המדינה של הקבוצה

אז עכשיו חושדים שאהרונישקי קיבל הזמנה, ככה על הדרך, לפיינל פור. האמת, יהיה מפתיע אם יתברר שהוא לא קיבל. המדינה של הקבוצה ממשיכה לשבור שיאים של חנופה, איבוד חושים וחומייניזם: "יש אלוהים" צעקו המוני ישראל יחד עם סאבלמינאל,הצל ורון שובל על הבמה בפארק הירקון. עוד רגע והיו מכים בעצמם עד זוב דם, שיעים סטייל.

"נאבקתם וניצחתם" הודיע אתמול שרון לגרשון, שרגע לפני שקיבל את השיחה עוד הספיק לדפוק חיקוי טוביה צפירי, לשמחת העיתונאים. השיחה היתה שיאו של תיאטרון האבסורד בו הפכה סופית מדינת ישראל לשטיח של מכבי "עלית" ת"א. ברשותכם נבדוק, שיחת טלפון אחרי שיחת טלפון, איך זה קרה.

כשנתניהו הגיע פעם אחת בכל הקדנציה שלו למשחק של בית"ר בטדי, כדי להדליק נר חנוכה לפני הבחירות, דיברו על ניצול ציני של השמחה. הוא הרי לא ביקר עד אז (וגם לא מאז) במשחק כדורגל והעיתונות חגגה על המאורע. מדהים לחשוב שאז עוד התרגשנו מזה. מאז הלך והשתבח הקשר בין הפוליטיקה לספורט.

"פיני, פיני" פירפר שרון לטלפון של מאמן מכבי לאחר הזכייה בגביע אירופה המצ'וקמק בפאריז 2002. אז גרשון היה רק שחצן טיפוסי, עדיין נטול אלמנטים משיחיים, והוא קצת זילזל בשיחת הטלפון, לא ממש הקשיב ולסיום גם ניתק לשרון בפרצוף.

השנה הצטרפה לסבב הטלפונים לימור ליבנת, שרת החינוך (?) התרבות (?) והספורט (???). אחרי שהלכה להתמזמז עם שרון דרוקר מאמן הפועל ירושלים שקבוצתו זכתה בגביע היול"ב. גם שרון צילצל לדני קליין, יו"ר קבוצת הפועל ירושלים, ובירך אותו על ההישג המרשים. אלא שקליין לא שמע כלום וכך יצא שראש הממשלה בירך את מירי אלקיים, שדרנית ערוץ 1 המסמיקה באולפן. לאחר שתיקה של מבוכה, היא אמרה לו תודה רבה בשם הקבוצה.

לבנת המשיכה את השוונג והגיעה לסוף שבוע ביד אליהו. מצויידת בצעיף היא שרקה וצעקה "וואו" במקומות הלא נכונים. לפני כן היא דאגה לתת לגרשון ספר תהילים. ככה, שיהיה בהצלחה, היא הרי יודעת שפיני מתחזק. היא גם נתנה לו נשיקה ארוכה. שרת החינוך.

ואתמול בלילה הגיעה כאמור השיחה הקבועה מאריק. גרשון קטע אותו באמצע, כבאסטיונר ממולח, ואיחל לאריק, "שיידע לשמור בעבר על ביטחון ישראל", להמשיך ולשמור "על ארץ ישראל כפי שעשה עד עכשיו". גרשון גם הודה אישית לשרון על כך שהוא מעניק לתושבי המדינה ביטחון במשך כל השנה. תזכירו לי מתי בפעם האחרונה הוא נסע באוטובוס שלא מצוייר עליו הסמל של מכבי?

להזכירכם, משאל ההתנתקות היה אמור להתנגש עם הפיינל פור, וברור מה נדחה לטובת מה. אריק גם נתן מתנה למכבי ת"א: סגר על האוכלוסיה הפלסטינית, כדי שלא יהיה פה פיגוע בזמן שאלפי התיירים שנהרו למדינה הבטוחה ביותר במזרח התיכון מטיילים להנאתם. בפועל הגיעו בסביבות האלף תיירים, רובם, אגב, לא איטלקים. "זה היה יקר להם מדי" חשף אלי סהר, פרשן ערוץ 1, את הסיבה האמיתית. האיטלקים האלה לא רק פחדנים ואנטישמים, הם גם קמצנים.

3,500 אנשי ביטחון איבטחו את האירוע, שכאמור היה מוצף בתיירים. לפני כחודשיים אירחה קבוצת הכדורגל בני סכנין את בית"ר ירושלים למשחק שהוגדר על ידי יו"ר סכנין כ"משימה לאומית". הוא ביקש עזרה מהמדינה במימון הביטחון, כי כל איש ביטחון עולה לו יותר מ-150 שקל. "זה לא אירוע מדיני" אמרו לו, "בני סכנין היא עסק פרטי". את אנשי הביטחון מסביב ליד אליהו (סליחה, "היכל נוקיה") מימנו כספי המסים שלנו. מכבי ת"א היא הרי לא עסק פרטי והפיינל פור הוא אירוע לאומי.

המבוגרים מבינכם חשבו שבשנות ה-70 הייתה כאן היסטריה סביב מכבי. אבל אז מכבי היתה רק הקבוצה של המדינה. מאז, אולסי פרי (סוחר סמים שישב בכלא פדרלי בארצות הברית, לאחר שהורשע פעמיים בסחר בהירואין) הצליח להפוך לישראלי החדש, כולל סניף בורגר ראנץ' קומפלט. ג'יים בוטרייט, שברח לחו"ל כי לא רצה להתגייס, נכנס מזמן לפנתיאון וכמובן שכולנו הספקנו לשכוח איך מכבי שיחקה בחצי גמר אליפות אירופה דקות ארוכות לאחר שיום הזיכרון נכנס בארץ ישראל. את כל זה הדחקנו. מכבי היא הרי הצבא האמיתי, ואל תתפלאו אם יום אחד פרצופו של שמעון מזרחי יופיע על שטר של עשרים שקל. מזל שאין לנו מאונט ראשמור, כי אחרי המשואה שהוא כבר הדליק, אפשר היה לפסל גם את פניו של מזרחי ליד בן גוריון, בגין ורבין.

היום בצהריים נמחקה משפחה בגוש קטיף. הערב יש משדר סיכום בערוץ 1 בעקבות הזכייה של מכבי ת"א בגביע היורוליג.