אם מכתבה של פידה (האותנטי לחלוטין, שמה המלא שמור במערכת, היא כתבה לנו באנגלית ואנחנו תרגמנו ופרסמנו) היה ניסיון לשמוע את הצד השני, רבים מהקוראים ניסו להסביר לה את הצד הראשון, הישראלי, של מה שקורה עכשיו ברפיח. לא מעטים בחרו לכתוב אליה, ישירות, בסגנון דומה מאוד לאי-מייל. כך למשל הגולש אהרון שכתב תחת הכותרת "אי-מייל משכונת גילה, ירושלים": "שמי אהרון, גר בשכונת גילה, וסטודנט באוניברסיטת ירושלים. כאן גם נולדתי. אנחנו בבית 6 נפשות אבל עכשיו יש כאן 20 איש. מאז שהתחילו היריות מבית ג'אלה, השכנים מהקומות העליונות מתארחים אצלנו למטה. פשוט כי החלונות בקומות התחתונות מוסתרים מירי הצלפים הפלסטינים... חלק מהחנויות כבר סגורות. מאז שהתחילו היריות אנשים פוחדים להסתובב בחוץ. גם הספר מבין, שתסרוקת חדשה לא חשובה למי שכדור צלף פלסטיני פילח את ראשו.. לפני שהתחילה האינתיפאדה הכל היה בסדר. אנשים הסתובבו בחופשיות בעיר, וניהלו יחסים תקינים עם התושבים הערבים. אבל עכשיו אנשים פוחדים בגלל הפיגועים. אתה יושב באוטובוס ופתאום אתה רואה ערבי שמנסה לעלות, אתה פשוט לא יודע מה יכול לקרות. אנשים מפחדים ממחר כי הם יודעים שהם עלולים להיות באוטובוס הבא... אחותי בת ה 17 תלמידה בבית הספר התיכון, היא הולכת לבית-הספר בבוקר, אבל חוששת שלא תגיע לשם בריאה ושלמה. המורים כבר הפסיקו לבדוק שיעורי-בית לילדים מהשכונה. זה הכל בגלל הלחץ הנפשי והיריות עלינו. מי יכול לעשות תרגיל בחשבון שהכדור הבא יכול לפגוע במישהו בבית?".
שכן של פידה, שלח לה "אימייל מנצרים": "אני בן 18.תקופת בגרויות, ואני נוסע כל בוקר עם אבא שלי לתיכון פה לא רחוק. הבעיה התחילה לפני 3 שנים. התחילה האינתיפאדה. מחבלים יורים לכל מקום ומתפוצצים בכל מקום. יש לי עכשיו תקופת בגרויות ואני עומד על סף כישלון כי לא כל יום אני יכול להגיע לבית הספר בגלל התרעות לפיגועים. אני מפחד שמהעיר ליד-רפיח, יתחילו לירות. מרפיח מבריחים נשק ושיטות לחימה בשביל לפגוע בנו. למה הם מכריחים את צה"ל לפעול? למה הם מבריחים נשק? התוצאה תהיה כניסת צה"ל לרפיח".
ומתל אביב נשלח האי מייל הבא, של מי שקרא לעצמו "פידו": "היי אני פידו ואני גר בצפון ת"א .אני סובל מהמלחמה המגעילה הזאת לא פחות ממך.עסקיי התמוטטו. ילדיי פוחדים לטייל ברחוב או לנסוע באוטובוס. בגלל שיש לי בן בצבא אישתי לא ישנה כבר שנתיים. כבר הייתי בהמון לוויות של חברים ובניהם. וגם לי נשבר. אבל ביום שבת הלכתי להפגנה למען יציאה מעזה. אין לי שכנים או קרובים שעוסקים בטרור נגד ערבים. אני תומך בשלום אבל לא ממש מרגיש או שומע את הקולות השפויים בצד השני. אז הגיע הזמן להתעורר גם ברפיח...בגלל שאין אצלכם דמוקרטיה אולי ייהרגו כמה אנשים ע"י החמאס או הג'יהאד...אבל הם יהיו שהידים אמיתיים...שהידים למען השלום".
אבל רוב התגובות עוסקות בהטלת כל האחריות למתרחש על הצד הפלסטיני: "נורא כאב לי לשמוע על סיפורך הנוגע ללב, אבל יש לי סיפור קצת שונה, סיפור על משפחת סחיוסחורדר שהלכה לחטוף משהו לאכול במסעדת סבארו והתפוצצה על כל חמשת בניה, ועל ארבע בנות, אחת מהן בת שנתיים ואמא בהריון מתקדם, שנורו למוות מטווח אפס ע"י מישהו מאזור המגורים שלך באכזריות שאינה יודעת גבולות. אז עם כל הכבוד לסיפור שלך (ואין כבוד), לפחות חמישים בני משפחתך בחיים ואם יש לך טענות תפני אותן לראיס או לשאר החולרות שבצד שלך ותספרי להם את הסיפורים שלך, כי אותי זה ממש הפסיק לעניין".
