פרענק? במרצ?!

ההתמודדות של יוסי ביילין מול רן כהן על ראשות המפלגה החדשה, "יחד", שתגיע להצבעה ביום שלישי, מזכירה את המחזה "ביקור הגברת הזקנה": הנערה שסולקה מכפרה חוזרת אליו לאחר שהתעשרה כדי לקנותו, ובעיקר כדי לנקום באהובה שהכזיב. ביילין, שנידחק מרשימת העבודה לכנסת ואף לא זכה להיבחר במסגרת מרצ, הקים תנועת מדף בשם "שחר" וחוזר, חמוש בכספם של בעלי הון עלומים מאירופה, כדי לכבוש את "יחד". הסיפור הזה מוזר משום ש"יחד" מוצגת כ"איחוד" של שווים, בזמן שלמרצ יש ששה מנדטים ועורף ציבורי (מצומצם אמנם), לעומת "שחר", שכל כולה כמה מאות אנשים.

הסיפור הזה מוזר עוד יותר משום שביילין הוא אחד האנשים שהביאו את "מחנה השלום" למימדיו הנוכחיים. היום גם יונים שפויות טוענות שהיוזמה להקים את ממלכת ערפאת בשטחים במסגרת הסכם אוסלו היתה הימור בלתי אחראי. "הבנות ז'נבה" הן שיכפול מדויק של הניסיון ההוא, ואין פלא שוחותמי הצד הפלסטיני כבר הספיקו להתנער מהן, גם בפומבי. יוזמת ז'נבה היא גם ההמשך הישיר של הצהרות ביילין השקריות בשיחות טאבה, לפיהן אם היו לו עוד שבועיים, הוא היה מביא הסכם שלום.

ובכל זאת, בהתמודדות מול רן כהן על ראשות "יחד", הפך ביילין את הבנות ז'נבה למצגת הבחירות שלו. סוג של "הוקוס פוקוס ואני מביא לכם שלום ללא זכות שיבה". למטה מכבודו להצטרף ליוזמת השלום של עמי איילון וסרי נוסייבה, משום שהוא זקוק להצגת שלום פרטית. היכולת של ביילין ליצור מציאות מדומה בלי להסמיק, מצמררת אותי. הוא פוקריסט מצויין, רק שהקלפים שהוא מהמר עליהם הם הקלפים של חיינו. התעתוע הזה גולש גם לעמדותיו החברתיות של ביילין: האיש שטען כי החברה הישראלית צריכה ללמוד לחיות עם האבטלה, מציג עצמו עתה כלוחם צדק חברתי אולטימטיבי.

אני מניח שחלק מראשי מרצ, המריצים את ביילין, מכירים את ילקוט הכזבים הזה ובכל זאת הם מעדיפים אותו עם תנועתו חסרת ה"שחר" על פני רן כהן שצמח במרצ ופעל בשורותיה במשך עשרות שנים. הם מעדיפים שחקן חוץ שמבטיח להם שלום וירטואלי ומצג שווא של סוציאל דמוקרט, רק כדי שלא יאלצו לקבל את רן כהן שצמח בערוגתם במשך שנים.

הבעיה של רן כהן היא סוציולוגית. הוא לא באמת שייך לשבט הצפונבוני של מרצ. אחרי כל השנים בה, רן כהן נשאר "ילד חוץ" בתנועה, הסמל המזרחי שלה. כהן מספיק טוב לשמש קישוט לגיוון החמישיה הפותחת, אבל לא כמנהיג. הוא טוב בשביל להוכיח שמרצ עוסקת גם בעניינים חברתיים, לא רק בפירוטכניקת שלום. דאגתו לשכבות החלשות ופעילותו למען חוק הדיור הציבורי הן כנות, לא הצהרות של ערב בחירות. השמאליות שלו היא שמאליות של צדק חברתי, לא רק שלום. הוא שמאל סוציאל דמוקרטי, לא ליברל בעל עמדות יוניות, שזו ההשקפה האמיתית של ביילין ושל רוב ראשי מרצ.

בניגוד לביילין, כהן לא מתנגד ליציאה מעזה והוא תומך גם ביוזמת איילון נוסייבה. השלום בשבילו הוא לא עסק פרטי. הוא מספיק צנוע כדי לתת קרדיט לכל תכנית שפויה, לא רק לתכנית הפרטית שלו.

הבחירה בין ביילין לכהן רחוקה מלהיות עניין אישי. בבחירתה בביילין תהפוך "יחד" למהדורה היונית של פריצקי ולפיד; בבחירתה ברן כהן, היא תצבע עצמה בגווני שמאל סוציאל-דמוקרטי שהמפה הפוליטית בארץ כמהה לצמיחתו.