עוד שבוע קשה עבר על כוחות בוש. החדשות הרעות מעיראק לא מפסיקות לזרום והטענה של שר ההגנה, דונאלד ראמספלד, כי "לא ניתן היה לצפות את הבעיות בעיראק" ממש לא התקבלה בהבנה. גם לא הסתירות בעדותו של שר המשפטים, ג'ון אשקרופט, בעדותו בפני ועדת החקירה.
דווקא ביצועיו של הנשיא עצמו, במסיבת עיתונאים בה ניסה להגן על מדיניותו בעיראק, היו אפקטיביים יותר. כל הפרשנים אמנם קטלו את הופעתו של בוש, שהרבה לגמגם, לא היה מוכן לשאלות צפויות לחלוטין וחזר שוב ושוב על אותן מנטרות ("נתמיד בדרכנו, נעביר הריבונות ב-30 ביוני"). אבל סקרי בזק הראו שאחוז האנשים שסבורים כי ארה"ב בטוחה יותר אחרי ה-11.9 מאשר לפני כן עלה מ-41% ל-45%, ואחוז האנשים שאינם סבורים כך ירד מ-42% ל-41%. עם זאת, מסיבת העיתונאים לא העניקה לבוש עצמו כל דחיפה בסקרים.
הפגישה עם שרון, שנערכה למחרת, לא ממש עשתה רושם על הציבור בארה"ב כך או אחרת, אבל רוב מי שעקב תקף את הנשיא על גישתו החד-צדדית ועל כך שאישר בשתיקה את סיפוח גושי ההתיישבות שמציע שרון.
ספר חדש, מאת גיבור פרשת ווטרגייט, בוב וודוורד, חושף את מה שהשמאלנים אמרו מההתחלה, ושימועי ועדת ה-11/9 החלה לגלות לאחרונה: ממשל בוש היה נחוש לתקוף את עיראק מרגע בחירתו, וגם בימים שמיד אחרי הפיגועים עסקו הנשיא ושריו בהכנות לפלישה. היועצת לביטחון לאומי, קונדוליסה רייס, כבר הכחישה כמה מהגילויים בספר, אבל ספרו הקודם של וודוורד, שעסק בתפקודו של בוש במהלך משבר ה-11/9, היה דווקא אוהד למדי, כך שהממשל מתקשה לייחס לו כוונות זדון. בממשל כועסים על קולין פאוול, שחשוד כמקור עיקרי לספר (מלבד הנשיא ושר ההגנה, כל המקורות בספר סירבו להזדהות). בספר מתבררים היחסים העכורים בין שר החוץ לסגן הנשיא, שנחלקו בחריפות בכל הנוגע לעיראק. בספר מצוטט פאוול כמי שהזהיר את הנשיא כי אם יפלוש לעיראק, יחול עליו הכלל של "שברת קנית".
השבוע חשף קרי את תוכניתו לטיפול בעיראק, לאחר שבועות של ביקורת על כך שאינו מציע חלופה למדיניותו של בוש. כפי שדווח ב"וואלה! חדשות", קרי מציע "דה אמריקניזציה" של התהליך בעיראק, החלפתו של המושל פול ברמר באדם ממדינה אחרת והענקת סמכויות נרחבות בתחום הפוליטי לאו"ם. הדבר המעניין הוא שנראה כי גם בוש מתחיל להגיע למסקנה הזו, ובכל התבטאות מקפיד בוש לומר כי הוא מאמץ את תוכנית האו"ם, וחולק כבוד לשליח המיוחד של האו"ם לעיראק, לחדאר בראהימי.
גם קרי מחזיק מאד מבראהימי, והצהיר כי הוא רואה בו את האדם המתאים לרשת את תפקידו של פול ברמר. עם זאת, קרי הסתבך עם שמו של שר החוץ האלג'יראי לשעבר, כשכינה אותו פעמיים, יום אחרי יום, בשם "ברנדיני". מתנגדי בוש, שנהנים ללעוג לעלגותו של הנשיא ולחוסר בקיאותו בשמות מנהיגי העולם, לא רוו נחת ממועמדם.
