מצב רוח טוב, תרגיעו

הלוואי שתהיינה הרבה סיבות לשמחה במדינה שלנו. לכל העדות. אני, מבחינתי, סומך את ידיי על כל סיבה לשמחה, של כל עדה. כל המרבה בשמחה, הרי זה משובח. עם ישראל מורכב מ – 70 עדות שונות, וזה הייחוד שלו: הפנים הרבות, הקולות, הטעמים, הצלילים, העושר והגוון של כל העדות.

אני מוכן לאמץ כל סיבה לשמחה בישראל. אם לרוסים היה חג משלהם, הייתי בא ומשתתף בו. אם לפולנים היה חג משלהם, הייתי מגיע ושמח בשמחתם. אין כל פסול בעיניי בשמחה, נהפוך הוא.

אני חושב שהייחוד שלנו, של עם ישראל, הוא בתרבותנו העשירה. בעיניי, חג כמו המימונה הוא הישראליות. המיזוג בין התרבויות, המגזרים השונים והעדות, הוא הישראליות האמיתית.

לכל אלה שטוענים שהמימונה היא רק חגיגת בליסה אני מציע לבוא ולשמוח, להשתתף בה ללא מחשבות מיותרות. מימונה הוא חג של שמחה. העם הזה כל-כך רעב לסיבות לשמוח, למה לקחת את זה ממנו? ואם זו שמחה עם אוכל – מה טוב! ואם זו שמחה עם שתיה – מה טוב! ואם זו שמחה עם ריקודים ועם שירה – בכלל טוב! פשוט תשמחו. זו המהות של החג הזה.