שתיקתם של יפי הנפש

ניתן להתווכח האם תוכנית ההתנתקות הינה טובה לישראל או לא; ניתן להתפלמס האם היא תשפר את המצב הביטחוני או רק תרע אותו; וניתן גם לדון האם המניע לכל זה הוא מצבו של שרון בסקרים, החקירה המתנהלת נגדו, או באמת מחשבה טהורה שהגיעה למסקנה כי זהו המעשה הנכון בזמן הנכון.

על דבר אחד, עם זאת, אין מה להתווכח. ה'התנתקות', שמשמעותה היא גירוש בכוח של אוכלוסייה, מהווה פגיעה חמורה בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של המתיישבים. אין זה משנה אם ההתיישבות נוגדת את החוק הבינלאומי, ונכון שההתיישבות באזור אינה זוכה לקונצנזוס. יכול גם להיות שזו היתה טעות להתיישב שם מתחילה. ועם זאת, הוצאה בכוח של אדם מביתו, כל שכן של אלפי אנשים, אינה מתיישבת עם רעיון זכויות האדם כפי שהוא מוכר לנו. מדובר בפגיעה חמורה הרבה מגדר המאריכה במעט את הזמן הדרוש לפלסטיני להגיע לחלק מאדמותיו החקלאיות.

ב"הודעה לעיתונות מס' 154" דן ארגון אמנסטי בטרנספר במהלכו הועברו בכפייה שני חשודים פלסטינים (אחיו ואחותו של המחבל עלי עג'ורי) מיו"ש לעזה. הארגון קובל שהשניים, ששום בית משפט לא הרשיע אותם בפשע כלשהוא, אמורים להיות מגורשים, בניגוד לאמנת ז'נבה הרביעית האוסרת גירוש כנגד אזרחים "מוגנים". (הצבא, אגב, הרשה לאחרונה לאחותו של עלי לחזור לביתה. מה שלא יתאפשר, כמובן, למגורשי גוש קטיף).

אבל אל תצפו להודעה לעיתונות או להפגנה כלשהיא של אמנסטי נגד הגירוש המתרגש על יהודי רצועת עזה. אולי כי יהודים אינם אזרחים מוגנים? או שמא המתיישבים הם פושעים ואין אף צורך במשפט לשם כך? גם באגודה הישראלית לזכויות האזרח, כמה מופלא, אין כל אזכור לתוכנית ההתנתקות (הם כנראה עסוקים מדי בהקלת ההגבלות על ואנונו). עם זאת, פגיעה בעצי זית לשם בניית הגדר, מוזכרת שוב ושוב.

אולי זה יישמע קצת מוזר לאוזניים מקומיות, אך הייתי מצפה שכל מי שמגדיר עצמו שוחר זכויות אדם יצא בריש גלי כנגד הגירוש. הייתי רוצה לראות הפגנות המונים, מנשרים חריפים, סאטירות ואפילו, כן, מחזות בצוותא כנגד העלול להתרחש.

מפלגות שמאל היו צריכות להדגיש שדברים כאלו נעשים רק במשטרים אפלים, המועצה הלאומית לשלום הילד היתה צריכה להזהיר מפני הטראומה שתגרם לעוללים ואנשי רוח היו אמורים לצאת במאמרים נגד נישולם של המתיישבים.

נכון, דתם של המתיישבים אינה האיסלאם, העדפתם המינית אינה לבני מינם והם גם אינם הולכים על ארבע - אך עדיין מגיעות להם זכויות. הזכות של כל אדם באשר הוא להתגורר בבטחה במקום מושבו ללא הבדל דת, מין, צבע, וכן הלאה. לא רצף טריטוריאלי, לא שיפור מדיני או כלכלי ואפילו לא הגדלת הסיכוי ל'הסכם שלום' יכולים לפגוע באופן ממשי בזכות זו.

כן, זה נשמע קצת נאיבי, אך מי שלא יוצא היום בכל מרצו נגד הגירוש, לא יוכל מחר לשאת את זכויות האדם בפיו ולהיות שלם בלבו.