אל קאעדה עוד יקבע מי ינצח בבחירות בספרד

הטלוויזיה פתוחה על הקיר בקפיטריה ומסביבה מצטופפים עשרות אנשים. "איפה בדיוק היית כשקרה הפיגוע?", שואלת הקריינית, על רקע הכחול המוכר של אולפן החדשות. "הלכתי ברחוב", עונה האיש. "פתאום שמעתי בום". מכאן ואילך יכולתי כמעט לדקלם בעל פה את הריטואל. התמונות של הגופות המפונות, עדי הראיה, הקריאה לתרומת דם, הגינוי מקיר לקיר, נאומו של ראש הממשלה. אפילו התקשרתי לחברים במדריד לשאול אם הם בסדר. רק אנשי חסד של אמת היו חסרים. הטרור כאייטם חדשותי, מסתבר, הוא שבלונה אוניברסלית.

הפיגוע היום במדריד היה מעורר תחושת דה ז'ה וו מהול בריחוק קל בכל ישראלי שהיה צופה בו, ודאי ישראלי שחי כרגע בגולה. אחרי הכל, זה פיגוע, אבל לא שלנו. אולם מהרגע שהתגנבה לתוך הסיפור הזה האופציה ששוב מדובר בטרור איסלמי, שלא לדבר על האפשרות שמאחוריו עומד אוסמה בין-לאדן, מתגברת הסקרנות. בארץ, כמובן, הפך ה"אולי, יתכן, קיימת האפשרות ש.." לעובדה כמעט ודאית. בספרד לעומת זאת, כמעט אף אחד לא העז לחשוב שמדובר בפיגוע איסלמי. גם עכשיו, כשהאחריות נלקחה, יש המפקפקים באמיתות ההודעה ודבקים בגירסת אט"א.

כדי להבין מי, מה ולמה בסיפור הזה, צריך לקחת בחשבון את הנתון החשוב ביותר – הפיגוע נערך שלושה ימים לפני הבחירות הכלליות בספרד. רוצה לומר – מישהו ירוויח מהפיגוע הזה. ולכל תשובה אפשרית לשאלה מי ביצע את הפיגוע הזה, יש צד אחד שמרוויח.

המפלגה השלטת מזה שמונה שנים בספרד היא PP (פארטידו פופולר, מפלגת העם), מפלגת הימין בראשותו של חוזה מריה אסנר. מולו עומדת המפלגה הסוציאליסטית PSOE בראשות חוזה לאיס רודריגז זאפאטרו. עד לפני חודשיים התנהלו הבחירות בעצלתיים סביב שני נושאים מרכזיים: PP, שבראשה יעמוד הפעם מריאנו ראחוי (אסנר הסיר את מועמדותו לאחר שהודיע כי אין זה ראוי לכהן יותר משתי קדנציות), זוקפת לזכותה את הצמיחה הכלכלית המרשימה, הגבוהה ביותר באיחוד האירופי. הסוציאליסטים לעומת זאת, התנגחו באסנר בעקבות מעורבות ספרד במלחמה בעיראק – שלפחות 80 אחוז מהספרדים מתנגדים לה – ותמיכתו הבלתי מסוייגת באיש השנוא ביותר בחצי האי האיברי, חורחה בוש, כפי שהוא מכונה כאן.

אולם לספרד יש בעיות טרור משלה. בשני מחוזות בספרד נשמעות מדי פעם קריאות לעצמאות. הרמות יותר באות מחבל הבאסקים, הרמות פחות באות מקטלוניה. בינואר השנה קיבלה מערכת הבחירות הזו בעיטה שהפכה לדינמיקה שתיראה מוכרת מאוד לישראלים. מנהיג ERC, מפלגה קטאלנית הדוגלת בעצמאות החבל, ג'וזפ לואיס קרוד-רובירה, נפגש בחשאי עם מנהיגי אט"א, דבר שאסור על פי חוק. רובירה מילמל שהוא ניסה לשכנע את אט"א להניח את הנשק. אסנר מנגד, קפץ על המציאה וטען שרובירה ניסה להגיע להסכם עם הטרוריסטים שלא יבצעו פיגועים בקטלוניה, או כפי שהוא ניסח זאת: "הוא אמר להם את מי מותר להרוג ואת מי לא".

