רעיונות צריכים להיות מופצים מאחד לשני, חופשיים כמו האוויר שאנו נושמים, כמו האש שממלאת את המרחב בצפיפות אחידה. המצאות אינן יכולות, מטבען, להפוך לרכוש.
תומס ג'פרסון
האם יש הצדקה לרישום פטנט? ובאילו תנאים? לרוב האנשים הדבר נראה מובן מאליו: אם למישהו יש רעיון למוצר כלשהו, הרי זהו הרעיון שלו, והחברה צריכה לספק מנגנון שיאפשר לו להבטיח את בעלותו על הרעיון. יש הרואים במנגנון הרישום תמריץ לקידום החברה ולהתפתחות טכנולוגית: הבטחת הבעלות על הרעיון, והאפשרות למנוע מאחרים ליישם את ההמצאה או לחילופין לגבות עמלת שימוש, הם התמריץ שהחברה מעניקה לממציא. שאחרת, מדוע יטרח להמציא בכלל?
דעתי בעניין זה שונה. רישום פטנט הוא בעיקרו פעולה קפיטליסטית, הנועדה לנכס את ההמצאה ותועלתה לאדם מסוים, ולתרגם אותה להון. מהי ההצדקה לכך שרעיון יהיה שייך למישהו, גם אם הוא הממציא? הרי הרעיון נוצר על רקע נסיבות מסוימות, התפתחות טכנולוגית מצטברת, צרכים חברתיים. כלומר, ללא תשתית כלכלית, השכלתית, ביטחונית ושירותית הממציא לא היה יכול להמציא את המצאתו כלל.
תנאי לרישום פטנט הוא שההמצאה תכלול גם את דרך המימוש, שתהא סבירה בעיני איש המקצוע המצוי באותו התחום. יש הצדקה לרישום פטנט אם דרך המימוש חייבה מחקר אמפירי בהשקעה כספית גדולה (כגון מחקר תרופתי). במקרה זה יש לפצות את המשקיע ולהגן עליו מפני העתקה. אך גם במקרה זה יש צורך בסייגים, על מנת למנוע היווצרות מונופול (בתרופות למשל, יש לקבוע מחירי מקסימום, ולאפשר העתקתן במדינות שאין בהן תשתית כלכלית נאותה).
אך במרבית המקרים דרך המימוש גם היא בגדר רעיון, שלא חייב כל מחקר והשקעה. ניתן לראות זאת במיוחד בפטנטים שנרשמו בתחום התוכנה. בפטנטים אלו, המימוש הוא רק דרך מסוימת לתכנות של פתרון כלשהו. הדרך היא ייחודית, אך לא מכיוון שהושקע בה מחקר ופיתוח, אלא מכיוון שכל פתרון בתוכנה יהיה ייחודי ושונה ממשנהו.
לדוגמא הפטנט שהוציאה חברת האינטרנט אמזון על one-click purchase, פטנט שהוצא בארה"ב ב-1999 (מס. 5,960,411), כאשר בבסיסו עומד הרעיון שהקונה באינטרנט צריך לבצע רק "קליק" אחד על מנת לרכוש מוצר. מימוש הרעיון הוא טריוויאלי לכל מתכנת מתחיל. הפטנט הוא יישומו על גבי השרת, שמתבטא בהצגת הטופס המתאים של הקונה ובהצגת פרטי האשראי שנשמרו מקודם, ובקבלת הקליק המיוחל מהקונה המאשר את העסקה. ה"רעיון" לא נרשם קודם לכן במאגר הפטנטים למרות שיכול היה לעלות במוחו של כל מתכנת שעסק בפיתוח יישומים של מכירת פריטים באינטרנט. מאמזון לא נדרשה כל השקעה כספית לבדיקת ההמצאה לפני רישום הפטנט. מהי אם כן זכותה של אמזון למנוע מבעלי מקצוע אחרים בתחום ליישם שיטה זו? האם הם צריכים לשכור את שירותיו של עורך פטנטים, ולשלם לו אלפי דולרים כדי שיבצע חיפוש מקדים בכל מאגרי הפטנטים על מנת לוודא שאף אחד לא רשם פטנט על יישום כלשהו שהם רוצים לפתח? (אגב, הבקשות לפטנט חסויות במשך 18 החודשים הראשונים להגשתם). או שהם יפתחו זאת ויהיו חשופים מבלי דעת לתביעות ענק?
הגנה שלילית
חוק הפטנטים מספק הגנה שלילית במהותה. פטנט אינו מקנה לממציא זכות ליישם את המצאתו. זכות זו ניתנת לו גם אם היה מפרסם את המצאתו באמצעי התקשורת. הפטנט נותן לממציא את הזכות למנוע מאחרים ליישם את המצאתו. גם אם הממציא משולל יכולת ביצוע, הוא יכול למנוע מאחרים בעלי כושר ביצוע, שאף חשבו על הרעיון בעצמם, ליישם את הרעיון.
בתעשיית התוכנה למשל, הדבר מגיע לידי אבסורד. רעיונות לפתרונות צצים במוחם של רבים העוסקים בתחום, בתקופה זהה, מאחר שהשוק מכתיב צרכים מסוימים שידועים לכל. הפתרונות דומים מאחר שהאילוצים מכתיבים סוג מסוים של יישום. הפתרון הוא יצירתי כי קודם לא היה קיים כמותו. אך בתוכנה מרבית הפתרונות עשויים להיחשב יצירתיים, מעצם מהותו של התחום. יצירת קוד מורכבת בדרך כלל ממבני נתונים ולוגיקה אפליקטיבית (שימושית), ומחשבה רבה מושקעת בפתרון מצד המתכנתים. פטנטים על תוכנה מגבילים אפוא את יכולתם של מתכנתים אחרים ליצור פתרונות דומים, פתרונות שהיו מגיעים אליהם בעצמם ובאופן טבעי. יש כמובן תוכנות בעלות מידה רבה מאוד של יצירתיות, אך במרביתן, כמו בדוגמא שהבאתי קודם, הפטנט מוענק על חדשנות שהיתה נולדת במוחו של "המתכנת הסביר", כשהיה ניגש לפתור בעיה דומה, בהשקעה סבירה של זמן ומשאבים.
תנועת הקוד הפתוח שמה לה למטרה לפתוח את הקוד לשימושו של כל דיכפין. היא טבעה את המונח CopyLeft (הנגדה ומשחק מלים של המושג copyright), המתנה את השימוש בתוכנה בהמשך הפצתה בחינם ומיזוג כל השיפורים שנתוספו לעותק ציבורי. הנימוקים המניעים את התנועה שונים, ומתבססים על היות הרשת תחום שאינו כפוף לרשויות החוק המדינתיות (Cyberspace), ועל היות התוכנה רעיון ללא מדיה פיסית (אלא וירטואלית), כאשר בעבר זכויות יוצרים חל על משהו חומרי (הספר בהתחלה), שהיה חלק בלתי נפרד מהיצירה. בבסיס נימוקים אלו מונחת תשתית קפיטליסטית, שאינה עולה בקנה אחד עם הביקורת שהצגתי כאן.
* הכותב הוא בעל תואר שני במחשבים ועובד בחברת היי-טק.
המאמר פורסם בתאריך 19 למאי באתר "הגדה השמאלית".
פטנטים להמונים
שי אופיר
21.5.2004 / 9:24