פסלי קיר באוקספורד

מעל כל העושר המרהיב הזה מתבלטים היפים והמרתקים שביצורים – פסלי הקיר.
כאילו יש להם חיים משל עצמם, משובצים ברחבי בנייני הקולג' והכנסיות באוקספורד
אלפי פסלי קיר הניבטים מעל בחגורות אינסופיות, לעתים אף שלוש חגורות זו מעל זו,
וחושפים בפנינו את עולמם התקוע באבן לעד...
שדים, מפלצות ודרקונים שוכנים לצד דיוקני סגל האוניברסיטה לתקופותיה;
אומלל ביש-מזל תקוע בזווית בניין בהבעה חסרת תקווה להיחלץ; אדם כפול ראש מביט בפלצות למטה ולצדו יצור דמוי צפרדע-אנוש העומד לפני קפיצה שלעולם לא תתרחש, וחיה דמוית כבש בהבעת תדהמה; קופים מלגלגים ממעל על הצופים מלמטה; ראשי אדם מיוסרים בידי שדים,
ותינוקות היושבים עליהם ומתעללים במשיכת לסתותיהם; חד-גדיא מוזר של נחש-אוכל-אדם-אוכל-נחש; כסילים למיניהם; בתולות ים; תיישים; ינשופים; אריות; משפחת למורים מצטנפת ליד צינור ניקוז; סרטנים; זבליות; לטאות; זיקיות ועוד המון יצורים מוזרים, מי יותר ומי פחות, שתיאורם יימשך לנצח...

יסודה של אוניברסיטת אוקספורד קשור בנצרות של ימי הביניים. הקולג'ים הראשונים נבנו במאות ה-13 וה-14, ונועדו להעמקת לימודי הכמורה. פסלי קיר דמויי שדים ומפלצות היו נפוצים בימי הביניים בכל רחבי אירופה בכנסיות ובקתדרלות גותיות רבות, כסגולה להרחקת שדים ורוחות רעות.



הירונימוס בוש, צייר סוריאליסטי הולנדי בן המאה ה-15, קיבל השראה, כנראה, מפסלי שדים בכנסיה בעיר מגוריו, וציוריו המדהימים בעושרם החזותי, ופרטי זוועות הגיהינום ומלאכי החבלה בפעולתם, הרחיקו הרבה מעבר לכך אל תוך עולם האופל, שגם יוצרי הפסלים לא הגיעו עד סופו.

פסלים רבים נוצרים בתוכם משמעויות מעבר לאלה שאנו רואים. בימי הביניים הייתה משמעות רבה לסמלים רוחניים או מוסריים, ומסרים אלה מוצפנים בפסלים לא מעטים.
הבניינים באוניברסיטת אוקספורד נבנו בתקופות שונות: מהמאה ה-13 ועד המאה ה-19, רק אז הותקנו צינורות מרזבים ממתכת, שהרי טכניקת יצירתם לא הייתה קיימת במאות הקודמות. חלק מפסלי הקיר שימשו אז לניקוז מים: מי גשמים זלגו על פני קירות הבניינים ויצרו לחות וטחב. בחלק מפסלי הקיר סותתה תעלה שתפקידה להעביר מים מחלקו האחורי של הפסל ועד לפיו, וממנו נשפכו המים. לעתים הותקן צינור קצר מתוך הפה.




לכל הקסם הזה היו אחראים מאות פ?סלים, אומני חריטת אבן יחידים, ולעתים משפחות שהעבירו את הידע, הטכניקות והרעיונות מדור לדור. כל פ??סל יצר פסלים בסגנונו הייחודי, באופן חופשי או לפי הזמנה ובהתאם להנחיות, ולעתים מתוך מחלוקות עם הסגל האקדמי שלא תמיד אהב את הרעיונות או את התוצאות...

כל כך הרבה מחשבה ועבודה הושקעו בפסלים, עד כי ניתן לראות פנים מפוסלות עם משולשים בזוויות שונות של אישוני העיניים, ובלי שנרגיש מתקבלת אשליה של עיניים בורקות ונוצצות!
שחיקת אבן הגיר בגלל השמש, הרוחות והגשמים, נתנה אותותיה ברבים מהפסלים העתיקים יותר. לכן, בסוף שנות החמישים נעשה פרויקט שיקום, ובמשך שלושים שנה הוחלפו פסלי קיר שזהותם כמעט נמחקה.
כיום יש באוניברסיטה פסלים חדשים, בני שלושים-ארבעים שנה, לצד פסלים בני מאות שנים שהזמן לא יכול להם.
וכך, דומם ישכנו להם פסלי הקיר של אוקספורד בדד או בצוותא, בימים קודרים וסגריריים, תחת מטחי גשם עזים וזרזיפים דקיקים, בוהקים חגיגית בימי שלג, שרויים בעלטה בלילות זרועי כוכבים, או קורנים נוגות באורו החיוור של ירח מלא, נחשפים ומתחממים בימי שמש שופעי אור, מעל המולת סטודנטים ופרופסורים מלומדים ובימי שבתון שלווים ושקטים, לקול פעמוני הכנסיות בנגינתם השמימית; אלפי יצירי דמיון בשרשרת בת מאות שנים של פסלים כשרוניים שיצירתם תלהיב, תצחיק, תשעשע, תרתק, תעורר את התפעלותם ותיקח את דמיונם של הצופים המשתאים מלמטה אל מחוזות קסומים, עד לנקיעת צווארם, כמובן...