מוסיקה היא "צורך קיומי" להגדרתו של אמיר וגם ספרים הם חלק משגרת היומיום. דיסק הבכורה שלו "החופש בחוץ" שיצא בלייבל העצמאי "הצוללת הצהובה", אמנם לא הפך להצלחה מסחרית, אך בהחלט עשה טוב לכל מי ששמע אותו. בסיומו של יום לימודים ארוך במיוחד נפגשנו לארוחת ערב לילית (שקשוקה מצוינת) וקשקשנו קצת.
מי זה אמיר קלוגמן ?
"נראה לי שמה שמאפיין אותי זה החיפוש אחרי המקום בו אתה מפסיק להתחבט עם העולם. מקום שאתה קם בבוקר וכיף לך ממי שאתה. נראה לי שאני מתקדם לקראת זה אבל אני עדיין לא שם".
איך הכל התחיל. איך יוצא דיסק ?
"אני מתעסק במוסיקה כבר הרבה שנים. הייתי חבר בלהקה שנקראה "אדום סקרלט". עבדנו ביחד בערך שש שנים. יום אחד פגשתי את אצ'ה בר שהוא מנהל ה"צוללת הצהובה" בירושלים. הוא הציע לי לעבוד איתו. אני הייתי בעצם הפרויקט הראשון שמופק ב"צוללת". הקלטנו המון סקיצות לאורך יותר משנתיים ו...יצא".
למה זה לקח כל כך הרבה זמן ?
"העבודה נמתחה מהרבה אילוצים, בגלל זה הדיסק לא הוקלט במלואו מההתחלה עד הסוף אלא בקיטועים. חיפשנו חברת תקליטים שתאמץ אותי. בנוסף, אני עברתי הרבה משברים עם המוסיקה שלי. זה עסק קשה בצורה בלתי רגילה, גם אם מתעלמים מהצד הכספי. אני לא מכיר מישהו שכותב למגירה. כל אחד רוצה פידבק ואני במיוחד. חשוב לי שאנשים ישמעו ויעריכו. המנות של הפידבק שקיבלתי היו מצומצמות מאוד. צריך המון זמן ואמביציה ומעל לכל להרגיש שלם עם מה שאתה עושה. להרגיש שאתה מאמין לעצמך".
עד כמה "החופש בחוץ" הוא דיסק אישי ?
"הדיסק הוא מאוד אישי, אבל נראה לי שאנשים מתחברים למה שאני כותב על עצמי כך שהמילים הן די אוניברסליות".
איזה שיר הוא הכי אישי מבחינתך ?
"'לחיות'. השיר מדבר על אנשים שחיים את ההווה ולא מתעסקים יותר מדי במחשבות. זו מעין שאיפה שלי. השיר מאוד הושפע מהשיר "דיו" של אביתר בנאי".
איך אתה מגדיר את הסגנון של הדיסק ?
"יצא לי אלבום גיטרות, בעיקר בשל העובדה שאצ'ה בר הפיק את האלבום והוא בעצמו גיטריסט מצויין וזו הנטייה שלו. גם יצא קיצי מאוד וזה די מוזר. יש הרבה שמחה".
יש הרבה ציניות בדיסק.
"כן. הנשק הכי טוב לבאסה זה ציניות והומור. עשיתי את האלבום כבר אחרי שהייתי בתקופה די מבאסת ולכן יכולתי להיות ציני כלפיה וצחקתי על זה".
למה בחרת בשם השיר "החופש בחוץ" כשם הדיסק ?
"זה קודם כל שיר שאני מאוד אוהב. מצד אחד השאיפה לחופש ולאושר ומצד שני הקושי למצוא אותו למרות שלעיתים הוא ממש בסביבה".
על מי אתה יכול להגיד שהשפיע עליך מוסיקלית ?
"אני מעריץ כמעט את כל מה שעשה מאיר אריאל. הקונספט של זמר שלא מחשיב יותר מדי את המסביב ומשקיע במילים ובהגשה זה מה שהכי מצא חן בעיני אצלו. האסוציאציות שלו מדהימות. הדמות השנייה זה שלמה ארצי. למרות שאני לא אוהב את השניים שלושה דברים אחרונים שלו, אני מעריץ אותו וזה השורשים שלי. אני עדיין שומע דיסקים ישנים שלו ומתרגש. כיום, יש פה ושם יוצרים טובים כמו קוב וגם אורי בשן שהוציא דיסק מעולה והוא די מפוספס. את שאנן סטריט מ"הדג נחש" אני מעריץ".
יש תוכניות לעתיד ?
"אני עובד על חומר וכותב שירים ומקווה שיהיה עוד דיסק, אבל אני יותר מתרכז כרגע בלימודים. אתה יכול לכתוב שאני חרשן. מודה".
אחד על אחד עם הזמר והיוצר אמיר קלוגמן
גיא ליברמן
4.4.2004 / 15:32