בתום חודשיים לקמפיין קיבל כל מי שעוד היה צריך הוכחה מוחצת: הולך להיות כאן צמוד וחם עד הסוף. בשבוע שעבר דיברנו על הפער שפתח בוש, הפעם אנחנו (שמחים או מצטערים, מחקו את המיותר לפי ההעדפה האישית) לבשר לכם על צמצום מחודש של הפער.
זה היה עוד שבוע קשה לממשל. כבר בתחילת השבוע גרף סגן הנשיא דיק צ'ייני גינויים מקיר לקיר בעקבות נאום במכללת ווסטמינסטר. ווסטמינסטר היא מכללה קטנה ודי זניחה, שמקומה בהיסטוריה נרכש בזכות נאום שנשא בה ווינסטון צ'רצ'יל בשנת 1946, בו טבע את המונח "מסך הברזל". צ'ייני, שהוזמן לשאת נאום באותו אתר היסטורי, איכזב מאד את שומעיו כשבחר להקדיש את רוב נאומו להתקפה חריפה ואישית על המועמד המתחרה, ג'ון קרי, ולתאר אותו כ"לא מתאים להנהיג את האומה בזמן מלחמה". הצעד הזה התקבל בצורה כל-כך שלילית, עד ש-200 סטודנטים במכללת פלורידה סטייט, בה אמור צ'ייני לשאת נאום נוסף, כתבו לנשיא בוש וביקשו ממנו לוודא שסגנו יבחר נושא מעט הולם יותר לטקס הסיום שלהם מאשר התנגחות פוליטית ירודה.
אבל במרכז השבוע עמדו הופעה שנויה במחלוקת של בוש וצ'ייני בפני ועדת ה-11/9, ושתי הופעות בבית המשפט: אחת של צ'ייני, בעניין סירובו לספר מי השתתף בפאנל מדיניות האנרגיה, ואחת של היועץ המשפטי לממשל, שניסה להגן על זכות הממשל לעצור אזרחים אמריקאים ללא זכויות במחנה גואנטנמו.
כאילו כל זה לא מספיק, הכתה בסוף השבוע שערוריית ההתעללות בעצירים עיראקיים בכלא אבו גרייב בבגדד, יום בלבד לאחר שהנשיא נשא נאום בו הדגיש ש"אין עוד תאי עינויים בעיראק".
עוד רגע לא נעים לממשל היה כשמשרד המשפטים הרים את החיסיון מעל מסמכים המוכיחים כביכול שאחת מחברות הוועדה לחקירת אירועי 11/9 נושאת באשמה להגבלות על גופי המודיעין שמנעו שיתוף מידע בין גופי הביון השונים. משרד המשפטים אף הציב את המסמכים באתר האינטרנט שלו. אפילו הנשיא נאלץ לגנות את הצעד הזה ולומר שהוא "מאוכזב" מצעדו של השר ג'ון אשקרופט.
אל תפספס
קמפיין קרי מקבל דחיפה
אתמול פתח קרי במסע פרסום בהיקף חסר תקדים. בשלושת השבועות הקרובים יוציא קמפיין קרי כ-27 מיליון דולר ברכישת זמן פרסום לשני תשדירים, בהם יציג את הרזומה שלו ואת תוכניותיו כנשיא. התשדירים יוצגו ב-18 המדינות הנחשבות כ"מתנדנדות", וגם בקולורדו ובלואיזיאנה, בהן ניצח בוש בהפרש ניכר ב-2000. המסע נועד לסתור את מאמציו של קמפיין בוש "להגדיר" את קרי בעיני המצביעים. בתשדירים מוצגים עברו של קרי כלוחם מעוטר בוייטנאם וכסנאטור ב-20 השנים האחרונות.
הקמפיין של קרי קיבל דחיפה כשסגן במשמר הלאומי של ארה"ב, ששירת כמעט שנה בעיראק, התנדב לשאת נאום רדיו בו ביקר את מנהיגותו של הנשיא בוש בנוגע למלחמה בעיראק. נאום הרדיו של הקצין נישא ביום השנה לאותו נאום שנשא בוש, על סיפון נושאת המטוסים "לינקולן", בו הכריז על "תום הקרבות העיקריים" מתחת לשלט ענק עליו נכתב "המשימה הושלמה". בקמפיין קרי מדגישים שהקצין, פול רייקהוף, בן 29 מניו יורק, פנה מיוזמתו לקמפיין.
אבל לא הכל ורוד בממלכת הסנאטור ממסצ'וסטס. בניו יורק טיימס התפרסמה כתבה שדיברה על קשייו של קרי להתחבר עם הציבור השחור וההיספאני. רבים בקבוצות אלה מוטרדים ממספרם הנמוך של בני המיעוטים במעגל הפנימי של המועמד הדמוקרטי.
בשבת נשא קרי נאום ראשון מזה שבועות רבים שהוקדש כולו לנושא המלחמה בעיראק. קרי חזר על קריאותיו לנשיא לערב את מדינות העולם במצב בעיראק וכן את כוחות ברית נאט"ו. קרי, שנשא את הנאום באותה מכללת ווסטמינסטר, למד משגיאתו של סגן הנשיא. המועמד הדמוקרטי לא הזכיר את הנשיא או את סגנו בשמם, והקדיש את נאומו להצעות קונקרטיות. עם זאת, רפובליקאים שונים ציינו את העובדה שהנשיא כבר מנסה להשיג את עזרת האו"ם, ואמרו כי אין בין דבריו של קרי לעמדות הנשיא הבדל רב.
קרי משווה בפנסילבניה
בגזרת הסקרים, זה היה שבוע טוב לקרי. הוא צמצם את יתרונו של בוש בסקרים הארציים במידה ניכרת. רוב הסקרים נותנים כעת יתרון של שניים עד שלושה אחוזים בלבד לנשיא במירוץ משולש, והסקר האחרון של הניו יורק טיימס מעניק יתרון בן שתי נקודות (46%-44%) לקרי.
שקלול הסקרים המובילים (שנעשה לפני שהתפרסם הסקר של הטיימס) מעניק לבוש יתרון של 2.7%, 44%-41.3%, כשניידר מקבל 5% בריאים. במירוץ ראש-בראש מוביל הנשיא, בשקלול הסקרים המובילים, בחצי אחוז בלבד (44.8%-44.3%).
בסקרים במדינות השונות המצב נשאר דומה מאד למה שהיה בשבוע שעבר. באוהיו מחזיק בוש ביתרון בן שני אחוזים (אם כי מדובר בסקר בן קרוב לחודש). בפלורידה מחזיק הנשיא ביתרון בן אחוז בודד, וקרי מחזיק ביתרון דומה בניו המפשייר.
אבל הנתון המעניין באמת הוא מפנסילבניה, שם מורה הסקר האחרון כי קרי מחק את יתרון שש הנקודות בו החזיק הנשיא, וכרגע השניים מצויים בשוויון 42% במדינה שעלולה להכריע את הבחירות, ושבה השקיע בוש מיליוני דולרים בתשדירים ובביקורים אישיים.
הנתון שצריך להדאיג את בוש באמת הוא סקר של סי.בי.אס והניו יורק טיימס, שבו צנחה שביעות הרצון מתפקודו ל-46%, ושיעור הלא מרוצים מתפקודו עלה ל-47%. סקרים אחרים נותנים לבוש שיעור תמיכה מעט גבוה יותר, אבל בכל מקרה מדובר בירידה חזרה מתחת לקו ה-50%.
