על אף הניצחון שחוזים להם הסקרים, שוררת דאגה עמוקה בקרב ראשי המתנחלים בגוש קטיף. רבים מהם חוששים שראש הממשלה, אריאל שרון, לא יכבד את תוצאות המשאל, וייזום משאל-עם או הצבעה בממשלה כדי לממש את תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. אחרים מספרים על מסכת איומים והפחדות שמקורה בלשכת ראש הממשלה, ושמטרתה להביא לשינוי של הרגע האחרון במגמה נגד ההתנתקות כפי שחוזים הסקרים.
"גם אם ננצח במשאל, אנחנו יודעים שזה לא סוף המאבק", הודה רפי סרי, יו"ר מטה המאבק של ועד ראשי היישובים בגוש קטיף. "יש לנו מידע מבוסס לפיו ראש הממשלה מתכוון להתעלם מתוצאות המשאל, כי הוא נחוש בדעתו לתת את גוש קטיף לפלסטינים. גם אם ננצח, אנחנו לא מתכוונים לפרק את המטרה. תושבי הגוש יודעים שמדובר במאבק שעלול להימשך הרבה זמן".
הסקרים שהתפרסמו בעיתוני סוף השבוע רוממו את רוחם של תושבי גוש קטיף ונטעו בהם תחושת ניצחון. שלשום הסתובבו רבים מהם במרכז המסחרי של נווה דקלים עם חיוך על פניהם. הם בירכו זה את זה לרגל הניצחון הצפוי במשאל שייערך היום. שלשום כבר ידעו כל התושבים היכן יבלו את יום הבחירות. כל משפחה קיבלה את שם היישוב ומיקום הקלפי שבה תתייצב בעת ההצבעה. סרי סיפר שנערך גיוס כללי של כל התושבים כדי שלא תיוותר קלפי אחת ללא איוש של מתנחלים.
"אנחנו לא נעשה תעמולה", הוסיף סרי. "אנחנו נעמוד ליד הקלפיות עם שלטים נגד גירוש יהודים מבתיהם. מעשרות אלפי הביקורים שעשינו, ראינו שאיש הליכוד המצוי הוא לא לרעתנו. אנחנו נפנה אל לבו הרחום והאוהב והוא יבין אותנו".
עד לרגע האחרון עמלו במטה המאבק על השלטים שיישאו הנערים והנערות עמם ליד הקלפיות. על הרצפה שליד חדר המבצעים ישבו כמה ילדות וכתבו באותיות גדולות על כרזות צבעוניות. תמר כתבה: "שלום מצביע יקר! קוראים לי תמר ואני בת שמונה. אנא אל תיתנו לגרש אותי מהבית". אסף בטר, בן השבע, חיבר פנייה נרגשת למצביע הליכוד. "מתפקד יקר", כתב לצד דיוקנו המחייך ללא שיניים קדמיות, "יש שיר שאומר אל נא תעקור נטוע. אז בבקשה אל תעקור אותנו מבתינו. אני לא רוצה לעזוב את ביתי, לא את חברי ולא את בית הספר. ההורים שלי עובדים בנווה דקלים ואני לא רוצה שהם יעזבו את עבודתם. ואם אתם רוצים פינויים, אז תפנו את הערבים. איזו הרגשה קשה חשים אנו כעת כשראש ממשלה יהודי רוצה לגרשנו ממקום יקר ואהוב זה".
"דפיקות לב כמו לפני משחק כדורסל"
בקרב ראשי הגוש עדיין מקנן חשש שבתוך הקלפי עלולים מצביעי הליכוד להציב את נאמנותם לשרון מעל לאהבתם לתושבי גוש קטיף. "זה בהחלט עלול לקרות וזה הכי מדאיג אותנו", הודה אבנר שמעוני, יו"ר המועצה האזורית חוף עזה. שלשום הוא הסתובב בנווה דקלים והתקשה להסתיר את דאגתו מכך שמתפקדי ליכוד עלולים לשנות את הצבעתם ברגע האחרון. "זה מאוד מלחיץ אותי", הוסיף סרי, "כי אנחנו נאבקים מול מערכות אדירות. ידוע לנו שראש הממשלה מפעיל לחצים אדירים על ראשי ערים כדי שיצביעו בעד התוכנית שלו".
לא בכל יישובי הגוש ניכרה תכונה גדולה לקראת ההצבעה הגורלית. בשירת הים, שליד נווה דקלים, העדיפו אחדים מהתושבים לרחוץ בחוף הים. אחרים נהגו כאילו ההמולה מסביבם אינה נוגעת לעתידם. שירת הים נחשבת להתנחלות ביזארית בגוש. זה התחיל לפני כמה שנים כשכמה מתנחלים נטלו קרוואנים ריקים שהיו מונחים על החוף והפכו אותם למעונם החדש. כ-10 משפחות מעדיפות את החיים בקרוואן ליד הים הפתוח על פני חיים בהתנחלות ממוסדת.
תושב שירת הים, נועם שפירא, צפה באשתו שתלתה כביסה מחוץ לביתם. שפירא החזיק בידו את התינוקת שנולדה להם לפני שבועיים בלבד. הוא לא שמע על תוצאות הסקרים ואף לא ידע על קיומם של סקרים בעניין משאל ההתנתקות. לדבריו, "המשאל לא משנה בכלל. מה שחשוב זה המצב שבו שרוי עם ישראל. אנחנו מחכים לגאולה ואנחנו לא בטוחים שעם ישראל עשה את התיקון הפנימי כדי לזרז את הגאולה".
אשתו, שהעדיפה לשמור על אלמוניותה, התבוננה לעבר מגדל השמירה שבו ישבו החיילים שהופקדו על ביטחון המשפחות במקום. גם היא לא ייחסה חשיבות למשאל והביעה דאגה מהגאולה המתמהמהת. כבר שלוש שנים וחצי שהיא מתגוררת בקרוואן שעל שפת הים והיא נחושה בדעתה להמשיך ולחיות בו עד לבואה של הגאולה.
"יש דפיקות לב כמו לפני משחק כדורסל של מכבי תל אביב", הודה אתמול נסים ברכה, תושב מורג ששוכנת בסמוך לרפיח וחאן יונס. בעת תפילת השבת שאב עידוד מדברי הרבנים שהשוו את פרשת ההתנתקות לפרשת המרגלים. "גם אז צדקו יהושע בן-נון וכלב בן-יפונה שדיברו על כיבוש הארץ הטובה לעומת עשרת המרגלים שהרימו ידיים מרוב פחד", הסביר. "היום אנחנו נמצאים במצב דומה. המתנחלים במיעוט בעם אבל מייצגים את צדקת הדרך של הציונות ושל העם היהודי".