שירות TheMarker.com
הרבעון הראשון של שנת 2001 אופיין בקריסה של שרשרת הערך בתחום התקשורת: החל מספקי השירותים, דרך יצרני הציוד, וכלה בחברות המספקות תתי מערכות, שבבים ותוכנות לחברות הטלקום. כך עולה מניתוח חברת פורסייט את שוק התקשורת הישראלי.
פורסייט מציינת כי אותותיו של המשבר ניכרים היטב ביצרני הציוד הישראלים המפרסמים אזהרות רווח חדשות לבקרים. בקרב ספקי השירות המשבר אינו כה דרמטי, אולם ניכרת האטה הנובעת מהמיתון ומהמשבר הבטחוני (ירידה בהכנסות מ-Roaming וירידה בשימוש בקרב עסקים). כמו כן, משאירה החברה את התחזית לשנת 2001 ברמה של 5.2 מיליארד דולר.
ברבעון האחרון נמשכה החולשה בשוק הסלולר, כאשר ההכנסות הכוללות של שלוש החברות נותרו כמעט ללא שינוי ברמה של כ-650 מיליון דולר, למרות גידול של כ-400 אלף מנויים (לפי הצהרת החברות).
גם תחום הפס הרחב ממשיך לאכזב, ולנכוח העיכוב במתן הרשיונות לחברות הכבלים, הורידה פורסייט את התחזית למספר המנויים בפס רחב לרמה של כ-50-30 אלף. הטווח הגדול יחסית נובע מחוסר ודאות לגבי מדיניות ספקי האינטרנט בנושא שיווק אינטרנט מהיר.
התחרות בשוק התקשורת המקומית
המשבר בשוק התקשורת מיטיב עם בזק, לפחות לאור יכולתה לפעול ביתר יעילות למול המתחרים החדשים.
בהשוואתה את הניסיון הבינלאומי, מציינת פורסייט כי גם בתקופה בה שוק ההון היטיב באופן יוצא דופן עם המתחרים החדשים, התקשו הללו לרכוש נתחי שוק משמעותיים, והמאבק מול המונופול התמקד בגומחה הרווחית והצומחת של שוק תקשורת הנתונים למגזר העסקי. לפיכך, בתנאי השוק הנוכחיים מצבם של השחקנים החדשים קשה אף יותר.
בפורסייט מעריכים בענף תשרור תחרות בין מעטים, ולמעט בזק וחברות הכבלים (במידה ויתקבלו הרשיונות בעיתוי שיאפשר חדירה), יפעל בשוק שחקן גדול אחד נוסף בלבד. עם זאת, לנוכח אי הוודאות הרגולטורית, קיימת סבירות כי הקלה בתנאי הרגולציה תאפשר למספר מתחרים בינוניים לשרוד לטווח ארוך יחסית.
סוגייה נוספת שעדיין לא ברור פתרונה היא מנין יגייסו הקבוצות העתידות להתחרות בשוק, מימון לפעילותן. חלק ניכר מה-CLECs האמריקאיים עצרו השקעות (ואת ההשפעות הרגישו, בין השאר, יצרניות ציוד ישראליות), והחלו בהתמקדות בשווקים בהם כבר נפרשה התשתית.
יצרניות הציוד, שנהגו בעבר לממן חלק ניכר מהציוד בעצמן, הפכו בררניות יותר לנוכח המצב בשוק והקושי בחיזוי סיכויי ההצלחה של המיזמים.
קשה אם כן להבין כיצד תוכלנה החברות הישראליות לגייס הון בתקופה כה קשה לפעילות בשוק הישראלי עמוס הבעיות ורווי חסמי כניסה, בהם חסמי כניסה רגולטורים. בעיית המימון נראית כיום כבעיה קשה עבור כל המתחרים הפוטנציאליים, והיא אחד הגורמים הדוחפים למיזוג.
אינטרנט רחב פס
במהלך שנת 1999 דרך כוכבה של הגישה רחבת פס. ההערכות היו כי מדובר במהפכה שעשויה לשנות את חיינו, והתחזיות דיברו על חדירה מהירה מאוד של תקשורת רחבת פס. שני אמצעי הגישה רחבת הפס השכיחים ביותר הינם המודמים בטכנולוגיית ה-DSL והמודמים בכבלים. התחזיות של כל בתי המחקר לחדירת פס רחב היו אגרסיוויות מאוד, ובדיעבד התגלו כמוגזמות.
פורסייט מונה מספר סיבות לאי ההצלחה היחסית של החדירה של אמצעי גישה בפס רחב לשוק:
- רמת התכנים הקיימת היום אינה מחייבת גלישה בפס רחב. מבחינת עלות תועלת עבור רוב משקי הבית אין צורך בגישה רחבת פס.
- עלות הציוד היא עדיין יקרה ביחס לתועלת המופקת ממנו.
- זמן הפרישה של ה-DSL התארך מעבר למצופה והוא נבע מבעיות טכניות רבות וזמן התקנה ארוך מן המתוכנן.
בישראל מצב העניינים בתחום הפס הרחב הוא גרוע הרבה יותר מזה הניכר בעולם, ומעבר לסיבות שנמנו לעיל ניתן להוסיף עוד מספר גורמים לכישלון החדירה של הפס הרחב בישראל:
- רגולציה - העובדה שלא ניתן אישור לחברות הכבלים לספק שירותי פס רחב, מנעה יצירת תחרות שהיה בכוחה להביא לדחיפה מצד החברות בשיווק מוצרי הפס הרחב. בזק מצידה אינה משקיעה די בשיווק ה-DSL.
גם תחת תחזית אופטימית של שיעור חדירה של 20% ממשקי הבית בתוך 4 שנים (קרי, מעל 300 אלף בתי אב המחוברים בפס רחב) ומחיר כולל של כ-50-40 דולר (גישה וקישוריות) למנוי, מתקבל שוק של כ-200-150 מיליון דולר.
היקף זה מהווה פחות מ-3% מסך שוק התקשורת העתידי ב-2005. פורסייט מסיקה, כי עובדה זו יכולה להוות תשובה מסוימת למדיניות השיווק הפושרת של בזק בתחום הגישה רחבת פס למגזר הביתי.