קנוניית הבחירות הבאה של בוש

הבחירות הקודמות לנשיאות ארה"ב הוכתמו בשערוריה. כרטיסי ההצבעה, ששימשו בקלפיות בפלורידה, היו מבלבלים, ועשרות אלפי קולות – בעיקר של זקנים ומיעוטים – נפסלו מפני שאנשים לא הבינו איך צריך להשתמש בהם, או לא ניקבו אותם עד הסוף, או ניקבו שני חורים. בנוסף, אלפי מצביעים התלוננו שגילו בבואם לקלפי ששמם נכלל ברשימות הפסולים להצבעה, למרות שאין להם למעשה כל רישום פלילי שיצדיק זאת.

העובדה שרוב מוחלט של המצביעים שנפגעו במקרים הללו היו ממגזרים בהם זכה אל גור הדמוקרט לתמיכה גורפת הגבירו עוד יותר החשד שמשהו לא לגמרי מקרי כאן. אבל בית המשפט העליון, ברוב של חמישה שופטים בעלי דעות שמרניות (רפובליקניות) לעומת ארבעה ליברלים, החליט להפסיק את הספירה החוזרת בפלורידה ולהעניק למעשה את הניצחון לג'ורג' בוש. על פי הספירה הרשמית זכה בוש בפלורידה – ובנשיאות – על חודם של 537 קולות.

השערוריה של הבחירות הקרובות מתבשלת דווקא מכיוון מה שאמור היה לפתור את הבעיות האלה – מכונות הצבעה ממוחשבות. כ-20% מתושבי ארה"ב צפויים להצביע באמצעות מכונות כאלה, אבל יש רבים המביעים חששות קשים מפני מה שהם מתארים כליקויים הרי אסון בתוכנות שמפעילות אותן.

במיוחד אמורים הדברים בחברת דייבולד, שהיא המובילה הברורה בתחום. דייבולד היא החברה בעלת הצמיחה המהירה ביותר בארה"ב כיום, ומכונותיה מוצבות ב-37 מדינות. בחלק מהמדינות, כמו מרילנד וג'ורג'יה, דייבולד מספקת את מכונותיה לכל המחוזות. באחרות, כמו קליפורניה, רק לחלקם.

על פי מומחים רבים מאד לתכנות, קוד התוכנה של דייבולד פרוץ וחובבני, ומדעני מחשב מאוניברסיטאות שונות, כמו ג'ונס הופקינס בבולטימור ורייס ביוסטון, קבעו שהתוכנה ששימשה לבחירות בג'ורג'יה "אינה עומדת אפילו בתקן האבטחה המינימלי ביותר". עוד קובע המחקר כי "מצביעים מן השורה, ללא כל קשר פנימי לחברה, יכולים להצביע מספר רב של פעמים מבלי להתגלות". עוד אמירה חמורה היא ש"את כל ההתקפות החיצוניות החמורות הללו ניתן לבצע בלי כל גישה לקוד המקור של התוכנה". את קוד המקור של התוכנה, אגב, ניתן למצוא ברשת.

יש שתי טענות עיקריות נגד התוכנה של דייבולד. האחת היא, שהיא לא מייצרת "עקבות מנייר", כלומר תיעוד נוסף של ההצבעה, שהיה מאפשר לבדוק את נכונות התוצאה הממוחשבת. הרעיון של "עקבות הנייר" הוא שאדם מצביע באמצעות לחיצה על מסך המחשב, ובסופו של דבר מקבל מהמכונה פתק ובו פירוט של הצבעותיו השונות (לנשיא, לסנאט, לבית הנבחרים וכו'). אם המצביע מאשר את הרשום בפתק, הוא משלשל אותו לתיבת הקלפי, והפתק נספר ומושווה להצבעה הממוחשבת. וכך מתאפשרת בדיקה ידנית של התוצאות שסופרת המכונה.

