בית של חול וערפל

כדי לסכם את הסרט המדובר במשפט, אפשר להגדירו כ"חיזור גורלי – גרסת הנדל"ן". שני גיבורי הסרט נלחמים על הבעלות של בית עם נוף משגע לחוף האוקיינוס, ועם שקיעות שדודי אפל היה מגייס עבורן שוב את גלעד .

גיבורי הסרט הם, קאת'י (ג'ניפר קונלי – האישה והגבות מ"נפלאות התבונה"), צעירה שחייה במסלול הידרדרות תלול – החל מאלכוהוליזם, דרך נטישה של בן זוג ועד כשל זיכרון קל בנושא תשלום המסים, דבר הגורם לה לאבד את בית אביה ; והקולונל בהראני (בן קינגסלי הזכור לרובנו כ"גנדי", {ההודי לא הוגה הטרנספר}), איש משפחה למופת שהבריח את משפחתו מאיראן, לפני עליית האייטולות, ומנסה בכל כוחו לבנות להם חיי אושר וכבוד. הרבה כבוד.

בהראני קולט הזדמנות פז כשהוא מזהה את ביתה של קת'י כעומד למכירה במחיר מציאה, ורוכש אותו בסיפוק רב (פרסי, כאמור). קאת'י, מצידה, לא מקבלת את מר גורלה וממשיכה, בסיועו של חברה ה"red neck" (מעין ערס אמריקאי מדרום ארה"ב) לנסות ולהשיג בחזרה את הבית.

הסרט, למעשה, מציג ברובד הגבוה יותר את ארה"ב של אחרי ה-11 בספטמבר, בה כל "זר מזרח תיכוני" נראה פתאום חשוד ורוקם מזימות אפלות. הקולונל בהארני, מצדו, בא מבית עם ערכים קצת שונים ואף הוא חושד באמריקאים על שהם לא מוכנים לתת לו הזדמנות שווה להגשים את החלום שהם עצמם המציאו.

הבסיס לכל הסרט, ומה שסוחב אותו הרבה מעבר לסרט סכסוכים והטרדות ממוצע, הוא השחקן הראשי קינגסלי. מדובר בתפקיד שני בו הבן אדם משחק גבר לא צעיר עם זעם מתפרץ - כמו בוגי בשכונות רפיח, או יאסר במסיבת עיתונאים במוקטעה – ושמישהו ינסה לעצור אותו.

בסרטו משנת 2000, "לצאת נקי" (SEXY BEAST), הוכיח כבר קינגסלי כי תפקיד גנדי שוחר השלום רחוק מלהיות טייפ קאסטינג. הוא לא צריך לצעוק או להרביץ, מספיק מבט אחד מעיניו החודרות (ומוצפות נימי דם) ואתה מבין שלא כדאי לעקוף אותו בתור, אפילו לא רק בשביל שאלה.

אם תוספות מיוחדות הן הקטע שלכם, הרי ש"בית של חול וערפל" ישאיר אתכם עם חצי תאוותכם בידכם. טריילרון, פרופיל של הבמאי ומאחורי הקלעים הסטנדרטי כל כך. חבל.

בסך הכל מדובר בסרט בכורה מאוד מוצלח של במאי אנונימי יחסית בשם ואדים פרלמן, שבונה פה דרמה מותחת עד מורטת עצבים, בליווי צילומים מרהיבים של שקיעה. בן קינגסלי היה מועמד לאוסקר על תפקידו בסרט והפסיד אותו לשון פן. בטח היפלו אותו בגלל שהוא פרסי...