המחוז הצפוני במשטרה התיר הבוקר לפרסום, כי ניסיון הפיגוע בבית רימון, ב-18 באפריל, נעשה בנשקו של החייל שנרצח אולג שייחט. מבצעי הירי, שני ערבים ישראלים, ירו לעבר מכונית משטרתית, השוטרים השיבו אש ואחד מהיורים נהרג. מבצעי הפיגוע הם החשודים ברציחתו של החייל ביולי אשתקד.
במסגרת פעילות יזומה של המשטרה ומשמר הגבול לחשיפת מבצעי
זריקות בקבוקי תבערה באזור צומת בית רימון, הותקף סיור של המשטרה ליד צומת בית רימון באש. במקום ממנו בוצע הירי נתפסו שני אזרחים שנפגעו מירי כוח משמר הגבול - מוחמד חטיב, בן 20 מכפר כנא, שנפצע קשה במהלך האירוע ומת לאחר מכן, ואללה עטף מוסא, בן 21, מכפר מנדא שנפצע ברגלו.
השניים נתפסו כשבסמוך אליהם נמצא רובה מסוג M-16 קצר - נשקו של אולג שייחט. מיד לאחר הירי נכנסו אנשי השב"כ לחקירה ועצרו את מוחמד חאלד ענבתאוי, בן 20, מכפר כנא - חברו הקרוב של מוחמד חטיב. מחקירתם עלה כי במהלך אוקטובר 2002 עד יולי 2003, הקימו השלושה בשיתוף ערבים ישראלים נוספים חולייה ששמה לה למטרה לחטוף חייל צה"ל ולגנוב את נשקו. חברי החוליה תכננו לחטוף את החיילים באמצעות טרמפים, ואף ביצעו מספר ניסיונות לחטוף חיילים.
ביום החטיפה הם יצאו במכונית סובארו משפחתית של משפ' ענבתאוי, עצרו ליד שייחט, שוחחו עימו ופיתו אותו לעלות לרכב. מהחקירה עולה, כי הם פנו לדרך עפר, חטיב חנק את שייחט כשענבתאוי עוזר לו. לאחר מכן הם נסעו למטע זיתים (בו נמצאה גופת החייל), שם ירו בשייחט מנשקו האישי כדי לוודא את הריגתו והסירו מגופתו פריטים מזהים. הם נסעו לצד השני של הכפר, שרפו את הפריטים שנטלו ממנו והסתירו את נשקו.
בגלי צה"ל דווח, כי ענבתאוי שיחזר את מהלך החטיפה והרצח, ומוסא שיחזר את מהלך פיגוע הירי במהלכו נעצר.
התפתחויות אלו בחקירת פרשת הרצח, הן שהובילו לשחרור שלושת הנאשמים ברצח מכפר כנא בתנאים מגבילים. "ההתפתחויות עליהן הודענו מיד עם סיכול הפיגוע בצומת בית רימון ב-18 באפריל הובילו לחקירה נמרצת שבמהלכה התאפשר לשחרר הנאשמים למעצר בית", נכתב אתמול בהודעת המשטרה. עד היום היה צו איסור פרסום על פרטי ההתפתחות.
7 ערבים ישראלים חברים בחוליה
מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב יעקב בורובסקי, אמר הבוקר כי חוליה בה חברים שבעה ערבים ישראלים, תושבי כפר כנא וכפר מנדא, קשורה בחטיפתו וברציחתו של אולג שייחט. לדבריו, כל השבעה הם אנשים דתיים. ניצב בורובסקי הדגיש כי חברי החוליה חשודים גם ביידוי בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון ובניסיונות אחרים לחטוף חיילים. בקול ישראל דווח כי מהחקירה מתברר שאחד מחבריה קיבל משימה לדקור יהודי במרכז קניות בחיפה.
ח"כ אחמד טיבי (חד"ש) דרש היום מפרקליטת המדינה לבטל לאלתר את מעצר הבית שהוטל על שלושת הנאשמים ברצח מכפר כנא, ששוחררו אתמול מהכלא. לדבריו, ההגבלות שהוטלו על השלושה הם משחקי יוקרה מביכים של הפרקליטות.
כתב "הארץ", אלי אשכנזי, מוסיף:
בית המשפט המחוזי בנצרת שיחרר אתמול את השלושה - טארק נוג'ידאת, יוסף סבייח ושריף עיד - למעצר בית עד יום שלישי ובערבות של 25 אלף שקל. זאת, בהסכמת הפרקליטות. פרקליטם של הנאשמים, עו"ד אביגדור פלדמן, אמר כי "פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, כפתה על המערכת את דעתה. רק במזל הסתבר שזה לא הם, וכשצו איסור הפרסום יוסר - הדברים יתבהרו".
נוג'ידאת, שהודה בביצוע הרצח, שיחזר אותו והפליל את חבריו, אמר אתמול כי הצדק יצא לאור וכי הודאתו נמסרה לאחר שלחצו עליו ואיימו שיהרסו את הבית של הוריו ושמשפחתו תיפגע. אביו של סבייח אמר כי הוא שוקל להגיש תביעת פיצויים נגד המדינה. בכפר כנא התקבלה הידיעה על השחרור בחגיגות.
חילוקי דעות בין המשטרה לשב"כ
אולג שייחט נחטף ביולי 2003 בצומת בית-רימון כשעשה את דרכו מבסיסו בצפת לביתו בנצרת עילית. גופתו נמצאה כעבור שבוע במטע זיתים בין כפר כנא למשהד. שבוע לאחר מכן נעצרו נוג'ידאת וסבייח וכמה ימים אחר כך נעצר גם עיד. לאחר מעצרו מסר נוג'ידאת הודאה בדבר ביצוע חטיפתו ורציחתו של שייחט והפליל במעשה את חבריו. הוא אף שיחזר את האירוע, שירטט את הזירה ותיאר את מהלך האירועים.
לאחר זמן מה חזר בו נוג'ידאת מהודאתו. בשלב זה נתגלעו חילוקי דיעות בין חוקרי השב"כ והמשטרה. בשב"כ סברו כי אין די ראיות לגיבוש כתבי אישום נגד השלושה. בסופו של דבר ובהנחיית פרקליטות המדינה הוחלט להגיש כתבי אישום נגד השלושה, ואלה הוגשו בספטמבר 2003.
סבייח ועיד ערערו לבתי המשפט המחוזי והעליון על ההחלטה על מעצרם עד תום ההליכים. השניים, באמצעות עו"ד אביגדור פלדמן, טענו כי בהודאותיו של נוג'ידאת סתירות רבות וכי גרסתו אינה הגיונית ולדבריהם "זועקים ממנה סממנים ברורים של קליטת אינפורמציה הן מהחוקרים והן מהתקשורת ומבני הכפר".
בהחלטתה על דחיית הערעור בפברואר כתבה שופטת בית המשפט העליון, אסתר חיות, "כי נוג'ידאת הציג בפני החוקרים גרסה מפורטת וסדורה, בה הפליל את עצמו ואת חבריו. הודאותיו כוללות פרטים המתיישבים עם ראיות חיצוניות שנמצאו בזירה, ולכאורה, קשה להניח כי פרטים אלה נודעו לו מבלי שהיה במקום בעצמו בעת האירוע.