ארנן יקותיאלי, ממקימי "עם חופשי", נפטר מדום לב

ארנן יקותיאלי, מאבירי החילונות בארץ ומסמלי המאבק בכפיה הדתית, נפטר הלילה מדום לב בגיל 46. בחודשים האחרונים שהה יקותיאלי בארצות הברית בהמתנה להשתלת לב, אולם המוות השיג אותו לפני הניתוח המיוחל.

יקותיאלי נולד בשנת 1955 בחיפה. באמצע שנות ה-70 הוא התנדב בגרעין של תנועת הצופים בירוחם ולאחר מכן הקים את שבט "לפיד" של התנועה בשכונת הקטמונים בירושלים. בשנת 1979 החל את דרכו הפוליטית והיה עוזרו של חבר הכנסת אבא אבן. לאחר שלוש שנים עבר לעבוד במשך שנתיים עם חבר הכנסת יוסי שריד. במקביל סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית והוסמך כעורך דין.

בשנת 1989 נבחר יקותיאלי לעיריית ירושלים ובמשך ארבע שנים שימש כסגנו של ראש העיר, טדי קולק, ומחזיק תיק התרבות. בין השנים 1993-1998 כיהן כיו"ר סיעת מרצ וראש האופוזיציה בעיריה. בשנת 1998 עזב את מרצ ועמד בראש סיעת "ירושלים עכשיו", הגדולה מבין הסיעות הלא חרדיות. במקביל הקים בשנת 1996 את עמותת "עם חופשי", ששמה לה למטרה להילחם במה שהיא רואה ככפיה דתית.

בהודעה שפירסמה תנועת "עם חופשי" נאמר כי "יקותיאלי הוביל את המאבק למען חופש, דמוקרטיה ונגד כפייה חרדית במדינת ישראל. במאבקיו כחבר מועצת ירושלים, כמייסד וכיו"ר "עם חופשי" קבע יקותיאלי קריטריונים וחסמים משמעותיים נגד הכפייה החרדית". בהודעה מודגש כי הוא "לחם על הזכות לחופש מדת מתוך אמונה חופשית והכרה בסכנה שבקשר בין הפוליטיקה לבין עסקני הדת במדינת ישראל".

ליאור מאי, מנכ"ל "עם חופשי", וליאור חורב, חבריו של יקותיאלי כתבו: "במשך כל כך הרבה שנים היינו רגילים לדבר עם ארנן, לחשוב באורנניות, לצחוק ביחד מבלי שמשהו באמת נאמר. היום, בפעם הראשונה, אנחנו צריכים לדבר על ארנן, על מה שהיה ושוב לעולם כבר לא יהיה. איבדנו חבר יקר ואהוב, לוחם
אמיץ וישר, אב, מורה ומצפון שתמיד ידע להאיר את הדרך. אנחנו אוהבים אותך וכבר מתגעגעים אליך ארנן...עיניים".

חברו, יוסי ארנון, סיפר כי יקותיאלי היה איש יקר, שאהבת האדם היתה אצלו העיקר. "בניגוד לתדמית שהיתה לו, שהוא לא אוהב דתיים, היו לו חברים דתיים. הוא איש שאהב את האדם ועשה למען החילוניות יותר מכולם". ארנון גם מעלה בהקשר הזה את בעיית ההשתלות בארץ ואת העובדה שאיש כמו יקותיאלי היה צריך לנסוע לארה"ב לקבלת תרומת לב.

גם איש העדה החרדית, יהודה משי זהב, שלו היו מחלוקות רבות עם יקותיאלי, לא התקשה לומר עליו מילים חמות. "למרות שהיה בר פלוגתא שלי, כשבאתי אליו בנושאים אישיים שלנו הוא עזר מאוד. ברמה הציבורית הוא היה אנטי דתי, אבל ברמה האישית אני יכול לתת רשימה של נושאים שפנינו אליו והוא היה היחידי שעזר לנו. זה מראה שבכל אחד מתחבא ניצוץ יהודי".

יקותיאלי השאיר אחריו אשה וארבעה ילדים.