החברה, מצידה, מודה שיש באפשרותה להתקין את התכונה הזו במכונות שלה, אבל עושה כל שביכולתה להימנע מכך, כולל הצמדת מחיר מופקע לשירות הנוסף הזה. הדרך היחידה שנמצאה להכריח אותה לעשות זאת היא להעביר חוק, כפי שנעשה בקליפורניה, לפיו עד מועד מסוים (2006 בקליפורניה) יחויבו כל מכונות ההצבעה במדינה לייצר עקבות מנייר כדי להיות כשרות לצורכי בחירות. אבל עד אז יש בחירות לנשיאות שיתנהלו בלי ביטחון בתוצאה.

הבעיה השנייה עם התוכנה של דייבולד, שהופכת את הראשונה למדאיגה במידה קריטית, היא שהתוכנה מעוצבת כך שניתן יהיה להיכנס אל התוכנה "בדלת אחורית" ולשנות את התוצאות מבלי שיהיה לכך כל תיעוד. מתנגדי דייבולד מושיבים עיתונאים המתעניינים בסיפור מול מחשב ומדריכים אותם, דרך הטלפון, כמו טכנאי תמיכה של ספק האינטרנט, איך להיכנס למאגר הנתונים של דייבולד דרך הרשת ולשנות שם תוצאות של בחירות. כל מי שיש לו גישה למחשב המרכזי בליל הבחירות, יכול לשנות את התוצאות לפני שמישהו יידע, ובלי שאף אחד יוכל לגלות. תוכנת ההצבעה גם מחוברת לאינטרנט, כך שפורץ מיומן שיש לו את תוכנת מסד הנתונים מיקרוסופט אקסס על המחשב, יכול לחדור לנתונים ולשחק בהם.

החלק המעניין בשערוריה הזו הוא שעיקרי הטענות מאומתות על ידי מזכרים פנימיים של חברת דייבולד עצמה. בוורלי האריס, סופרת ויחצ"נית שכתבה ספר בנושא, קיבלה מעובד בחברה מזכרים פנימיים המגלים שהמתכנתים מודעים לתקלות הללו, ומעוניינים יותר להסתיר אותן ולהחליק את הבעיות הנובעות מהן, מאשר לתקן אותן. יש מזכרים שאפילו מרמזים שבעיית "הדלת האחורית" לא תוקנה במתכוון, מפני שכך נוח יותר לחברה. באחד המזכרים אומר מהנדס ש"זה מאפשר לנו לעקוף את התוכנה" ומציין מחוז מסוים ש"מפורסם בקטע הזה".

דייבולד אפילו לא מכחישה את קיומם של המזכרים. האריס הציבה את המזכרים ברשת, באתר שעוסק בממצאי המחקר שלה. היא טוענת, בהגיון רב, שאם מישהו צריך להיכנס לתוכנת הצבעה ולשנות תוצאות, או כל דבר אחר, צריך להיווצר רישום ותיעוד של השינוי. לדבריה, אין כל הפעלה לגיטימית של "דלת אחורית" חסרת תיעוד כאשר מדובר בתוצאות של בחירות דמוקרטיות.

האבסורד הגיע לשיאו כשהאריס קיבלה מדייבולד דרישה להסיר את המזכרים מהאתר שלה. אבל לא בטענה שהם שקריים ולכן מהווים הוצאת דיבה, אלא מכיוון שהם רכושה של דייבולד ולכן הצבתם מהווה פגיעה בזכויות היוצרים שלה.

גישה זו מהווה בעצם הודאה באמיתותם של המזכרים, ומעמידה את דייבולד במצב מוזר שבו היא מודה שהתגובה שלה נוכח תלונות של לקוחות היא לא איך לתקן את הבעיה, אלא "מה יידרש כדי שהם (מעבדות הבדיקה שנותנות תו הכשר) יהיו מבסוטים".

גם בשיחת ועידה, שנערכה בין בכירים בענף ההצבעה הממוחשבת, ושבה השתתף המו"ל של האריס, היה נושא הביקורת נגד התוכנות והמכונות הנושא העיקרי. השיחה עסקה אך ורק במימונו של מסע יחסי ציבור שיסתיר את הבעיה, לא בפתרונה.