גם הדעה הרווחת בדבר אדישותם של הפלסטינים למוות קיבלה ביטוי נרחב בתגובות: כותבים רבים ציינו ש"הפלסטינים בוכים על הבתים ואנחנו על האנשים". ועוד: "סוהא יקרה אם לכם לא אכפת מהאנשים שלכם, ואתם שולחים אותם להתפוצץ, או לחילופין אתם שולחים את הילדים שלכם לעמוד מול הטנקים שלנו במקום שהגברים שלכם יעשו את זה, אז למה שאנחנו נטפל בכך, אנחנו מגינים על חיי האזרחים שלנו, הילדים שלנו והחיים שלנו. התפקיד שלכם להירגע ולהגן על עצמכם ואז הכל יהיה בסדר".
רועי הפטריוט משתמש בדימויים פלסטיים: "אתם יודעים רק להתלונן על מה שקורה לכם אולי תסתכלו על עצמכם...כולכם שוטפים את הידיים בדם יהודי...אתם מעבירים נשק. אתם עושים פיגועים...תשלמו. אין מה לעשות, פה זה לא הפקר. דם יהודי זה הדם הכי קדוש בעולם ומי שנוגע בשערה יהודייה ישלם את המחיר. אם ככה אתם רוצים ללמוד ואתם מבינים רק כוח תנסו אותנו".
רבים גם מציעים לפידה להטיל את האשמה על מנהיגיה, במקום על ישראל: "המנהיג שבחרתם בו יושב על מיליונים ואתם שותקים ? מה חלקו של המנהיג שבחרתם בצרות? כמובן שלדעתך הוא צדיק תמים. למה בעצם אשתו חיה בפריז עם תקציב של 100 אלף דולר לחודש ואתם בבתים הרוסים עם 2 פיתות? כמובן שגם על זה אין לך מה לומר. כי בעצם אסור לך לומר או לחשוב חוץ מדבר אחד שהישראלים אשמים בכל. את לא מסוגלת קצת לחשוב עצמאית? מה היית אומרת לזה שירה באישה וארבע הילדות? זה מעניין אותך בכלל? כנראה שלדעתך הוא גיבור לאומי! לא השתנתם כלום מאז 48 וחבל. כמות הכסף והטיפשות שיש בכם הם שילוב קטלני בשבילכם!"
ויש שפשוט משיבים בשאלה: "לשלהבת [פס] הייתה הזדמנות ללמוד באוניברסיטה??? ולבנות משפחת חטואל?".
לפחות שני קוראים הרחיקו באסוציאציות שהעלה בהם המכתב: "תגידי פידה מה את חושבת שאת אנה פרנק ??? את מזכירה לי דף ביומן של אנה פרנק איך היא מתארת את הנאצים מתקרבים לבניינים והם חיים כמה משפחות בדירה קטנה. צה"ל לא בא להרוס לך בתים. צה"ל בא לפגוע בשהידים...גם לך אם היתה הזדמנות היית הופכת להיות שהידה. אני בטוח רק שאת סטודנטית ועושה משהו עם החיים שלך. אני לא מבין מאיפה בכל ההרס יש לכם בית קפה שפתוח ויש בו אינטרנט ? הרי אמרת שכולם נמצאים בבתים...לא?".
לעומת זאת המזדהים עושים זאת מכל הלב: "תכתבי לי אם את צריכה מזון בגדים או תרופות". ויש גם מי שהרחיק לכת עד כדי הצעת פיצוי עבור הבתים שנהרסו.
אם האי-מייל של פידה הרגיז רבים, הרי שהיא עצמה דווקא עוררה חיבה פה ושם. "טוב לדעת שיש שם אנשים משכילים", או "אם 75% מהפלשתינאים היו כמוה, מזמן היה כבר שלום", הן דוגמאות מייצגות של המחבבים.
רבים מהמזדהים העלו את בעיית הקיצוניות המשותפת לשני העמים: "מי יתן ונפסיק לתת לקיצונים הפנטים בשני הצדדים להכתיב את דרכינו".
הגולשת "רחל אימנו" כתבה: "בסך הכל המנהיגים שלהם ושלנו בוחשים בקלחת לפי האינטרסים שלהם ומשסים את האנשים - ישראלים ופלשתינאים זה בזה" ואילו כותב שהגדיר את עצמו "אדם עם שכל" כתב כי "אם אתם שואלים אותי, נראה לי שהילדה הזו תהיה מנהיגה יותר טובה מערפאת. צריכים לתת לאנשים הטובים בעזה והשטחים את הכוח. אני גם רוצה להגיד שאני מאוד מאוכזב משרון. שרון, אתה חכם יותר מזה ואתה יודע מה אתה באמת צריך לעשות. קח את תכנית ההתנתקות ותתחיל לעבוד".
המשך יבוא. מערכת וואלה! תדאג להעביר אל פידה את תגובות הגולשים.