מעלה גבר-גבר

הכול התחיל באחת השבתות, כאשר כמה ישראלים מהאליטה הביטחונית והכלכלית של ארצנו (תמהיל של קצינים בכירים, אנשי מוסד ואנשי עסקים כבדים) הגיעו עם הג'יפים המאובזרים מאזור המרכז לנגב. בעודם נפעמים מהנוף המרהיב בהר אבנון שמעל המכתש הגדול (בתמונה), העלה אחד החברים רעיון: הרי אנחנו בשלהי הקריירה השנייה שלנו ומתקרבים לגיל הפנסיה, הילדים עזבו כבר את הבית ואנחנו מחפשים שינוי. למה שלא נקים כאן יישוב איכותי של אנשים כמותנו ונבלה את שארית ימינו באוויר פסגות זה?

הרעיון נראה לחברים קוסם ביותר, אבל התעוררו כמה בעיות: איך יאשרו הקמת יישוב כשמדיניות הממשלה מקנה עדיפות לעיבוי יישובים קיימים, כיצד לשווק את המקום שנמצא כשני קילומטרים בלבד מירוחם - עיירת פיתוח עם דימוי שלילי, ואיך לצאת גברים. טיכסו עצה והגיעו למסקנה: כדי לענות על כל הבעיות גם יחד צריך לעבוד על חזון ציוני של ישוב הנגב בשילוב עם סיסמא שיווקית טובה. "כפר המדע" נשמע מצוין, ותוך שניה נמצאו מספר מיזמים (עוד מילה מצוינת מתחום השיווק) 'מדעיים', כדוגמת התפלת מי האקוויפר בנגב, אנרגיה סולרית ועוד. מדענים אמיתיים שיעסקו בזה, אגב, אין בקרב יוזמי כפר המדע.

הידיעה על התוכניות פשטה בירוחם, ועוררה דאגה. לפני כשבועיים נערך בעיירה דיון ציבורי ביוזמתם של תושבי ירוחם, ובהשתתפות כמאה מהם, וכן נציגים מעמותת כפר המדע ומגופים אחרים. את הדיון פתח נציג כפר המדע, שהציג את חזון הכפר. לדבריו מדובר בתוכנית בת מספר שלבים: חמש שנים לאחר השלב השני, כשהישוב ימנה כ-550 יחידות דיור, הוא ישתלב בתחום המוניציפלי של ירוחם ויהווה חלק ממנה.

נציג החברה להגנת הטבע הציג את הסתייגות החברה מטעמי שמירת טבע. המכתש הגדול הוכרז כאתר שימור עולמי וככזה יש לשמרו במצב בראשיתי כמה שיותר. הוא הזכיר כי חלפו הימים בהם שלט העיקרון התיכנוני של 'נלבישך שלמת בטון ומלט', כשכל שממה נחשבה כישלון שיש לבערו. כיום ברור שחייבים לשמר את מעט הטבע והמרחבים הפתוחים שנשארו, ולכן לפתח את היישובים הקיימים במקום להקים חדשים, מדיניות המגובה בהחלטות ממשלה ובתמ"א (תוכנית מתאר ארצית).

הדובר הבא נגד הפרויקט היה חוקר באוניברסיטת בן-גוריון מהמחלקה למדיניות ציבורית. ההתנגדות שלו נבעה ממניעים חברתיים וציבוריים: ישוב אליטיסטי עם ועדת קבלה ימשוך אליו אוכלוסיה חזקה מהאזור וישפיע לרעה על ירוחם. דוגמאות להשפעה שלילית כזו ניתן לראות בנגב (עומר מול באר שבע) ובגליל (כפר וורדים מול מעלות). בנוסף, הקמת יישוב כזה עולה כסף רב מהתקציב המדולל של המדינה.

הדובר האחרון היה ראש המועצה החדש של ירוחם, ברוך אלמקייס, תומך נלהב בפרויקט. לדבריו, הוא אינו מפחד מאליטות ומניכור, ומעוניין בפיתוח וברווחים שירוחם יכולה להפיק מהכפר וממיזמיו.

בדיון שהתפתח לאחר מכן היו רוב הדוברים נגד הפרויקט כפי שהוצג. אחת הטענות הקשות נגד יוזמי הפרויקט הייתה שהם נוהגים בפטרונות כלפי ירוחם ותושביה. בנוסף לכך, נראה שהכוונה שלהם היא לא להתאחד מוניציפלית עם ירוחם בשום שלב. ההצעה שהועלתה, לקרב את כפר המדע לירוחם ולהפוך אותו לשכונה ייחודית בסמוך לעיירה, נדחתה ע"י נציג עמותת כפר המדע בטענה שצעד כזה יהרוס להם את חדוות היצירה. אחד הדוברים ציין את העובדה שלמרות קרבתו הרבה של הר אבנון לירוחם, הוא נמצא בתחום שליטתה של המועצה האזורית רמת נגב. עובדה זו מלמדת על חוסר השיוויוניות בחלוקת המשאבים בארץ ומראה מי הוא בעל הבית האמיתי של השטח, שלא בטוח שיוותר עליו גם בעתיד.

אז מה יהיה? בשבועות שעברו מאז אותו דיון נפוצו שמועות כי אנשי כפר המדע החליטו לרדת מהקמת היישוב בהר אבנון, ואני תקווה שזהו אכן המצב. אולם הסיפור הקטן הזה מלמד על הדרך בה מחליטים על הקמת ישוב בארץ ועל הקלות הבלתי נסבלת של קבלת אישור לכך, אם אתה משתייך לברנז'ה הנכונה. בדיון שנערך בנושא בוועדת הפנים של הכנסת הביע נציב הדורות הבאים בכנסת התנגדות נחרצת להקמת הישוב, תוך שהוא משתמש בכל הטיעונים שלעיל, אולם כשלוקחים בחשבון מי עומד מאחורי הפרויקט ומקדם אותו עולה הרושם שטיעונים אלה הם משניים. השפה במדינה שלנו היא שפת הכוח והעוצמה, והפוליטיקאים שלנו מתקשים לעמוד מול הברנז'ה כשלצידם "רק" טיעונים הגיוניים והחלטות של גופי תכנון מסודרים.

למה אני מספר לכם את כל זה? כי הקמת יישוב על שפת המכתש אינה רק עניין של תושבי ירוחם או הנגב. כל חובב טבע בארץ שמכיר את המכתש הגדול צריך להזדעק על הניסיון להתיישב במקום כזה. אני מאד מקווה שאכן כל העניין יסתיים בלא כלום, או שאולי נזכה לראות את החבר'ה הטובים הללו בתוך ירוחם – אם כי קצת קשה להאמין.

אסי שהם הוא תושב ירוחם.