אל תפספס
מלחמת גלי האתר
עוד ממחנה קרי: כתבה במגזין סלייט מנתחת את המלחמות הפנימיות בתוך הקמפיין שלו, ומונה לא פחות משבעה מחנות שונים: המחנה של טד קנדי (הסנאטור השני ממסצ'וסטס, אחיהם של ג'ון פ. ורוברט האגדיים), שרוצה בעיקר פופוליזם לוחמני, מחנה הפוליטיקאים מבוסטון, שרוצים לטפל בביזנס הפרקטי של הפוליטיקה בשקט בלי שישימו לב אליהם, הקרובים של קרי, שרוצים מה שטוב לו אישית, כולל שינוח הרבה, הפוליטיקאים מוושינגטון, שרוצים להיות כמו ג'יימס קארוויל, היועץ האגדי של קלינטון, מחנה האקס-קלינטונים, שרוצים גישה מתונה שנוטה למרכז, נאמני קרי מבוסטון (שרוצים בעיקר גמול על נאמנותם ארוכת השנים) ו"חבורת האחים" קבוצה גדולה של ותיקי וייטנאם שרואה בגיבור המלחמה קרי את דוברם ומלווים אותו לאורך הקמפיין. הם, כמובן, רוצים שכמה שיותר ממשנתו של המועמד תנבע מתוך כור המצרף של המלחמה ההיא. מחבר הכתבה, מייקל קראולי, אומר שמידת ההצלחה של קרי בהשתלטות על המחנות בקמפיין שלו תקבע במידה לא מעטה אם הוא מוכן לנשיאות.
בשבוע שעבר הושקה רשת רדיו חדשה אייר אמריקה שמה. מדובר ברשת שמתמקדת ב"רדיו דיבורים", עם נטייה ברורה לצד הליברלי של המפה. הרשת הוקמה כמשקל נגד לשליטתם של שדרנים שמרנים, כמו ראש לימבו ושון האניטי, במדיום עד כה. הכוכב הגדול של הרשת החדשה הוא הסטיריקן אל פרנקן (מכותבי סטרדיי נייט לייב) וגם שחקנית האינדי האהודה ג'אנין גארופלו נמנית על הצוות. למרות ביקורות מעורבות בתחילת השידורים, ואפילו שערוריה זוטא על אי-תשלום לספקים, כביכול, הרשת צומחת ומוסיפה תחנות חדשות בכל שבוע.
מי שעוד פונה לגלי האתר כדי לשווק את משנתה היא אגודת הרובים הארצית, שהיא השדולה העיקרית הנלחמת למען זכותם של אמריקאים להחזיק אמל"ח כאוות נפשם, ומתנגדת לניסיונות חקיקה לצמצם את האלימות באמצעות הגבלות על מכירת נשק, במיוחד אוטומטי.
האגודה הכריזה על הקמת חברת תקשורת, ורבים סבורים כי מדובר בתרגיל עוקף חוקי בחירות, באמצעותו יוכלו תומכי הנשיא בוש והרפובליקאים לשדר פרסומות פולטיות ללא הגבלה. במהלך סוף השבוע ערכה האגודה את הכנס השנתי שלה. הנואם המרכזי באירוע היה לא אחר מסגן הנשיא, דיק צ'ייני.
בסקרים: תאומים סיאמיים
בשקלול הסקרים המובילים, נרשם כרגע יתרון מיקרוסקופי של 0.2% לקרי 44.5% לעומת 44.3% לבוש, כשניידר לוקח 3.8 אחוז. בלי ניידר בתמונה, קרי מוביל ב-1.6%.
במדינות השונות, קרי מוביל באחוז אחד (47% לעומת 46%) בפלורידה, וראוי לציין שמדובר בסקר של ראסמוסן, שנוטה בדרך כלל לחייך לבוש. באוהיו, בוש מוביל באחוז אחד (שניים אם מוסיפים את ניידר). באריזונה מצטמק יתרונו של בוש ל-2%, ומדובר במדינה שהוא אמור לקחת בקלות.
בסקר ארצי שנערך בקרב 1,205 סטודנטים, עולה שקרי מוביל בהפרש ניכר בקרב תלמידי החינוך הגבוה: 48% לעומת 38% לנשיא.
עיראק תופסת כעת את המקום השני בסדר העדיפויות של הציבור, ורבע מכלל אזרחי ארה"ב סבורים שהיא הנושא החשוב ביותר (בהשוואה ל-11 אחוז בלבד לפני חודש). עם זאת, הכלכלה עדיין בודדה בפסגת הדאגות של האמריקאי הממוצע, ו-43% חושבים שנושאי הכלכלה השונים הם הנושא החשוב ביותר.