגבנייה עם דג. מעבר לבעיות האתיות והפילוסופיות שתהליך זה מעמיד בפני צמחונים וקבוצות דתיות, מתעוררות שאלות רבות לגבי בטיחות צריכת המזון.

למרות שיש להניח שאם תוכלו תירס מהונדס גנטית לא תצמח לכם עוד יד (אם כי, כאמור, אין לדעת), הימצאותם של אלרגנים, ורעלנים למיניהם, העשויים לגרום למוות, היא תרחיש אפשרי ביותר. כמו כן לא תמיד ברור באיזו מידה תשפיע ההנדסה הגנטית על הרכבו התזונתי של המזון, אילו ויטמינים יחסרו ואילו יתווספו, ומה יהיו ההשלכות על בריאותנו. בארצות הברית נמצאו בטאקו'ס, מאכל מקסיקני המבוסס על תירס, שרידים של זן מהונדס גנטית הנקרא starlink שנמצא בלתי ראוי למאכל אדם.

סכנה ממשית ביותר נשקפת לסביבה, שנפגעת משימוש מואץ בחומרי הדברה (רוב הזנים מהונדסים כך שיגלו עמידות לקוטלי עשבים), המזהמים את המים ואת הקרקע. וכל זה בלי להזכיר את הסכנות הטמונות בצמצום המגוון הביולוגי ובאיומים על "סחף גנטי". קרוב לשמונים זנים של צמחים ובעלי חיים נכחדו בגלל האחידות הביולוגית שמכתיבה ההנדסה הגנטית, ועוד היד נטויה. יש לזכור שרב-גוניות ביולוגית היא בסיס למערכת אקולוגית מאוזנת. כמה שהמערכת מגוונת יותר כך היא יותר יציבה. ככה זה בחיים.

ובינתיים בישראל: בינואר השנה החליטה "הועדה למזון חדיש", ועדה בין משרדית המורכבת מנציגים של משרדי הבריאות, החקלאות, התעשייה והמסחר, על סימון של מוצרי מזון מהונדסים גנטית. סימון קטן, בפינת המוצר, המעיד על עברו המפוקפק של המזון, הוא כל מה שדרשו הארגונים הסביבתיים, הרואים בהחלטת הועדה את אחד משיאי המאבק שלהם למען מזון בטוח.

החלטת הוועדה, מבורכת ככל שתהיה, מפתיעה במיוחד לאור דבריו של שר התמ"ת אהוד אולמרט בדצמבר 2003 כי "מוצרים מהונדסים גנטית לא יסומנו". הצהרה זו נבעה, יש להניח, לא מחיבתו הבלתי נשלטת של כבוד השר לחצילים כתומים עם נקודות, אלא ממחויבותו לכבליו של ארגון הסחר העולמי (WTO). משרד התמ"ת הוא המשרד הממשלתי המוסמך לאשרר ולאכוף את הסכמי סחר רב לאומיים ותקנותיהם. לפיכך, עליו ליישר קו עם מדיניות הסחר החופשי אשר מטילה וטו על כל סוג של "אפליה" למוצר או שירות מסוים על פני אחר, גם, ואולי בעיקר, אם אפליה זו משרתת את טובת הצרכן, בניגוד לטובת התאגידים. לפי אותו הגיון, לסמן כי השמפו לא נוסה על בעלי חיים או שהדאודורנט לא פוגע בשכבת האוזון, זאת אפליה פסולה.

סיפורה של ההנדסה הגנטית הוא משל להשתלטות התאגידים על חיינו. במסווה של פיתוח והיצע, היכולת שלנו לבחור רק מצטמצמת. בתנאי שמשרד התמ"ת לא יעכב את המהלך, אמורה החלטת הועדה למזון חדיש לעבור לחקיקה בכנסת. ערנות ציבורית היא מה שנחוץ עכשיו, כי את הביכורים של התאגידים יש לבחון בשבע עיניים.

אילת מעוז עושה שנת שירות בארגון "פעולה ירוקה".