כל העולם רוגש מזה שבועיים בשל תמונות ההתעללות וההשפלה של עצירים עיראקיים בידי חיילים אמריקאים בכלא אבו-גרייב. עד כה הוגשו כתבי אישום נגד שבעה שוטרים צבאיים, המואשמים בשלל סעיפים, ביניהם תקיפה, מעשים מגונים, קשירת קשר ומעילה בתפקיד. השבועון ניוזוויק מגיש דיוקן של שבעת הנאשמים, וכן של צדיק אחד בסדום, שהעז לדווח על הנעשה.
הזוג המאושר
טר"ש לינדי אינגלנד
מחלקה 327, משטרה צבאית
כמו ג'סיקה לינץ', השבויה הגיבורה בעל כורחה, גם היא באה ממדינת מערב וירג'יניה. מספרים עליה שהיתה קשוחה ובעלת דעה עצמאית. כשסופת טורנדו הכתה בעיירה בעת חגיגות סיום התיכון, כולם מיהרו להסתתר במקלט ורק לינדי רצה החוצה לצלם את הסופה. היא עבדה באריזת מצרכים בסופרמרקט ובמפעל לעיבוד עופות, והצטרפה לשירות המילואים על מנת לחסוך כסף ללימודים במכללה, שם תכננה ללמוד מטאורולוגיה ולהתפרנס ממרדף אחר סופות. משפחתה מתבצרת בביתה ומתחמקת מעיתונאים, אולם חברה קרובה תיארה אותה כ"אדם אכפתי" וסיפרה שאינגלנד אימצה חתול תועה בעיראק.
אינגלנד היא בת 21, גרושה ובהריון מחייל אחר שמואשם אף הוא בפרשה, רב"ט צ'ארלס גריינר (ראו להלן). עורך דינה של אינגלנד הודה בקיומה של מערכת יחסים" בין השניים אולם סירב לקבל את המונח "רומן", תוך שהוא מזכיר לעיתונאים שגריינר היה מפקדה של אינגלנד. אחותה של אינגלנד עומדת על כך שהיא "מילאה פקודות, וזה מה שאמורים לעשות בצבא". אינגלנד היא החיילת המצולמת כשהיא מחזיקה עציר עיראקי עירום המחובר לרצועה של כלב.
רב"ט צ'ארלס גריינר ג'וניור
מחלקה 327, משטרה צבאית
גריינר בן ה-35 ניהל "מערכת יחסים" עם אינגלנד במהלך שירותם המשותף בכלא אבו-גרייב, והשניים הצטלמו מחובקים ומחייכים מאחורי ערימה של עצירים עיראקיים עירומים. התפקיד באבו-גרייב לא היה זר לגריינר, מהעיר יוניונטאון שבפנסילבניה, שבחייו האזרחים משרת כסוהר בכלא וויינסבורג, הנחשב לקשוח ביותר במדינה. לגריינר יש שני ילדים, 11 ו-13, מאישה ממנה התגרש ב-1997. עורך דינו מסר כי מצב רוחו של לקוחו טוב, וטען כי לקוחו "מילא פקודות" של חוקרים צבאיים ואזרחיים. עוד אמר עורך הדין: "הוא יודע שלא עשה שום דבר רע".
טר"ש סברינה הארמן
מחלקה 327, משטרה צבאית
הארמן בת ה-26, מנהלת פיצריה ותושבת לורטון וירג'יניה, היתה נחושה ללכת בעקבות אחיה ואביה למשטרה. לשם כך, הצטרפה לשירות המילואים כדי לזכות בהכשרה. אולם ברגע שסיימה את הטירונות נשלחה הארמן לעיראק, שם הפכה לסוהרת. אמה חוששת שבתה הופכת כעת לשעיר לעזאזל בפרשה. חוקרי הפרשה טוענים כי הארמן צילמה עצירים בעודם עוברים עינויים והשפלה, ובעיקר היא נאשמת בכך שחיברה אלקטרודות לאצבעות ידיו ורגליו של עציר שראשו כוסה בברדס, וכן לאיבר מינו, ואיימה עליו כי אם יירדם או ייפול מן הארגז עליו הועמד, יתחשמל. הארמן סיפרה לעיתון וושינגטון פוסט בשבוע שעבר כי תפקידה היה "למרר את חייהם עד שידברו".
