זה היה עוד שבוע עמוס בקמפיין שהגיע לעצימות גבוהה הרבה יותר מדי מוקדם, וצפוי רק להפוך מתוח ומורכב יותר ככל שיתקרבו הבחירות. מחנה קרי היה עסוק מאד ביוזמות ומגעים, ואילו מחנה בוש ניהל בעיקר קרב בלימה על רקע הידיעות הקשות מעיראק וקצת בעיות פנים-מפלגתיות.
במחנה קרי מאיצים את העבודה על בחירת מועמד לסגנות הנשיאות. על פי תעשיית ההימורים, הסנאטור ג'ון אדוארדס מצפון קרוליינה, שהיה היריב הקשה ביותר של קיר על המועמדות לנשיאות, הוא המועמד המוביל לזכות במועמדות לתפקיד הסגן, ביחס של 4:1. אחריו מדורגים מושל ניו מקסיקו ביל ריצ'ארדסון (אדם ממוצא היספאני, למרות שמו), והסנאטור מאינדיאנה אוואן ביי, ביחס של 8:1. הגנרל בדימוס ווסלי קלארק, עוד יריב של קיר מהפריימריס, משתרך הרחק מאחור עם 15:1.
שם נוסף שהסתובב חזק בחרושת השמועות הוא הגנרל בדימוס אנתוני זיני, הזכור לנו כמי שהיה השליח המיוחד לאזורנו. אבל יש להניח שהוא שרף לעצמו כל סיכוי להישקל לתפקיד לאחר דבריו החריפים על האידיאולוגים היהודים של התנועה הניאו-שמרנית, שלדבריו "חטפו" את מדיניות החוץ של ארה"ב והעמידו בראש מעייניהם את האינטרסים של ישראל. זיני תקף בחריפות את ניהול המלחמה בעיראק, ובמיוחד השלב שמאז הכיבוש, ואמר "במקרה הטוב, ראיתי חוסר אחריות, רשלנות והזנחה. במקרה הרע, שקרים, חידלון אישים ושחיתות".
דמוקרטים רבים סבורים שחשוב שקרי יבחר מועמד מהר ככל האפשר, כדי שעמיתו למועמדות יוכל לשמש כ"כלב תקיפה" ולעסוק בגיוס כספים, בעוד קרי מקדיש את ענייניו להיבטים "נקיים יותר" של המועמדות.
אל תפספס
הכיסופים והכספים
דבר אחד שקרי כבר בחר הוא סיסמת בחירות: "תנו לאמריקה להיות אמריקה שוב". לא נרשמה התלהבות חריגה ברמת התגובה המיידית, אבל אולי הכיסופים שמובעים בסיסמא יפרטו על המיתרים הנכונים.
חודש אפריל האיר פנים לקרי בתחום החיוני של גיוס הכספים, ובחודש זה הוא גייס יותר כספים מכפי שעשה זאת בוש, שהקמפיין שלו נחשב למכונת גיוס הכספים האדירה והמשומנת בהיסטוריה. עם זאת, בוש עדיין מוביל על קרי בכמות הכסף העומדת לרשותו, ונכון לסוף אפריל היו לקמפיין בוש 72 מיליון דולר בבנק, לעומת 28 מיליון לקמפיין קרי. סך הכל גייס בוש עד כה כ-200 מיליון דולר, לעומת 115 מיליון שגייס קרי. כמעט שליש מהכסף של קרי גויס באינטרנט.
חישובי כסף גם הביאו את מחנה קרי לשקול צעד לא שגרתי: דחיה של חודש בקבלת המועמדות הרשמית של מפלגתם. הסיבה לכך, בקצרה, היא שאחרת ימצא עצמו קרי בנחיתות אדירה לעומת בוש בכל הנוגע ליכולת לגייס ולהוציא כספים במהלך החודש שבין ועידת הדמוקרטים (26-29 ביולי) לזו של הרפובליקנים (30 באוגוסט-2 בספטמבר). לפירוט נוסף, עיינו בקישור המצורף. שאלות הבהרה ניתן להפנות בתגובות לידיעות.
