לגעת באחשורוש

המגילה היא טלנובלה במתכונת של מיני-סדרה בת חמישה פרקים, על שועי-ארץ מושחתים להפליא ולכלוכית אחת פשוטה יפת תואר וטובת מראה, הלוא היא הדסה, הלוא היא אסתר, בת דודו של מרדכי הטוב.
בטלנובלה כמו בטלנובלה, הסיפור מנחה אותנו להזדעזע מעצמת שחיתותם של אצילי הארץ, וטוהר מפעלותיה של פשוטת העם.

הפרק הראשון נפתח במקצב עליז וצבעוני.אפשר להתפעל מגודלו של התקציב שנדרש כאן על המשתה הגדול שעורך המלך אחשורוש
בחצר גינת ביתן המלך. קטע זה משופע בתפאורות ענק, המוני ניצבים, מזון בערמות על מגשי כסף ענקיים וקילומטרים של בד:
"חו?ר כרפס ותכלת, אחוז בחבלי-בו?ץ וארגמן,
על גלילי כסף ועמודי שש, מיטות זהב וכסף,
על רצפת בהט-ושש ודר וסוחרת".

במרכזו של הפרק הראשון, סירובה של ושתי להופיע בפני המלך אחשורוש. אחשורוש מבקש להתפאר בפני אורחיו ביופייה של ושתי אשתו, ומצווה עליה להופיע בפניהם. ושתי - אחת הנשים העצמאיות בתנ"ך - מסרבת להישמע לפקודתו של אחשורוש. על כך היא נענשת בגירוש - כדי שנשים לא ילמדו מדרכיה ולא ימרדו בבעליהן.

מנקודת מבט פמיניסטית, ושתי היא ללא ספק הגיבורה האמיתית של הסיפור. חכמי ישראל דאגו להכפיש את שמה. הפרק הראשון מסתיים בסוף טוב. ושתי מגורשת, וחכמים אומרים שגם מוצאת להורג על עזות מצחה. כאן למדו הנשים את הלקח החשוב, שאם הגבר קורא לך,
את עוזבת הכל ובאה, ואם לא - לכי חפשי לך בית אחר, וזה במקרה הטוב. שיידעו הנשים מי כאן המלך.

הצדק המשפחתי הזה לא רק נעשה אלא גם נכתב בספרים:
"וישלח ספרים אל-כל-מדינות המלך,
אל-מדינה ומדינה ככתבה,
ואל-עם ועם כלשונו,
להיות כל-איש ש?ורר בביתו ומדבר בלשון עמו".

התמונה האחרונה בפרק הראשון היא תצלום תקריב: פניו הקודרים של אחשורוש. הוא מכונס בעצמו וזועם. זו "חמת המלך" רמז לבאות. המשך יבוא.

סיפור עלייתה המופלאה של אסתר אל מיטת המלך. אין טעם להיכנס לפרטי הפרטים של תהליך התמרקותה והצטעצעותה של הגיבורה לקראת המפגש הגורלי. פרק זה ראוי להיות מוצג בחסות תאגידי הקוסמטיקה העולמיים. אסתר היא האשה הטובה והצייתנית. זו המוכנה לקבל את הגבר כאישיות נעלה ממנה, ואם היא מבקשת להשיג משהו מבעלה,
היא עושה זאת באמצעות מיניותה. כשהיא מוצגת בפני אחשורוש,
עדיין היא כאותן נשים שנמכרו למרבה במחירן, והמלך הרי הוא יכול להרבות במחיר יותר מכל אדם אחר. בדומה לאותה תכנית טלוויזיה אמריקאית פופולרית ששודרה במעבר המילניום "האם את רוצה להתחתן עם מיליונר?", גם בחצרו של אחשוורוש מופיע מצעד בתולות שמשאלתן הגדולה מכל היא להתחתן עם מלך.

האינטריגות של המן הרשע.

אסתר עושה שימוש בגופה ככלי לגיטימי להשגת מטרותיה הפוליטיות,
אל מול אימת הטבח ביהודים.

סיקול מזימתו של המן וטבח המוני בצוררי ישראל. על פי הספר, טבחו היהודים בשושן הבירה חמש מאות איש ואת עשרת בני המן.
למחרת הרגו שם עוד שלוש מאות איש, וברחבי הממלכה טבחו שבעים וחמישה אלף איש, "ובביזה לא שלחו את ידם".

זהו ג'נוסייד שמבצעים היהודים בגויים, כנגד אימת זו שנגזרה עליהם. בדרך כלל נמנעים דרשני הדת מהתייחסות לתופעת הרצח ההמוני, ולא במקרה.

לא במקרה גם אין ספר אסתר מופיע במגילות הגנוזות, ובגרסאות אחרות של התנ"ך. זהו ספר המעורר תהיות, והמסר שהוא נושא,
אז והיום, אם לא פרדוכסלי הוא עלול לעורר קשיים בפירושו.