מכיוון שאנו חיים בישראל של שנת 2004 וטאבו החמץ נפרץ לפני שנים לא מעטות, מעט עצוב לי לגלות שאנו עדיין דנים בעניין שכזה. לפי גישתי, הדרך הנכונה לנהוג היא שאיש לפי הישר בעיניו יעשה. אנו חיים במדינה דמוקרטית, בה נתונה לנו זכות הבחירה בנושאים רבים, צריך גם שתהיה בנושא זה. אני אזרח שומר חוק ואפילו החוק לא אוסר על מכירת חמץ בפסח, אלא רק על פומביות הצגתו.
פעם היינו שמים חמץ בפריזר מבעוד מועד ואיש-איש היה אוכל בביתו בגניבה. היום, תודה לאל, יש איפה לקנות חמץ. אחד מהיסודות של דמוקרטיה, כפי שאני מבין אותה, הוא הפרדת דת ומדינה ואי כפיית חוקים דתיים דרקוניים על רוב חילוני.
אנחנו ב"לחם ארז" מוכרים חמץ זה שבע שנים, אבל אנו מוכרים גם דברי מאפה, עוגות ועוגיות ללא חמץ ונזהרים מאוד בכבודם וברגשותיהם של האנשים שהחג יקר לליבם. אני מאמין באיזונים ובמציאת שיווי משקל בין שתי הקצוות. באופן אישי, אני מקווה שמכירת ופומביות החמץ יהפכו לנחלת הכלל.
אני לא מכריח אף בן אדם להיכנס אליי ולקנות לחם. מי שמעוניין להימנע מחמץ, יכול לעשות זאת בקלות. אני לא צועד עם רמקול ברחובות ומכריז על מכירת לחם בפסח. אנשים שנכנסים לסניפים שלי מבצעים פעולה אינטימית של רכישת לחם. הסימבול הבולט ביותר של חג הפסח הוא יציאה מעבדות לחירות. אני מקווה שהשנה תתחיל היציאה של כולנו מעבדות לחירות גם בעניין זה.
שף, אופה ומוכר חמץ טעים בפסח
(לחם) ארז קומורובסקי
1.4.2004 / 8:51