השבוע קיים קרי שתי פגישות עם יריבים בעבר ובהווה. האחת היתה עם הווארד דין, שהתגייס לעזור לקרי ואמר את כל הדברים הנוכנים. המעניינת יותר היתה עם המועמד העצמאי ראלף ניידר, שהגיש לבוש את הניצחון ב-2000, ודמוקרטים רבים חוששים שיעשה זאת גם הפעם. קרי לא ביקש מניידר לעזוב את המירוץ, וניידר מצידו שפע מחמאות לסנאטור, אמר שהוא "נשיאותי מאד", ושבהשוואה לאל גור הוא כמו "עץ אשוח חי לעומת פיסת עץ מיובשת". קרי לא דיווח לכתבים על הפגישה, אולם מן הקמפיין נמסר שמחנה קרי אינו מעריך שניידר ייאות לפרוש מן המרוץ, ולכן אין טעם לבקש זאת, אולם שהתמיכה בניידר תלך ותפחת עם התקרב הבחירות.
הקיצצת וגם השווצת?
מנגד, בקמפיין של בוש, עסקו כאמור בעיקר בניסיונות להדוף את הביקורות הגוברות, וכן צרות אחרות, אבל בין לבין מצאו זמן גם לרשום הישג או שניים. השבוע נפתח בחשיפה של השבועון "ניו יורקר" כי שר ההגנה ראמספלד היה זה שאישר את העתקת נהלי החקירה החריגים מגואנטנמו ביי לעיראק. הפנטגון דחה את הטענה בתוקף.
בהמשך חשף הניו יורק טיימס כי בעוד שכל ממשל השתמש בשלטון כדי לקדם את בחירתו מחדש על ידי מענקים לאזורים חשובים אלקטורלית, לקח ממשל בוש את המסורת הזו צעד קדימה: הקמפיין של הנשיא מתגאה ביתרונותיהן של תוכניות ממשלתיות שהנשיא עצמו ניסה לחסל או לקצץ בחדות. כך לדוגמא יצא שר הבריאות טומי תומפסון במסע פרסום להדגשת העובדה שהממשל מעביר ל-30 מדינות 11.7 מיליון דולר לסייע במימון טיפול רפואי לאשים נטולי ביטוח בריאות. הבעיה היא שממשל בוש ניסה ללא הצלחה למחוק את המענק הזה מהתקציב בכל אחת משלוש השנים שחלפו.
למחרת (יום חמישי) קבע משרד החשב הכללי של הקונגרס כי ממשל בוש עבר על חוקי הבחירות בכך שמימן מסע פרסום, המהלל את יתרונות החוק החדש לתקצוב תרופות מרשם לקשישים. משרד החשב קבע כי מדובר בתשדיר בחירות לכל דבר, וככזה צריך להיות משולם מכספי הקמפיין של בוש, ולא על ידי משלם המסים.
במקביל נתקל התקציב לשנה הקרובה בעיכובים מצד חברי סנאט, שמתחילים לפקפק בתבונתם של קיצוצי מס בלתי פוסקים, לאור גירעון השיא ההולך וגדל. על רקע זה אירע עימות מילולי בין דובר בית הנבחרים, דניס האסטרט, לסנאטור הרפובליקאי העצמאי והאהוד ג'ון מקיין, שאמר כי הוא זוכר את המפלגה הרפובליקנית כמעוז האחריות הכלכלית רמז לבזבזנות של ממשל בוש.
אל תפספס
תגובות חיוביות באו"ם
הנשיא בוש יצא בתגובה לביקור נדיר בפני חברי הקונגרס הרפובליקנים, ונשא נאום בן 45 דקות שהוגדר על ידי המחוקקים כ"מרשים". כתבים וצלמים לא הורשו לשפוט בעצמם. בוש דיבר בעיקר על עיראק והבטיח לשומעיו שיש לו תוכנית, ואמר שהשגריר המיועד לעיראק, ג'ון נגרופונטה, לא יהווה מחליף למעשה של המושל פול ברמר, שמסיים את תפקידו על פי התוכנית ב-30 ביוני.
