הזמן שתהליך ההזדווגות דורש מהמוח מתחלק לשלושה חלקים: לפני, במשך ואחרי. ה"לפני" כולל את זמן התכנון ותיאום הכוונות. הפנטזיות נראות די ורודות בשלב זה, התחתונים שלה יהיו מתחרה סגולה, לו תהיה סבלנות לחבק אותך אחרי... משעמם, נקסט!
ה"במשך" הוא די ברור, אתם עסוקים בטכניקות ובלחשוב על משהו אחר כדי לדחות קצת את הסוף, אם אתם גברים, ובמרוץ נגד השעון אם אתן נשים. בקיצור, למי יש ראש בכלל לחשוב על סקס?
מה נשאר? ה"אחרי", השלב שבו משתרעים אחורה ומתחילים להגות ביופיו של החטא, (מה שנקרא גם אצל הלא-מעשנים "הסיגריה שאחרי").
השלב שבו מתחילים לנתח לעומק את ההשלכות, הוא נשוי/איבדתי את הטלפון שלה/שיפסיק להתקשר כבר/אולי היא ראויה לחיתון, מגיע בבוקר שבסוף הסיגריה. נדמה לי שעמיתתי המלומדת סש"א היא שקבעה את האמרה "כשאנחנו ביחד טוב לנו, כשאנחנו לבד אנחנו חושבים". ובכן, את בבלבלה של הבוקר, הנוירונים אצלך בראש רצים באקסטזה, את לא בטוחה איך קראו לו, אם עשית נכון ומתי יהיה מתאים להתקשר אליו. ואז מצלצלת בנחת איזו חברה טובה, כדי להתעניין אם הביאו לך קפה למיטה, ואיך היה.
אחת השאלות היותר חסרות שחר שאדם יכול לשאול על חוויה שעברתם היא: "איך היה?". נסיעה לחוץ לארץ, ניתוח מעקפים או לילה סוער אינם חוויות שאפשר לסכם במילים. אפשר לתאר את רצף האירועים, מה מרגישים לגביהם, אבל שום דבר לא יתאר את ההרגשה של מה שהיה באמת. התשובה הנכונה היחידה היא "היית צריך להיות שם". אבל אנחנו לא פראיירים, אנחנו רוצים סיפורים ועכשיו, בעיקר אם מדובר בסיעור מיטות.
אז איך היה באמת? המון גורמים ישפיעו על התשובה שלך, שתהיה כנראה שונה מאוד מפעם לפעם. הקהל שלך למשל, הוא גורם משמעותי מאוד. קודם כול, אם אתה יודע שהאקסית השנואה עליך עשויה לשמוע על כך, היה מדהים נקודה. לגבי כל קהל אחר, הסיפור מורכב יותר.
נניח שהרגע השתטחת עם יפהפיית החוג, זאת שכולם מוכנים לפנטז עליה מורידה שערות, כי זה נותן הזדמנות לדמיין את הרגליים שלה חשופות. נניח שלא היה משהו, לא תעורר את קנאתם של חבריך בסיפורי מעשיות על קשירות ומולטי אורגזמות? בטח שתעורר. מצד שני, נניח שחבר טוב שלך מאוהב בה כבר שנים והיא לא משתינה ברדיוס של הבניין שלו במעונות, כמובן שתנחם אותו ב"זאת, לא שווה לבזבז עליה דורקס, מק-סי-מום 3R."
הזיכרון אינו חותם על דבר בלי העורך דין שלו, כך שכל קישור בינו לבין האמת הוא על אחריות המשתמש. ונניח שאתה באמת מתכוון לדבוק בעובדות, עדיין תהיה מושפע מהמון דברים, למשל:
א. הניסיון הקודם שלך. ברור שבתור בתול המשווע למגע, הדרישות שלך היו הרבה יותר נמוכות מאשר היום, כשמאחוריך כבר חוויות מסעירות עם שתי צרפתיות במטרו, או עם אמו המנוסה של חזי מהמכולת.
ב. כמה היית נואש. זה דומה לא', רק שנקודת ההתחלה שלך יותר נמוכה. לא משנה כמה אתה כבר מנוסה, אם בשנה האחרונה הכי קרוב שהגעת למזמוז בחורה היה בהצטופפות בקו 9 בדרך לאוניברסיטה, גם התגפפות עם קרטיב רמזור תהיה זכורה לטוב.
ג. היופי שלה. כמות הזמן שפנטזת על הבחורה היא ביחס ישר לעוצמת החוויה, ככל שרצית אותה יותר כך השמחה או האכזבה יהיו גדולות יותר.
ד. האופי שלה. צוחקים אתכם, לאופי שלה אין כל משמעות (אלא אם אתם מאוהבים, ואז לעשות אהבה מסעיר הרבה יותר מסתם זיון, ככה הסבירו ב"עניין של זמן", בפרק שדנה עושה הפלה).