דייבולד גם מתגאה שההצבעה במערכת שלה מוצפנת, ובלתי נגישה למי שאין לו או לה את הסיסמא. מדעני מחשב שבדקו את התוכנה אומרים שהמפתח להצפנה כלול בתוך קובץ הקוד, שזה קצת כמו לנעול את הדלת, אבל להשאיר את המפתח על מחצלת הכניסה.

ג'ורג'יה היתה המדינה הראשונה בארה"ב שהתקינה מכונות הצבעה ממוחשבות בכל אחד מ-159 מחוזותיה – מכונות של דייבולד כמובן. זה קרה בבחירות 2002. עוד דבר שקרה לראשונה בבחירות 2002 הוא בחירתו של מושל רפובליקני, סאני פרדו, שהדיח את רוי בארנס הדמוקרטי. היתה זו הפעם הראשונה ב-134 השנים מאז תום ה"שיקום מחדש" שלאחר מלחמת האזרחים, שבה הפסיד המועמד הדמוקרטי בג'ורג'יה. בנוסף לכך הודח מתפקידו הסנאטור הדמוקרטי מקס קלילנד, לטובת הרפובליקני סאקסבי צ'אמבליס.

אנשים רבים החלו לחשוד שאין מדובר בצירוף מקרים. החשד רק גבר כשהתברר שדייבולד שייכת לתומך נלהב של בוש ושל המפלגה הרפובליקנית, בשם וולדן או'דל. או'דל הוא לא סתם תומך, אלא גם תורם כבד שנמנה על ראשוני ה"סיירים" של בוש (תואר המוענק למי שארגנו תרומות בסך 200 אלף דולר או יותר עבור הקמפיין של ג'ורג' דאבליו). במכתב ששלח לאדם אחר המעורב בקמפיין של בוש התחייב או'דל "לדאוג לכך שהאלקטורים של אוהיו יילכו לנשיא ב-2004". אמירה מדאיגה כשהיא מגיעה מאדם שנמצא מרחק דלת אחורית אחת משליטה מוחלטת בתוצאות הצבעתם של מיליוני אמריקאים.

חשוב לציין, שככל שנוגעים הדברים לבחירות 2002 בג'ורג'יה, הרי שגם המפסידים שם דוחים בתוקף רב את האפשרות שהבחירות לא היו כשרות. המושל לשעבר רוי בארנס טוען נחרצות שהוא הפסיד בגלל ששינה את דגל המדינה, והקטין בו הייצוג של סמל מדינות הדרום במלחמת האזרחים. גם הסנאטור מקס קלילנד מבטל את הרעיון שמישהו שינה את תוצאות הבחירות.

אבל גם אם הבחירות בג'ורג'יה לא הוטו, כמעט כולם, חוץ מדייבולד, מודים שיש בעיה. וגם דייבולד עצמה לא מכחישה את העובדות – רק את פרשנותן. רוב בהלר הוא איש מחשבים שעבד עבור דייבולד לפני בחירות 2002 ומגדיר את עצמו כ"ארכי-שמרן" בדעותיו הפוליטיות, כלומר לא כזה שימהר להאמין בתיאוריית קונספירציה שמאלנית. בהלר לא מאמין שהתוצאות ב-2002 הוטו בצורה לא חוקית, אבל הודה בשיחה עם מגזין "סלון" שיש עם התוכנה, ועם התנהלותה של דייבולד, בעיה רצינית, שיכולה בהחלט להוות פתח להטיית תוצאות בחירות.

לא רק דייבולד מעוניינת לטייח את הבעיות ולהתעקש על כך שהמכונות טובות כמו שהן. אותו אינטרס משותף גם לפוליטיקאים השונים במדינות השונות שחתמו על חוזים של מיליוני דולרים עם דייבולד. התנועה לתיקון הליקויים הולכת וגדלה, אבל ספק רב אם משהו ישתנה עד הבחירות הקרובות. אם בחירות 2004 יהיו צמודות כמו הקודמות, האם יוכלו אזרחי ארה"ב לבטוח באמיתות התוצאה?