זמירות חדשות בבר אילן

בתקופה זו שהאנטישמיות גואה בכל רחבי העולם נגד היהודים, החליטה אוניברסיטת בר אילן בראשותו של דיקאן הסטודנטים הפרופ' אפרים חזן, כי יש לקרב את התושבים במדינת ישראל ליחסי דוברות והכרת האחר.
הנתונים בהם קיבלה האוניברסיטה מהשלוחות מכללת צפת, עכו ועמק הירדן ובו לומדים כ 30 – 40 אחוזים סטודנטים ערבים ואלה מובדלים משאר הסטודנטים. נתון זה הדליק את הנורה האדומה והביאה לגיבושו של הרעיון לפתוח קורס כללי ביחסי דוברות בין יהודים לערבים, שייפתח בתחילת סמסטר ב' באוניברסיטה.
בראש המערכת עומדת ד"ר דניאלה גורביץ'.
"אוניברסיטת בר אילן אינה בית חרושת לציונים אלא גם אוניברסיטה חברתית. הרעיון של הידברות בין ערבים ובין יהודים", מבהירה גורביץ', "נבע בגלל הבורות הזו של אי הכרת השונה וזו הפכה להיות תהום". תהום זה התפתחה בעקבות השנתיים האחרונות בהם רואים את הקרע בין יהודים ובין ערבים בצורה בוטה. "בשנתיים האחרונות ניתן לראות עד כמה העמיק השבר בין יהודים לערבים, היא מסבירה, "מעשי טרור ובריונות אידיאולוגיות רדיקליות של פלגים קיצוניים חיזקו את מעמדן".
נראה שלאחר רצח רבין, אוניברסיטת בר אילן החליטה כי יש להתקרב לחברה בכלל ולהוציא את השם הנורא שיצא לה בגלל השתייכותה למגזר הדתי ובגלל שהמתנקש בראש הממשלה יצא מתוכה. "הרעיון שלנו צמח מכאן ולא בשום אוניברסיטה אחרת", מוסיפה גורביץ'.
היא יוצאת בהכרזה הקוראת לכולם: "כולנו שכנים, כולנו חיים כאן, בואו נכיר אחד את השני. בואו נחיה ביחד ונכיר את הבית והבעיות אחד של השני".
היא מודעת ליישומו של הרעיון בקרב הציבור בכלל ואולם על מנת להגיע לדוברות בין כל חלקי האוכלוסייה בכלל היא סבורה כי זה צריך להתחיל בין הסטודנטים כי יש צורך לשבור איזשהו מחסום של ניכור ולא גיבוש על מנת להגיע לדוברות. "התוכנית", היא מסבירה, "אינה לדון בסכסוך הערבי ישראלי בפן הפוליטי. הרעיון הוא ליצור הידברות. המטרה שלי אינה להפוך את המדור למגזר אלא רוצה לדעת לשמור את התרבויות, ועם זאת לדבר. כל העניין הוא לבוא ולשמוע. תוכנית ההידברות בראשותי רואה לעצמה לגשר על הפערים באמצעות עידוד למנהיגות ולאחריות חברתית, גישור על קטבים של איבה וניכור והמרתם בהכרת הזולת".
בניגוד לתוכניות הידברות שונות של שלום אשר מטרתם הינה מטרה פוליטית גרידהא כמו תנועת שלום עכשיו ואחרות, גורביץ' מסבירה כי "הקורס אינו פוליטיקה אלא לבוא ולהעלות את הדברים על השולחן. תוכנית ההידברות בין יהודים לערבים של אוניברסיטת בר אילן מציעה מסגרת ייחודית בה יתמודדו בצורה ישירה, מרוכזת ועניינית. סטודנטים מקבוצות אוכלוסייה שונות, המפולגים ביניהם בזהותם ובהשקפת עולמם, עם סוגיות יסוד הנוגעות לחברה, זהות דת ומדינה".

מדוע את חושבת שבעקבות תוכנית זו יבואו לדבר האחד עם השני, הרי היהודים לא בוטחים בערבים?
"יש קבוצה של קיצונים שגרמה להכללה ולנזק וזה פוגע וכולם מתויגים" ועם זאת, היא מסבירה כי הערבים נמצאים באותה תחושה מדוע האוכלוסייה היהודית אינה בוטחת בהם, "אני חושבת שגם לערבים יש את אותה הבעיה כמפגעים פוטנציאלים.
הם קרועים בין שני עולמות; מצד אחד דוד ערבי מחבל ומצד שני רוצים שלום".

חסונה אכלאס הלומדת יעוץ (שנה שלישית) ומשמשת כנציגת הסטודנטים הערבים באגודה, מספרת כי "בשיעור חינוך לערכים על אמון שאלתי את אחת מהתלמידות האם היא יכולה לתת בה אמון אחרי שנתיים שלמדו יחדיו? הסטודנטית היהודיה ענתה 'לא', אני הייתי המומה. אני לא מרגישה שאני שייכת לישראל עם כל האפליות אבל גם אני לא שייכת לשם", היא מודה כי אילולא הייתה אוניברסיטה ערבית לא הייתה מהססת והיתה הולכת ללמוד באוניברסיטה הערבית.
"אני ערביה יחידה שלומדת יעוץ, ואני מחפשת משהו להשתייך אלי. זה מאוד קשה".
גורביץ' מחזקת את טענותיה ואומרת כי "בגלל שזה קשה אנו צריכים את ההידברות".


הגב' גורביץ' מסבירה כי תוכנית זו שונה מכל תוכנית אחרת ומי שיעביר את התוכנית הינם סוציולוגים ופסיכולוגיים ולא מזרחניים. ועל מנת ליצור איזון בקבוצות יהיו מספר שווה של הסטודנטים בכל קורס כזה, 50 אחוזים יהודים ו50 אחוזים ערבים.
גורביץ' יודעת ומכירה את הסיפורים ואת ההיסטוריה אודות מאורעות תרפ"ט, ואולם היא סבורה כי מדובר בעידן חדש שאפשר וניתן לבוא להידברות עם הערבים, ואף יותר מכך. "אני רוצה ללכת ולהכיר איך הם מתחתנים, איך הבית שלהם", היא אומרת בהתלהבות.