סלומון סמית ברני בעקבות אזהרת הרווח: "לויריאנט אין עוד לאן לרדת"

"אנו מאמינים שמניית ויריאנט מיצתה את פוטנציאל הירידה שלה", כותבים האנליסטים של סלומון סמית ברני בדו"ח שפירסם בית ההשקעות, בעקבות אזהרת הרווח שפירסמה החברה אתמול. אי לכך, למרות שהחברה דיווחה על ירידה חדה בהכנסותיה לרבעון ועל העמקת הפסדיה, מותירים בסלומון את המלצת ה"קנייה" בסיכון גבוה.

האנליסטים ויקטור הלפרט וקולבי ווילר מקצצים את תחזית ההכנסות של ויריאנט לרבעון הראשון מ-9 מיליון דולר, ל-4 מיליון דולר - חצי מיליון דולר פחות מתחזיתה של החברה עצמה. את שיעור ההפסד למניה ברבעון הזה מעדכנים האנליסטים ל-28 סנט, לעומת תחזית קודמת שעמדה על הפסד בן 6 סנטים.

הפערים בין התחזיות של ויריאנט לבין ביצועיה בפועל התרחבו במהלך הרבעון, עם התוודאותם של לקוחותיה למשבר ההולך ומעמיק בשווקים. רבות מן ההזמנות שנרשמו במצבת החברה בתחילת הרבעון נמחקו במהלכו, והנהלת החברה אף מעריכה שיהיה זה בלתי אפשרי לגבות חלק מן התשלום עבור שרותים שכבר סופקו. לפיכך, עומדת להתבצע מחיקת חובות אבודים ברבעון זה, בהיקף של כמיליון דולר.

בדו"ח הקודם שהוציא סלומון על ויריאנט צוין, במסגרת נקודות החוזק, כי הנהלת החברה מקפידה לוודא את חוסנם הפיננסי של לקוחותיה, לפני שמתבצעות עסקות. כך אמורה היתה להבטיח שלקוחותיה, שרובם ספקי שרותי טלקומוניקציה, ישלמו עבור השרותים שקיבלו. המחיקה הנוכחית, רק חודשים ספורים אחר כך, מעידה כנראה על גודלה של הקריסה שחווים הלקוחות.

רוב לקוחותיה של ויריאנט הן חברות CLECs, כלומר חברות טלקום אלטרנטיוויות שקמו בשנים האחרונות בעקבות תהליכי הרגולציה בשוק התקשורת, שהוחלו ברוב מדינות המערב. חברות אלה שקמו באלפיהן הן הראשונות ליפול כעת, בהתרגש משבר בענפי התקשורת, בדרך כלל לאחר שהפסידו במרוץ לחברות הענק המסורתיות.

ויריאנט, שמספקת ל-CLECs מערכת אלחוטית לניהול כוח אדם, מאפשרת להן להגביר את יעילות השליטה שלהן במבצעי שטח. כך ניתן לזרז באופן משמעותי התקנות של קווי תקשורת, של DSL או כבלים למשל, ולאפשר לחברות טלקום המשתמשות במערכת לצבור לקוחות מהר יותר ממתחרותיהן. עם נפילתן של ה-CLECs מבצעי השטח מתמעטים, וכמובן שגם הביקוש למוצריה של ויריאנט קטן.

מכל מקום, הלפרט ו-ווילר, שלא שוכחים להתבונן קדימה, חותכים את תחזית ההכנסות השנתית מ-42 מיליון דולר ל-20 מיליון בלבד. את תחזית ההפסד הם מעמיקים ל-74 סנט למניה בשנת 2001, לעומת תחזית קודמת להפסד של 7 סנטים, שהתבססה על ציפייה למעבר לרווחיות ברבעון הרביעי.

את מחיר היעד חותכים האנליסטים מ-13 דולר ל-5 דולרים, עדיין גבוה בהרבה ממחיר השוק של המניה, שעומד היום על 72 סנט. מחיר היעד החדש מנומק בהיקף המזומנים שבקופת החברה, שמצדיק תיאורטית מחיר של דולר שלם למניה, ובשווי המרכיבים האחרים של העסק, המוערכים בסלומון ב-100 מיליון דולר, או ב-4 דולר למניה.