היומון הערבי "אל-חיאת" היוצא לאור בלונדון, פרסם אתמול סקירה שהכין ראש הדסק הסורי בעיתון, אברהים חמידי, על "מילון התקשורת הסורי הרשמי". במסגרת הכתבה סיפרו עיתונאים וגורמים בכירים מאד בתקשורת הסורית על הטרמינולוגיה בה משתמשת העיתונות הסורית ועל המתרחש מאחורי הקלעים שלה.
מכון ממר"י מפרסם כי סוכנות הידיעות הערבית הסורית, סאנ"א, היא כיום הדרך היחידה לייבא ידיעות מהעולם ולשווק אותן מחדש בשוק המקומי. ידיעות מתוך המוסדות והרשויות הממשלתיות הסודיות נשלחות לסאנ"א, שמצדה מעבירה אותן לכלי התקשורת במדינה וממיינת אותן לפרסום בעיתונות או לשידור בטלוויזיה.
ד"ר פאיז אל-צאיע, לשעבר מנכ"ל סוכנות הידיעות הסורית והרשות הכללית לרדיו ולטלוויזיה, טוען כי הנשיא הסורי, בשאר אסד, אינו רואה בעין יפה את הסגנון הפומפוזי, שהיה נהוג עד לא מזמן בדיווחיה של סוכנות הידיעות. לדבריו, "אסד מעדיף את השפה הריאליסטית המתחדשת, המתאימה להתחדשות הסורית, ללא הפומפוזיות אשר אפיינה עיתונאים סורים בעבר".
העורך הראשי של יומון מפלגת הבעת' השלטת, "אל-בעת", מהדי דח'ל אללה, צוטט בכתבה כמי שאומר ש"אין הכוונות פוליטיות בטיפול היומיומי בידיעות. הדבר נתון לשיקולו של העורך... הדברים נבחנים כאשר העורך נבחר, ולכן אין צורך בהנחיות, פיקוח או התערבות ישירה בעבודתו".
כל תקופה פוליטית מביאה עמה את המושגים התקשורתיים והפוליטיים שלה. עצם נוכחותם של המושגים ותדירותם מצביעים על עמדה פוליטית מסוימת. כך נעלמו בשנים האחרונות המושגים "אימפריאליזם", "ריאקציה" ו"היגררות", ואת מקומם תפסו "הגמוניה" ו"גלובליזציה". "החברה האזרחית" החליפה את "חברת הק?דמה והסוציאליזם". לאחר בחירתו של בשאר אסד לנשיא, חדרו לאמצעי התקשורת מושגים כגון "שינוי פוליטי כלכלי ואדמיניסטרטיבי" ו"רפורמה" מילים שכמעט ולא היו שגורות בימי אביו.
הסכסוך הערבי-ישראלי
בעשורים הקודמים נחשב השימוש בשם "ישראל" בשיח הפוליטי כבגידה, ובמקומו היו נהוגים המונחים "הישות הציונית", "הכנופיות הציוניות" או "האויב הציוני". כאשר יצאה לדרך ועידת מדריד ב-1991 הפכו המונחים למציאותיים יותר. התקשורת הרשמית השתמשה בסיסמה "שלום צודק וכולל", תוך השמטת המלה "בר קיימא".
באמצע שנות התשעים השתנה השיח התקשורתי. הטלוויזיה הרשמית החלה להציג בכירים ישראלים ואת ראש הממשלה, יצחק רבין, כשהוא מחייך. רחובות סוריה התמלאו בשלטי חוצות כמו: "השלום הוא הבחירה האסטרטגית של סוריה", "נלחמים בכבוד, מנהלים מו"מ בכבוד, עושים שלום בכבוד", "רוצים בשלום צודק וכולל", ו"אסד גיבור המלחמה והשלום". אך כיום התמונה התקשורתית שונה.
מנכ"ל סאנ"א, עאזי דיב, אמר לאל-חיאת: "כיצד אנו יכולים להכין את אנשינו לקראת עניין שאינו בא בחשבון כלל, מכיוון ששליטי ישראל אינם מתעניינים כלל בשלום?". המושג "השלום בחירה של אמיצים", שעלה בתחילת שנות התשעים, דעך מכיוון שהוא אומץ ע"י יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, לאחר חתימת הסכמי אוסלו. בעיני הסורים הסכמים אלו כללו "ויתורים מפליגים". התקשורת הסורית הרשמית מכנה אותם "תכנית הסדר" ולא "הסדר שלום" וכך גם את תכניות השלום האחרות של טנט, מיטשל ומפת הדרכים, אשר מכונה "נייר" או "תכנית".