הבלאגן רק התגבר כשכמה ימים אחרי זה שיחררה אט"א קלטת וידאו לתחנות הטלוויזיה, שבעיניים ציוניות נראתה כמו חיקוי בשקל שבעים לסכסוך שלנו: שני רעולי פנים אחוזי קלצ'ניקוב הודיעו שאט"א לא תבצע יותר פיגועים בקטלוניה, אבל הדגישו שלהחלטה הזו אין שום קשר לפגישה עם רובירה. כאילו כדי להוכיח שלא מדובר בקצף על המים, נתפסו בספרד חודש לאחר מכן שני חברי אט"א במכונית עם חצי טון חומר נפץ. אסנר, יורשו ראחוי ו-PP דרשו את פירוקה המיידי של הקואליציה בקטלוניה, בטענה ש-ERC משתפת פעולה עם הטרור.

קו העלילה הזה נראה ברור מאוד, ועל כן ההנחה הרווחת בספרד אתמול היתה כי מדובר בפיגוע של אט"א. אבל עלו גם כמה סימני שאלה. אט"א, ממש כמו החמאס, בדרך כלל אוהבים להשוויץ בפיגועים שלהם, וכרגע הם מכחישים כל קשר. יותר מזה, הם ידועים בתור ארגון טרור נחמד וכושל. נחמד, בגלל שבדרך כלל הם נוהגים להודיע שעומד להיות פיגוע כדי למנוע נפגעים, מה שבפירוש לא קרה כאן; וכושל, כיוון שאיך לומר – הם לא ממש מוצלחים. יש להם מה ללמוד מגדודי חללי אל אקצה. רבים אומרים שפיגוע כזה – שכלל שלושה מקומות ו-13 מטענים בתיאום של דקות –פשוט גדול עליהם.

כעת נשאלת השאלה המרכזית: הפיגוע נועד להשפיע על הבחירות. כיצד הוא ישפיע עליהן? אם יתברר בסופו של דבר כי אט"א עומדים מאחורי הפיגוע, מדובר בדינמיקת קיצונים קלאסית: הרווח הפוליטי של PP ברור. הפחד מקריאות העצמאות יחזק את הרגשות הלאומיים, וכשהמצביעים לאומניים, הם מצביעים PP. גם הרווח של אט"א ברור: ככל שהממשלה במדריד תהיה קיצונית יותר, כך יוכלו להמשיך בסכסוך ולדרוש עצמאות. ממשלה סוציאליסטית עוד בטעות תציע להם להרחיב את האוטונומיה, ואז מי ישכנע את הבאסקים לתמוך בטרור?

אם אכן נכונה הודעתו של ארגון אל קאעדה, זוהי ככל הנראה מכה אנושה ל-PP וראחוי. פיגוע בסדר גודל כזה לא יגרום לספרדים לחבב יותר את האיסלם הפונדמנטליסטי, אולם רבים מאוד מדברים על המלחמה בעיראק ועל ג'ורג' בוש כששקיות הקאה בידם. הנטיה הראשונית, כך נראה, תהיה להאשים את מדיניות הממשלה. ניסוח של גולש בפורום של עיתון "לה-ונגוארדיה" המכובד משקף את הלך המחשבה הזה: "אל קאעדה עומדים מאחורי זה, בגלל הטרור שמפעילה ספרד יחד עם ארה"ב בעיראק. אנחנו משלמים עכשיו את המחיר על המלחמה של אסנר". הטיימינג כמעט מושלם – מכה אנושה ללא זמן התאוששות.

את מה שחושב הציבור בספרד נדע בדיוק בעוד שלושה ימים – בקלפי. ממשלה בראשות PP תמשיך לדבוק בקו האמריקאי. אבל אם רגשות הנקם הישירים על פיגוע מבית אל-קאעדה יהיו חזקים פחות מהניתוח הפוליטי שיאשים בו את הממשלה, יחולל הפיגוע הזה מהפך (שנראה על סף הבלתי אפשרי עד אתמול). לאחר מהפך כזה תצטרך הממשלה החדשה להחליט האם להתמיד במדיניותה המוצהרת עד הפיגוע, שמשמעותה חבירה לצרפת וגרמניה בציר ההתנגדות למלחמה האמריקאית בטרור, או לחפש מדיניות חדשה המכירה בכך שספרד, תרצה או לא תרצה, היא עתה חלק מהמלחמה הזו.