השבוע השלישי של קמפיין 2004 עסק באופן כמעט בלעדי בעניין אחד: העדויות בפני ועדת החקירה לאירועי ה-11 בספטמבר. הדמוקרטים התרכזו בעדותו של ריצ'ארד קלארק, לשעבר יועץ הנשיאים ביל קלינטון וג'ורג' בוש למלחמה בטרור.
קלארק טען שממשל בוש לא התייחס לעניין הטרור בחשיבות מספקת לפני הפיגועים, כפי שמוכח לדבריו, בין השאר, על ידי הורדת מעמדו של המשרד למלחמה בטרור בתוך ההירארכיה של הבית הלבן, ועל ידי הזנחת בקשותיו הדחופות של קלארק לפגישות בנושא. לקלארק יש ביקורת גם נגד ממשל קלינטון, אבל לדבריו "הם לפחות עשו משהו".
הביקורת של קלארק בנושא ההיערכות לפיגוע אפשרי, האפילה במידה רבה על דבריו הנחרצים בנוגע לנזק שגורמת המלחמה בעיראק למאמץ נגד הטרור. ייתכן שהדבר עוד יתברר כברכה לקמפיין בוש, אבל בינתיים היה על מנהלי הקמפיין להדוף את האשמת הנשיא בהזנחה כלשהי שהובילה לפגיעה קשה באזרחים אמריקאים.
גם פרשנים שאינם תומכים בדרך כלל בקו של הממשל הנוכחי, התרשמו כאשר רשת "פוקס", בעלת הנטייה הימנית, שלפה באישור הממשל תמליל של תדרוך רקע שהעניק קלארק לכתבים באוגוסט 2002. גם בוועדה התרשמו, ושאלו את קלארק בנוגע לתמליל הזה, שנראה כסותר את עדותו. בישיבת הוועדה סחט קלארק מחיאות כפיים מן הצופים כשהסביר שכשאתה עובד בשביל הממשל ומתדרך כתבים, אתה נותן את הגרסה של הממשל ומשתדל לגרום לו להיראות טוב. כששאל אחד מחברי הוועדה אם יש לאנשים העובדים בממשל כללי מוסר שונים, ענה קלארק: "לא מדובר במוסר. מדובר בפוליטיקה".
אלא שהתמליל לא היה רק ייפוי של המציאות. בתדרוך הכתבים אמר קלארק שממשל בוש לא ירש מממשל קלינטון שום תוכנית חדשה, בעוד שבספר ובעדותו הוא אמר שהממשל כן העביר תוכנית. ההסבר הדמוקרטי, כי אמנם לא היתה תוכנית חדשה אבל היתה תוכנית, שכנע רק במידה חלקית.
תחת שבועה לא. בתקשורת - למה לא?
אבל כל הנקודות שהרוויח הממשל כתוצאה מהסתירה של קלארק, ירדו לטמיון בעקבות הסתירות החמורות שהתגלו בין דברים שאמרה היועצת לביטחון לאומי, קונדוליסה רייס, לבין העובדות כפי שהתבררו לאחר מכן. חמורה עוד יותר היתה העובדה שרייס סירבה בתוקף להעיד לפני הוועדה בפומבי. היא ניסתה להסביר את החלטתה בכך שעיקרון הפרדת הרשויות מונע ממנה, כעובדת של הבית הלבן (הזרוע המבצעת), להתייצב באופן שכזה בפני ועדה שמונתה על ידי הקונגרס (הזרוע המחוקקת).
את הסברה של רייס קנו רק האוהדים השרופים של הממשל. סיבה אחת לאי קבלת הטיעון היתה שאם שרי החוץ והביטחון יכולים להעיד, ויכול להעיד היועץ הקודם, שהעיד בפני גופים של הקונגרס גם בהיותו בתפקיד, אין שום סיבה שהיועצת לא תוכל. הסיבה השנייה לאי האמון בדבריה היתה שבמקום להתעטף בשתיקה ולהוכיח שהיא באמת מנועה מלדבר, בחרה היועצת בשיטת גם-וגם: גם לא להעיד תחת שבועה בפני הוועדה, וגם לשוחח כאוות נפשה עם כתבים ולהשיב דרכם לטענות שעלו במסגרת ישיבות הוועדה.