לאחר עלייתו של אריאל שרון לראשות הממשלה, עלה השימוש במונח "טרור מדינתי". התואר "מר" אינו מוצמד לשמו או לשמות חבריו. "שר הביטחון" הישראלי מכונה "שר המלחמה", וישראל מכונה בתואר "אויב", בהיותה עדיין כובשת את הגולן הסורי.
בעשור האחרון החליף המונח "מו"מ" את המלה "עימות"; המלה "שלום" החליפה את המלה "מלחמה"; המונח "התנגדות" החליף את המונח "מאבק מזוין"; "תנועת ההתנגדות האיסלאמית" (חמאס) מוצגת כ"תנועת החמאס" או כ"התנגדות הלאומית", ללא המלה "איסלאמית", וכך גם ה"ג'יהאד האיסלאמי", זאת, כדברי דיב, מכיוון ש"המאבק הנו בין כל הערבים לבין ישראל".
עורך היומון אל-בעת', אמר בכתבה כי "לא ייתכן שנאמר 'פעולות התאבדות'. אנו אומרים 'מסירת נפש' או 'גבורה'". דיב מעדיף את המונח 'מסירת נפש', מכיוון ש"מבצעי הפעולות האלה עושים זאת מתוך מניע דתי וסבורים כי הם יגיעו לגן העדן וכי הם חללים. המונח 'פעולת גבורה' הוא חילוני".
הכרה לשונית בקיומה של ישראל
מנכ"ל סאנ"א לעבר הוסיף בכתבה, כי "ההסברה הרשמית הסורית הצליחה להחדיר מונחים לתקשורת הבינלאומית והערבית. התקשורת הסורית הצליחה לבסס את המונחים 'פיקדון רבין', 'קו הארבעה ביוני 1967' ו'הבסיס של מדריד'. ההסברה הרשמית הביסה מושגים עוינים כמו 'ויתורים', 'כניעה' ו'נסיגה', אשר הוחלפו ב'גמישות' וב'יוזמה'".
האם יש בכך הכרה לשונית בקיומה של ישראל? אומר העורך של יומון הבעת': "אנו משתמשים במלה 'ישראל' במסגרת מו"מ בחסות בינלאומית, אך אנו אומרים 'הישות הציונית' ו'טרור מדינתי', כאשר אנו מדברים על פעולותיה של ישראל.
המחשבים במערכת היומון "תשרין" מתוכנתים כך שיכניסו את השם 'ישראל' לתוך מרכאות באופן אוטומטי. העורך אל-ג'ראד: "אני רואה בישראל יישות גזלנית, המתקיימת על אדמתו של העם הפלסטיני. אינני מסכים לשימוש חופשי במילים שיש בהן משום נרמול או שיתוף פעולה עם ישראל".
מה מותר ומה אסור
בנספח לכתבתו מצרף חמידי את ההנחיות הקיימות של סאנ"א לשימוש המותר והאסור במונחים בתקשורת הסורית:
נוסח שגוי - נוסח נכון
· הפרות סדר - אינתיפאדה
· פלסטינים העם הפלסטיני
· מעצר פלסטינים - מעצר אזרחים פלסטינים
· השטחים -האדמות הפלסטיניות הכבושות
· יהודה שומרון והרצועה - האדמות הפלסטיניות הכבושות
· ערביי ישראל - הפלסטינים באדמות הכבושות של 1948
· שימוש מוגזם בכוח -הסלמה צבאית ישראלית
· סגר - מצור
· מהומות- הפגנות
· פעולות אלימות / טרור - התנגדות
· פגיעה בביטחון - יציאה של אזרחים נגד כוחות הכיבוש
· משתפי פעולה - סוכנים
· הר דב - חוות שבעא הלבנוניות הכבושות
· כותל הדמעות-קיר אל-ב?ראק
· הר חומה - הר אבו ע'נים
· נמל תעופה בן גוריון נמל תעופה לוד
· מזרח ירושלים ירושלים הכבושה
· עיריית ירושלים - מה שמכונה עירית ירושלים
· שכונת גילה - ההתנחלות גילה