החדשות הרעות מעיראק החלו להשתקף בצורה ממשית בסקרים ולראשונה מזה חודש, ג'ון קרי מוביל על הנשיא. מה שחמור יותר מבחינת בוש זו הירידה המתמשכת בשיעור שביעות הרצון מתפקידו.
אבל השבוע האחרון היה עמוס גם בעניינים פנימיים. בתחילת השבוע חשף קרי את תוכנית הביטוח הרפואי שלו. בארה"ב יש כיום 43.6 מיליון אנשים חסרי כל ביטוח רפואי, והבעיה אינה רק הומניטרית אלא גם כלכלית, שכן כשיש לאנשים הללו בעיה בריאותית, הם פונים לחדר המיון (שמחויב לטפל בהם, גם אם זה משבש את פעילותו הרגילה) במקום לרופא משפחה (שכאמור, אין להם).
הבעיה אינה רק מספר הלא-מבוטחים, אלא גם העלייה המתמדת במחיר הביטוח. בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 13.9 אחוזים, וגם בשתי השנים הקודמות נרשמו עליות דו ספרתיות. למותר לציין שזו עלייה גבוהה ממדד המחירים לצרכן, וכן מהעלייה בהכנסה הממוצעת. פירושו של דבר הוא שהצרכן משלם יותר ויותר על ביטוח רפואי. קרי, כמובן, עמל להדגיש שהעליות החריגות הללו נרשמו בתקופת נשיאותו של בוש.
תוכניתו החדשה של קרי שאפתנית, ועלותה נאמדת ב-650 מיליארד דולר על פני עשר שנים. את המחיר מציע קרי לכסות באמצעות ביטול הקלות המס של הנשיא בוש לבעלי הכנסה של 200 אלף דולר ומעלה בשנה. תוכניתו של קרי, שתעניק כיסוי רפואי לכל הילדים חסרי הביטוח בארה"ב, שאפתנית בהרבה מתוכניתו של בוש לטיפול בבעיה, שתעניק למשפחות ניכוי מס של עד 3,000 דולר ותעלה לממשל 70 מיליארד דולר בעשר שנים.
הבעיה היא שביטוח בריאותי למשפחה ממוצעת עולה יותר מזה. בוש גם מציע לתת לאזרחים יותר מידע על ביטוח רפואי, כדי שייטיבו לבחור בין חברות. הרפובליקאים טוענים שתוכניתו של קרי תגרור העלאת מסים ותסרבל ותגדיל את הממשל הפדרלי, אבל מומחים בתחום מתרשמים ממנה ורואים בה סימן למחויבותו של קרי לנושא.
הנשים נכנסות לתמונה
גם בתחום החינוך חשף קרי השבוע תוכנית חדשה. מדובר בהרחבה של התוכנית של בוש, שנקראת "אף ילד לא יישאר מאחור", ונחשבת למיזם הגדול ביותר של ממשלו בתחום מדיניות הפנים. בגדול, מדובר בשיטה של מבחנים ובדיקות כדי לחייב מורים להיות אחראים לתוצאות של התלמידים.
הדמוקרטים טוענים שתוכניתו של בוש יפה מאד על הנייר (ולכן רבים מהם גם הצביעו עבורה, כולל קרי עצמו), אלא שבוש אינו מתקצב כראוי את תוכניתו, ולכן היא אינה עובדת. קרי מציע להעלות את שכרם של המורים, ובתמורה לשנות את הכללים כך שיהיה קל יותר לפטר מורים כושלים. למרבה ההפתעה, שני ארגוני המורים הגדולים הביעו תמיכה עקרונית ברעיון.
בחזית אחרת של הקמפיין, שתי רעיות המועמדים החלו לתרום את חלקן למאמץ לבחור את בני זוגן לנשיא. לורה בוש מככבת בתשדיר בחירות שמופץ באינטרנט. התשדיר הזה מתמקד בתחום החינוך, ומסתמך על עברה של הגברת בוש כספרנית בבית ספר. בתשדיר אומרת בוש שנושא החינוך מאד חשוב לה, ומשבחת את מאמציו של בעלה בתחום, ובעיקר את חוק "אף ילד לא יישאר מאחור".
מנגד, נאמה אשתו של קרי, תרזה היינץ קרי, יורשת ההון של חברת המזון היינץ, בפני תומכים של הכומר השחור אל שארפטון, שהתחרה מול בעלה על המועמדות הדמוקרטית. בנאומה תקפה היינץ-קרי את הנשיא בוש על מאמציו לשנות ולהחליש את חוקי האוויר והמים הנקיים. קרי כינתה את מדיניותו הסביבתית של בוש "חסרת הצדקה ומחילה" וגם "לא אמריקאית".
ניידר מקבל תמיכה
ולנושא נוסף: המועמד העצמאי ראלף ניידר זכה בתמיכת מפלגת הרפורמה, מה שיאפשר לו להיות מועמד בשבע מדינות, כולל מדינות המפתח פלורידה ומישיגן. בארה"ב, כל מדינה קובעת לעצמה את הקריטריון למועמדות בקלפי, ועד כה לא הצליח ניידר להבטיח שמועמדותו תיכלל בקלפי באף מדינה. במקביל, תובע ניידר את מדינת טקסס, בטענה שהקריטריונים שלה (65 אלף חתימות) והדדליין להגשתם (שחלף בשבוע שעבר) מנוגדים לחוקה. בבחירות הקודמות נהנה ניידר מתמיכתה של מפלגת הירוקים, שלה גישה לקלפי בכ-40 מדינות.
