בכירי הממשל הנוכחי והממשל הקודם התחלפו על הכיסא החם, בעת שוועדת החקירה לאירועי ה-11 בספטמבר החלה את דיוניה הפומביים בוושינגטון אמש. שרי החוץ וההגנה של קלינטון ושל בוש התחלפו בזה אחר זה ועמדו מול חקירה נוקבת מצד 10 חברי הוועדה הדו-מפלגתית והבלתי תלויה.
הרגע החריף ביותר, ביום טעון אך מנומס ומקצועי, הגיע כשבוב קרי, סנאטור דמוקרט לשעבר וחבר בוועדה הדו-מפלגתית, סירב לקבל את אמירתה של מדליין אולברייט, שרת החוץ תחת קלינטון, על כך שלא ננקטה פעולה מסוימת נגד אוסאמה בן לאדן "מפני שלא היה לנו מודיעין מבצעי" לצורך זה, כדבריה. "איזה מסר, לעזאזל, זה שולח לאל-קאעדה?" דרש קרי לדעת.
עם זאת, אולברייט הצליחה להדגיש, כפי שעשה שר ההגנה של קלינטון, וויליאם כהן, שבאקלים הפוליטי ששרר בסוף שנות ה-90 לא היתה לממשל קלינטון כל אפשרות לגייס תמיכה פוליטית למבצעים נרחבים, שכן שני בתי הקונגרס נשלטו (ונשלטים עדיין) על ידי הרפובליקנים. למעשה, אפילו על התקפת הטילים לעבר מחנות אל-קאעדה בסודן ובאפגניסטן ב-1998, בתגובה לפיצוץ שגרירויות ארה"ב בקניה ובטנזניה, ספג קלינטון ביקורת, על כך שהוא "מכשכש בכלב" כביכול, ומסיח את הדעת משערוריותיו באמצעות פעולות צבאיות מוגזמות.
הרגע שהיה אויל המשמעותי ביותר ביום הדיונים הראשון, התרחש במהלך עדותו של שר ההגנה הנוכחי, דונאלד ראמספלד. ראמספלד נאלץ להתייחס לשאלות שנועדו ליועצת לביטחון לאומי, קונדוליסה רייס, מפני שרייס לא מצאה לנכון להופיע בפני הוועדה. לאחר הפיגוע במגדלי התאומים אמרה רייס: "אני לא חושבת שמישהו יכול היה לדעת שטרוריסטים ייקחו מטוס אחד ויטיחו אותו במגדלי התאומים, וייקחו מטוס שני ויטיחו אותו בפנטגון".
אלא שוועדת החקירה דווקא מצאה שבמהלך שנות ה-90' נחשפו, בארה"ב ומחוצה לה, כמה וכמה תוכניות של טרוריסטים לעשות בדיוק את זה, כולל תוכנית שדיברה על ריסוק מטוס על הפנטגון, ומקרה אחר בו הצליח מטוס פרטי קטן לנחות ממש מחוץ לבית הלבן. רייס, כאמור, לא היתה שם כדי להסביר איך הצהרתה מתיישבת עם העובדות, וגם דונאלד ראמספלד לא ידע לעשות זאת. המיטב שעלה בידו היה לומר שבתוכניות ההן דובר על מטוסים פרטיים, ולא על מטוסי נוסעים מסחריים.
גם פאוול טען כי הפיגועים היו כמעט בלתי נמנעים
שר החוץ האמריקאי, קולין פאוול, אמר לוועדת החקירה כי גם אם היתה ארה"ב נאבקת באל קאעדה לפני הפיגועים במגדלי התאומים, ייתכן שלא היתה מצליחה למנוע אותם. פאוול הוסיף כי פקידי ממשל בכירים נטו להאמין כי על הכוונת של ארגון הטרור נמצאות דווקא מטרות אמריקאיות בחו"ל, ולא התקפה על אדמת ארה"ב.
פאוול ציין בפני הוועדה כי ממשל בוש שם לעצמו למטרה לחסל את אל קאעדה, אך לא הספיק להשלים את תוכניותיו או להוציא לפועל את ההחלטה. גם דונאלד ראמספלד הדגיש שאפילו אם היה ממשל בוש תוקף באפגניסטן ומחסל את צמרת אל-קאעדה, לא היה הדבר מונע בהכרח את הפיגועים, שכן מבצעיהם כבר היו "רדומים" בתוך ארה"ב.
בקטע שנחשף אמש מן הדו"ח המתגבש של ועדת החקירה, מתברר כי ממשל בוש הסכים על תוכנית למאבק בבן לאדן יום לפני הפיגועים, בתאריך 10/9/2001. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח כי על פי הדו"ח, פקידי הממשל התכוונו לתת לטאליבן הזדמנות לגרש את בן לאדן מאפגניסטן. במידה שתוכנית זו לא היתה עובדת, אמור היה ממשל בוש להפעיל לחץ דיפלומטי על הטאליבן. במידה שגם לחץ זה לא היה נושא פירות, התכוונו האמריקאים להפיל את הטאליבן מהשלטון.
היום צפוי יום מרתק נוסף בוועדה, בשעה שיעיד ריצ'ארד קלארק, לשעבר מתאם האנטי-טרור של הבית הלבן, תחת קלינטון ובוש כאחד. קלארק מעורר בימים האחרונים סערה עזה בוושינגטון, עם ספר חדש פרי עטו בו הוא טוען שממשל בוש התעלם מאיום הטרור לפני ה-11 בספטמבר, ולאחר הפיגועים התעקש לחבר את עניין ה-11 בספטמבר לעיראק בכל מחיר.