אכזריות בלתי נסבלת

אני אוהבת את האחים כהן. אהבתי את האחים כהן עוד לפני שבכלל הבנתי שאני אוהבת אותם. הם קנו אותי בפעם הראשונה שראיתי את "הקפיצה הגדולה" ואני שלהם מאז. אז למה עד שסוף סוף אני מקבלת לכתוב משהו על האחים כהן, אני לא יכולה לפרגן להם כמו שהייתי רוצה, כמו שאני אוהבת?

מעט מאוד במאים (בסדר, ג'ואל מביים ואיתן מפיק) יוצרים בלי סוף, שומרים על מקוריות ולא מפשלים שום סרט. בשבילי הכהנים היו כאלה עד לא מזמן. תעיפו מבט על הפילמוגרפיה שלהם ותגידו לי אם יש שם סרט רע. אם זה קולנוע אפל, קומדיות אובר מתוחכמות או פאראפרזות על הומרוס (באמת אין לי מושג איפה אחי), הכהנים היו מבחינתי פרפקט. עד שבשיא ההתלהבות ועם ציפיות מכאן ועד אללה, הקדשתי ערב ל"אכזריות בלתי נסבלת".

הפליק האחרון של הכהנים הוא בבחינת צעד ענק לכיוון המיין סטרים והרחק מהשוליים הקולנועיים אליהם הם התרגלו. אם תרצו, האחים עושים טבילת אש בז'אנר הקומדיות הרומנטיות, אבל יש דברים שעדיף לא לגעת בהם. כהרגלם בקודש, גייסו האחים לקומדיה האחרונה שלהם, קאסט מרשים מאוד של כוכבים. קלוני, זיטה ג'ונס, ת'ורנטון וראש יכולים להחזיק כל סרט סוג ז' של הולמארק ולעשות ממנו מאסטר פיס, אבל מדובר ברף אחר של ציפיות כשהכהנים כותבים ומביימים.

עם כל ההסתייגויות מהפלירט הכהני עם המיין סטרים, זהו עדיין סרט טוב יותר מתשעים ותשע אחוז מהקומדיות הרומנטיות שתוכלו למצוא, ולו בזכות הטאץ' הכהני שאי אפשר להתעלם ממנו. קלוני וזיטה ג'ונס רוקדים ריקוד מוזר לאורך כל הסרט, צעד קדימה ושניים אחורה, בזמן שהם נלחמים זה בזו בין השורות בשנינות אין סוף. מגיע יאסו מיוחד לעבודת העיצוב והתפאורה בסרט, ועוד דאבל יאסו לעבודת התסריט המופלאה. ועדיין...

אל הדי.וי.די מצורפים סצנות שהוצאו בעריכה (תמיד רציתי לדעת למה הם חותכים את הסצנות, הסבר קצר של האחים יכול היה להיות מצוין), כמו גם סרטון מאחורי הקלעים והצצה אל ארון הבגדים של ההפקה (וואחד ארון). באמת שזה נחמד, אבל מה לי ולנחמדות? מה לכהנים ולנחמדות?

הבעיה המרכזית של הסרט היא שהוא פשוט לא מצחיק (ואני לתומי חשבתי שזו דרישה מינימלית מקומדיה). זו היא פארסה עם יותר מדי דמויות "מצויירות" וילדותיות ומעט מדי אינטליגנציה. יכול להיות יופי טופי לכל קומדיה רומנטית באשר היא, אבל זה פשוט לא מספיק טוב לכהנים. ואולי הציפיות שלי היו מוגזמות? ואולי מותר לכולם לתפוס יום חלש (או סרט חלש) ואולי אני מבקשת מגאוני הקולנוע שלי קצת יותר מדי. אז מה?