בוש לא התייחס גם לפרשת ההתעללות בכלא אבו גרייב, או לקריאות לפטר את שר ההגנה ראמספלד, או לפשיטה על משרדו בעיראק של חביב הממשל לשעבר, אחמד שלבי. בתגובה אמרה מנהיגת המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, ננסי פלוסי מקליפורניה, כי "אני סבורה שמעשיו של הנשיא בנוגע לפעולות בעיראק מוכיחות חוסר יכולת בכל הנוגע לידע, שיקול דעת וניסיון, שהיו דרושים כיד לבצע משימה זו ללא מחיר כזה בחיי חיילינו ובכספי משלם המסים".
מאוחר יותר הוסיפה פלוסי: "המלך עירום. מתי יודו אנשים במציאות? הגיע הזמן להפשיל את הווילון". דבריה גררו ביקורת חריפה של מצליף הרפובליקאים בסנאט, טום דה-ליי, שאמר כי דבריה "מסכנים את חיי החיילים האמריקאים". פרשת שלבי, הפיכתו לאויב של מי שהיה אמור להיות בעל ברית מרכזי, והידיעות כי ייתכן ששלבי העביר מידע סודי ביותר לאיראן השמועות מדברות על שמות של סוכנים חשאיים עדיין לא חלחלה לרמת האדם ברחוב.
אבל השבוע נגמר בנימה חיובית יחסית לממשל. ביום שני הגישו ארה"ב ובריטניה הצעת החלטה לאו"ם, הקוראת להעברת סמכויות מלאות לממשלת המעבר העיראקית כולל שליטה בכוחות הביטחון ובמשאבי הטבע והכרה של האו"ם בקואליציה הבינלאומית בעיראק. הניסוח הפקיד בידי האו"ם את רוב האחריות לשיקום המדינה ולייצובה הפוליטי, ונתקל בתגובות חיוביות בעיקר בקהילה הדיפלומטית.
אפילו שגריר גרמניה לאו"ם אמר כי ההצעה "בהחלט מהווה בסיס לדיונים". ביום שני בערב נשא בוש נאום לאומה בו התווה את מדיניות ממשלו בעיראק בחודשים הקרובים, ובין השאר התחייב להרוס את כלא אבו-גרייב הנודע לשמצה. הנאום הזה והתגובות אליו יידונו בהרחבה בסיכום השבוע הבא.
סקרים
בסקרים שומר קרי על יתרון, אך בוש מתקרב לעומת השבוע הקודם. במירוץ ראש בראש מוביל קרי, בשקלול הסקרים המובילים, באחוז אחד (46.3-45.3). במירוץ משולש הכולל את ניידר מוביל קרי בשיעור זניח לחלוטין של 0.3% (44.3-44) כשניידר מקבל 3.7%.
שיעור התמיכה של הנשיא התאושש במקצת בשקלול הסקרים המובילים, ועומד על 46.3. זה עדיין שיעור נמוך לנשיא מכהן, ושיעור הלא מרוצים מתפקוו עדיין עובר את קו החצי 50.3%.
במדינות המפתח: שני סקרים חדשים וסותרים בפלורידה. אחד נותן לקרי יתרון 2%, השני נותן לבוש יתרון 1%. בפנסילבניה יורד יתרונו של קרי ל-5%. במישיגן יש סקר חדש שנותן לבוש יתרון 4%, בניגוד גמור למגמה בחודשים האחרונים. בוויסקונסין קרי מוביל ביתרון 9%, ובכך הוכח כנראה שסקר קודם, שנתן לבוש 12% (שוב, בניגוד לכל המגמות), היה שגוי, כפי שהעריכו כמעט כל הפרשנים. עדיין אין סקר חדש בקליפורניה.