האב ייעץ לבנו לא להלשין
סמל ג'וואל דייויס
מחלקה 372, משטרה צבאית
בן 26, נשוי לחיילת המשרתת בצי ואב לילד בן 4 וילדה בת 10. דייויס, יליד ניו ג'רזי, היה אצן כוכב בתיכון ובמכללות. "ראיתי עצירים באגף האחזקה של המודיעין הצבאי שהוכרחו לעשות דברים שבעיניי הם מפוקפקים מוסרית", אמר דייויס לחוקרים. "נאמר לנו שלמודיעין הצבאי יש חוקים אחרים". משפחתו עומדת על כך שהוא חף מפשע, ולראיה מציינת כי הוא אינו מופיע באף אחד מן הצילומים שראו אור עד כה.
טר"ש ג'רמי סיויטס
מחלקה 372, משטרה צבאית
מכונאי משאיות בהכשרתו, שעבד רוב חייו הבוגרים במקדונלד'ס. בעיראק מצא עצמו סיויטס בן ה-24 בכלא אבו-גרייב, ועל פי הטענה היה נוכח בעת שצולמו כמה מן התמונות השערורייתיות. אביו, דניאל, איש צבא הקבע, אמר לעיתון בולטימור סאן כי ייעץ לבנו לעולם לא להלשין על חייל אחר, ונראה שבנו פעל לפי עצת אביו. אמו, פרידה, אומרת שהוא ידע שמשהו לא בסדר. "ג'רמי אמר לי 'אמא, אם הייתי אומר משהו, מה היה קורה לי?'. הוא היה מסתבך בכל מקרה". אתמול הכריז הפנטגון כי סיויטס הוא הראשון מבין הנאשמים שיעמוד לדין, ב-19 במאי בבגדד.
סמל שני ואן פרדריק השני
מחלקה 372, משטרה צבאית
החייל הבכיר ביותר מאלה שהואשמו עד כה. פרדריק בן ה-37 הוא סוהר במקצועו, כמו אשתו מרתה. הוא כתב למשפחתו על עציר ש"נלחץ" על ידי החוקרים עד שמת. הגופה, סיפר, נארזה בקרח וחוברה לטפטפת אינפוזיה על מנת שתיראה כמו מצב חירום רפואי. כשהעלה את חששותיו לגבי המתרחש באבו-גרייב בפני קצין בכיר, נאמר לו לדבריו לא לדאוג, שכן המודיעין הצבאי מרוצה מן התוצאות.
טר"ש מייגן אמבהול
מחלקה 372, משטרה צבאית
מעט מאד ידוע על אמבהול, בת 29, תושבת סנטרוויל, וירג'יניה
המשפחה חוששת מתווית ה"שטינקר"
טר"ש ג'וזף דארבי
מחלקה 372, משטרה צבאית
גיבור בעל כורחו. מכונאי רכב מאזור כפרי בפנסילבניה. כשזוהה לראשונה בתור האיש שחשף את הפשעים באבו-גרייב, חשב חברו הטוב "זה לא נשמע כמו ג'ו". אבל כשדארבי ראה לראשונה את תמונות הזוועה של עצירים הנענשים לאחר קטטה, הוא הוטרד די הצורך כדי להעביר מכתב בעילום שם לחוקרים צבאיים. מאוחר יותר הוא גם העיד בשבועה. כעת חוששת משפחתו מתווית ה"שטינקר". גיסתו מסבירה: "ישנם אנשים רעים שעלולים לחשוב שבאשמתו יוצא לארה"ב שם רע".