חברי הוועדה מתעקשים על כך שרייס תעיד בפומבי כמו כל היתר, וכמו היועץ לביטחון לאומי של קלינטון, סנדי ברגר. הוועדה, שבראשה עומד הרפובליקאי תומאס קין, דחתה את הצעת רייס למסור עדות שנייה מאחורי דלתיים סגורות. קין אמר שרייס שיתפה פעולה בצורה מלאה בעדותה הפרטית הראשונה, אולם הוא לא רואה סיבה שהיא לא תתייצב. ג'ון להמן, חבר רפובליקאי נוסף בוועדה הדו-מפלגתית, אמר שלרייס אין מה להסתיר, וכינה את סירובה "שגיאה פוליטית מהמדרגה הראשונה".
רייס הופיעה אתמול בערב בתוכנית "60 דקות", וחזרה על דברים שאמרה בכלי תקשורת אחרים: "אני רוצה להופיע, אבל המשפטנים לא מאפשרים זאת. עשינו מה שיכולנו, יישמנו את המדיניות שהעביר אלינו הצוות של קלינטון", וכן הלאה.
הוועדה חזרה אמש על קריאתה לרייס להתייצב לעדות, אבל נמנעה בשלב זה מלזמן אותה בכוח. גם איגוד המשפחות של קורבנות הפיגועים קרא לרייס "לשמש דוגמא מוסרית, המתבקשת לאור רציחתם של 3,000 איש". מה שבטוח הוא שסירובה של רייס שם לאל את ההישג היחצני שבערפול אמינותו של קלארק.
קרי מוביל בפלורידה ובאוהיו
בינתיים החליט הבית הלבן, בצעד שנראה ממולח, לתקוף את קרי בתחום שבו הוא נחשב חזק: מסים ומדיניות כלכלית. קרי הפתיע בשבוע האחרון כשהחל לדבר בזכות קיצוצי מס לתאגידים, אם כי בינתיים הוא עדיין דבק בכוונתו להעלות את מסיהם של אלה המרוויחים מעל 200 אלף דולר לשנה.
סגן הנשיא דיק צ'ייני אמור היום לשאת נאום בפני לשכת המסחר הארצית, ולחשוף בו את מה שקמפיין בוש-צ'ייני מכנה סתירות בין הצהרותיו של קרי המועמד לנשיאות, ובין הצבעותיו של קרי הסנאטור.
בסקרי השבוע מתהדק עוד יותר הפער במרוץ צמוד בלאו הכי. על פי שקלול שלושה סקרים מובילים, מוביל הנשיא בוש בפחות מאחוז אחד, בעוד ראלף ניידר מקבל ארבעה אחוזים מחמיאים. עם זאת, בבחירות האחרונות הוכח כבר שלא חייבים לזכות ברוב כל המצביעים כדי להיבחר, ובשתי מדינות המפתח של הבחירות הקרובות - פלורידה ואוהיו - מוביל קרי בהפרשים של בין שניים לשישה אחוזים.
בסקר על התמיכה בביצועיו כנשיא, ממשיך הנשיא לדשדש מתחת לקו ה-50%, עם 49.3%. בסקר על התפלגות ההצבעה לבית הנבחרים ולסנאט (כל בית הנבחרים ושליש מן הסנאט יעמדו לבחירה מחדש במקביל לבחירות לנשיאות), מובילים בשקלול הסקרים הדמוקרטים, 45.3%-41%.
בשבוע הבא יהיה ניתן אולי לראות איזו השפעה תהיה לעדויות בפני הוועדה לחקר אירועי ה-11/9, ולסירובה של רייס להעיד בפני הוועדה, על אחוזי התמיכה בכל אחד מן המועמדים. בינתיים נראה שמחירי הדלק - שהגיעו לשיא של 1.80$ בממוצע לכל רמות האוקטן - מעניינים את האמריקאים הרבה יותר מכל נושא אחר. המחירים הנוכחיים הם חדשות רעות לנשיא.