בתחום מימון הבחירות נפרץ השבוע הסכר כשוועדת הבחירות סירבה להגביל את פעילותן של קבוצות המכונות "ועדות 527". מדובר בוועד'ות המנצלות פרצה בחוקי מימון הבחירות ובתקנות מס ההכנסה, ויכולות לגייס כספים באופן בלתי מוגבל למען מערכות בחירות, בתנאי שאינן מזכירות מועמדים או מפלגות בשמם, אלא מתמקדות רק בנושאים העומדים על הפרק.
התביעה הוגשה על ידי רפובליקאים בתגובה לפעילותה של "קרן המדיה", ועדה מסוג זה המוקדשת להבסתו של בוש בבחירות ובה חברים עשירי עולם כמו איל ההון ג'ורג' סורוס. קרן המדיה השקיעה עד כה לפחות 20 מיליון דולר בתשדירים, ועוד ידה נטויה. בקרוב נביא כתבה בנושא קרן המדיה והמיליונרים של השמאל האמריקאי.
הצרות בעיראק
ולסיום, עיראק. החוכמה המקובלת טוענת שנושאים פנימיים כמו כלכלה ישחקו תפקיד משמעותי יותר בבחירות, אולם קשה להכחיש שעיראק היא הגורם העיקרי, אולי היחיד, לשינוי שחל השבוע בסקרים. פרשת ההתעללות איבדה מעט מתנופתה, אולם מדובר בהקלה זמנית לממשל, עד לחשיפתם הבלתי נמנעת של התמונות וצילומי הווידאו הנוספים, שזעזעו את חברי ועדת השירותים המזוינים של הקונגרס.
בתחילת השבוע הוכרז משפט ראשון בפרשה (מאז הוכרזו עוד שלושה) אולם הקריאות להתפטרותו של שר ההגנה ראמספלד רק הלכו וגברו. ראמספלד וסגנו פול וולפוביץ, מבכירי האדריכלים של המלחמה, נחקרו בקשיחות בוועדת השירותים המזוינים, ומר וולפוביץ עצמו הואשם על ידי כמה מן המחוקקים בשקרים והתחמקויות.
הממשל ניסה לטעון שמדובר בפרשת ההתעללות רק בכמה תפוחים רקובים, אולם טענה זו הוזמה מכמה כיוונים. הנאשמים עצמם טענו פה אחד (באופן לא ממש מפתיע) שהם רק מילאו פקודות מצד קציני מודיעין, ומה שחשוב יותר, השבועון "ניו יורקר" חשף כי ראמספלד עצמו הה זה שהרחיב תוכנית חקירה שנויה במחלוקת לכלא אבו גרייב.
בנוסף, התברר שדיווחים על ההתעללויות הגיעו לראמספלד עוד בינואר, ושגם בוש שמע על כך לא יאוחר מפברואר, ובכל זאת הניחו השניים לפרשה להתפוצץ בכלי התקשורת. התמיכה במלחמה, ובממשל, ירדה בחדות בשבוע האחרון. ניסיונו של ראמספלד להציל את המצב על ידי ביקור פתע בעיראק לא ממש עבד. הכרזתו כי השימוש בשיטות החקירה השנויות במחלוקת יופסק דמה לנעילת האורווה לאחר בריחת הסוסים, ובמהלך ביקורו זכה ראמספלד למטר של שאלות נוקבות מצד החיילים, שדרשו לדעת מתי יקבלו ציוד מיגון מתאים, ותגבורות ממדינות אחרות. החשיפה כי ראמספלד אישית הוא שאישר את שיטות החקירה חתמה שבוע שחור לממשל ולמאמץ המלחמתי.
אל תפספס
סקרים
בסקרים, כאמור, מוביל קרי לראשונה מזה חודש. בשקלול הסקרים המובילים עומד יתרונו על 3.7 אחוז (46.3% - 42.6%), כשניידר מקבל 5.5%. בקרב ראש בראש, ללא ניידר, עומד יתרונו של קרי על שיעור דומה בשקלול, אולם הסקר האחרון של זוגבי, שתהפרסם אמש, מציב את הפער על 5% (47% - 42%).
גם במדינות המפתח מאירים הסקרים פנים לקרי. הסקר החדש באוהיו מעניק לו יתרון של 7% (49 42). בפנסילבניה שומר קריעל יתרון בן שש נקודות (49 43). במישיגן מוביל קרי בארבעה אחוזים (47 43) וכך גם בניו המפשייר (49 45). בארקנסו, בה ניצח בוש בשישה אחוזים ב-2000, שורר כעת שוויון 45%. עדיין אין סקר חדש בקליפורניה, שיטיל אור על התוצאה המפתיעה עליה דיווחנו בשבוע שעבר (יתרון אחוז בלבד לקרי).
אולם החדשות העגומות באמת עבור בוש נמצאות בשיעורי התמיכה בתפקודו. שקלול הסקרים מורה על 44.6% אחוז בלבד התומכים באופן שבו הוא מבצע את עבודתו, לעומת 51.6% שאינם מרוצים. בחלק מן הסקרים יורד שיעור התמיכה עד 42%, ומגדיל לעשות זוגבי, המציב את הפער על 16 אחוז (58% בלתי מרוצים לעומת 42% מרוצים).
מבין חמשת הנשיאים האחרונים שהגנו בהצלחה על כיסאם, איש לא עשה זאת עם פחות מ-50% תמיכה בתפקוד מפברואר של שנת הבחירות ואילך.