"המדינה אינה אחראית לביטחונם הסוציאלי של אזרחיה"

מנכ"ל הביטוח הלאומי, יגאל בן שלום, יוצא היום במתקפה חסרת תקדים על המדיניות הסוציאלית של משרד האוצר. בן שלום אומר בכנס של לשכת רואי החשבון בים המלח, כי לשינויי החקיקה הנוגעים לביטוח הלאומי יש משמעות אחת והיא כי המדינה אינה אחראית יותר לביטחונם הסוציאלי של אזרחיה. "כדי לשרוד על אזרחי המדינה לדאוג לעצמם". האוצר, הוסיף בן שלום, הפך את הביטוח הלאומי למקור הכנסה נוסף ולכן מעוניין להחליש אותו.

עוד אמר בן שלום כי יפעל במהלך שנות כהונתו כמנכ"ל הביטוח הלאומי לפרסם נתוני מודל ביטוח לאומי באמצעותו יוכלו מקבלי ההחלטות לצפות את ההשלכות של מימדי העוני ואי השיווין בהכנסות ולא יראו לפניהם רק את נתוני העוני שמעודכנים ללפני שנתיים לאחר שהנזקים כבר נגרמו. "המודל יוצג לממשלה במקביל להגשת תקציב המדינה. חשוב ששרי הממשלה יקבעו את סדרי העדיפויות בתקציב המדינה עם ראייה של ההשלכות החברתיות על פי אי השיוויון והעוני הצפוי בשנת התקציב הרלוונטית".

ב-3 השנים הקרובות ייאלץ המוסד לביטוח לאומי, לטענת בן-שלום, לממן מתקציבו את הפחתת 1.5% מדמי הביטוח הלאומי שמשלמים המעסיקים, המשמעות היא עלות תקציבית נוספת של 3 מיליארד שקל לביטוח הלאומי. מבירור שנערך בביטוח הלאומי, אמר בן-שלום, עלה כי נטל הביטוח הלאומי של המעסיקים עבור עובדיהם מסתכם ב-300 מיליון שקל בשנה אולם ההטבה שיעניק האוצר למעסיקים תסתכם ב-3 מיליארד שקל פי 140 מנטל המס שלהם.

בקשר לקיצוצים בקצבאות הילדים והזיקנה אמר בן-שלום: "לא יתכן שבהינף גרזן, ללא דיון ציבורי מקצועי וללא שיקול דעת והתייעצות עם המוסד מחליטים על קיצוץ של מיליארדי שקלים שמשפיעים על אזרחי המדינה. זוהי אינה תרבות ניהולית".

בן שלום הודיע במהלך דבריו בכנס רואי החשבון, כי ידרוש להגדיל את קצבאות הזיקנה עם השלמת ההכנסה לכל קשיש שאין לו הכנסות בכלל לרמה של 2,200 שקל בחודש. נתון זה, לטענת בן-שלום, הוא סף קיום מינימלי לבודד. המקור לקיצבאות אלה יהיה ביטול הקיצוץ בשיעור של 4% בקצבאות הזיקנה. "כמו שניתן להקדים רפורמה במס לטובת מעמד הביניים כך ניתן להקדים את ביטול הקיצוץ כדי להיטיב עם השכבות החלשות מה עוד שלפי התחזיות צפוייה השנה צמיחה של 2%". "ראוי שפירות הצמיחה יגיעו לא רק לעשירונים העליונים אלא גם לחלשים בחברה שסבלו בשנים האחרונות מקיצוצים תקציביים".