מסר מעורב בהפגנות המיליונים בספרד

"11-M" זעקו הכותרות, ומתחתם כיתוב בסגנון המוכר לנו: "הטבח במדריד, עמ' 2-19". יש רגעים בהם אתה יודע שהיית נוכח ברגע היסטורי של אומה. כמו להיות בישראל בארבעה בנובמבר, או בארצות הברית ב-11 בספטמבר.

"אתה הולך לעצרת?", שאלתי חבר ספרדי. "כמובן, אם כי אני לא ממש יודע על מה מפגינים". 11 מיליון ספרדים, אחד מכל ארבעה, טרח לצאת לרחוב, ונראה שלרובם השאלה הזו נותרה ללא תשובה, או לפחות נמצאו כמה תשובות שונות. האם מפגינים נגד הטרור? בעד המלחמה בטרור? נגד הממשלה? בעד הממשלה? נגד אט"א, או אל קאעדה, או הטרור באשר הוא? ספרד עדיין מחפשת את המצפן האמוציונלי שיוציא אותה מהסערה הזו.

מתוך הבלבול הזה, מה שיצא בעיקר הוא סולידריות. חמלה. אותו רגש אנושי בסיסי. כש-11 מיליון איש מפגינים אותו יחד, הוא הופך ממובן מאליו למרשים. הדבר בולט במיוחד דווקא כאן בברצלונה, בירת קטלוניה (או לחילופין בחבל הבאסקים). הקטלונים, בדרך כלל, משתדלים להדגיש את ההבדל בינם לבין הספרדים. אולם היום כולם היו ספרדים. מיליון ורבע איש צעדו בעיר בשקט (2.3 מיליון צעדו במדריד), מניפים למעלה ידיים פתוחות לרווחה (הסמל המייצג את ההתנגדות לטרור) ומניפים שלטים בסגנון "ברצלונה עם מדריד" ודגלי ספרד וקטלוניה עטויים פס שחור. ברחוב פאסיאו דה גרסיה ישבו צעירים מסביב לנרות המרכיבים יחד את סמל השלום. נוער הנרות הספרדי. הכותרת "כולנו מדרילניוס (הכינוי לתושבי מדריד)" הופיעה בלפחות שלושה עיתונים כאן. בפלאזה קטלוניה היא הפכה למוחשית. ההזדהות חוצת השורות היא שגורמת לאירוע הזה להפוך לאירוע לאומי. מפיגוע טרור ל-M-11.

אולם, יש משהו שנראה כמעיק על הספרדים באופן מיוחד. את הטרור של אט"א הם מכירים, אבל איום חדש, גלובלי, מגלם בתוכו את הפחד הנורא מכל - הפחד מהלא מוכר. ככל שמחלחלת ברבים יותר ההכרה כי יתכן שמאחורי הפיגוע הזה עומד אל קאעדה, מבצבץ ברבים יותר כעס, שהופך לדרמטית יותר את מערכת הבחירות הזו, התלויה מעל ספרד ממש כפי שהיו תלויים שלטי המועמדים מעל המפגינים ברחוב. עם הכעס הזה הם עשויים ללכת לקלפי ביום ראשון. לצד שלטי "לא לטרור" ניתן היה למצוא לא מעט "לא לטרור – ולא למלחמה". מעטים הניפו שלטים בסגנון "בוש ואסנאר, אתם מרוצים?", ופה ושם נשמעו קריאות קצובות "אסנאר, פשיסט, אתה הטרוריסט". העובדה שהדברים האלה נראים בקטלוניה, אחד המחוזות בעל שיעור המתנגדים הגבוה ביותר לראש הממשלה הספרדי ומפלגתו, אינם מפתיעים. הם רק מדגישים את הנקודה המרכזית: יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו, תמיד יגידו שהן תוצאה של הפיגוע במדריד, מה שיהפוך את ספרד לעוד אומה בה השיג הטרור הבינלאומי את מטרתו העיקרית: להפוך למרכיב חשוב בחייה.