כל המכשולים בדרך לוויזה אמריקאית

אם נשכח לרגע את הקורבנות ואת כתישת אפגניסטן ועיראק שאחריהם, ההשלכה הרלוונטית ביותר עבורנו של ה-11 בספטמבר היא ההחמרה בחוקי ההגירה לארה"ב. כל אשרות הביקור "לכל החיים" בוטלו לאלתר. בני ברית או לא, כולם חשודים. אם בעבר תהליך קבלת הוויזה היה מסתיים בביקור בשגרירות הכיבוש ברחוב הירקון (שמתם לב על כמה שטח הם השתלטו לטובת אמצעי ביטחון? טוב שאת הים עוד לא החרימו), הרי שהיום הפרוצדורה בדרך אל הוויזה הפכה למנג'סת הרבה יותר.

ובכן איזראלי, ברוך הבא לשגרירות האמריקאית. תמתין מאחורי הקו הלבן ונדבר על זה, רק תמלא פה כמה טפסים. זה מה שזה יעלה לך, בכסף, זמן ובריאות.

לך לסניף הדואר – שם תשלם אגרת ויזה בסך מאה דולר בשקלים. שימו לב, מוקש ראשון: לא בכל סניפי הדואר אפשר לשלם - למה? ככה. לפני שהמשכת למשרד הנסיעות בקר בפוטו הקרוב והצטלם לטובת הצילום בוויזה. מוקש שני: צריך תמונה בגודל מיוחד, על רקע לבן, בה ניתן לראות את שתי אוזניך. למה? ככה. ואן גוך לא היה זוכה כנראה לבקר בארה"ב. בשלב הבא גש למעביד שלך ובקש ממנו במחילה מכתב מודפס וחתום באנגלית בו הוא מצהיר שאתה עובד אצלו, יוצא לחופשה ואמור לחזור לעבודה. אין צורך בתאריך ספציפי לנסיעה ואפשר להסתפק בהתרעה כללית. ממקום העבודה תזדקק גם לשלושה תלושי משכורת אחרונים כדי להוכיח שאתה עובד שם.

בחר לך משרד נסיעות שאתה סומך עליו, לא בהכרח זה שבעזרתו תרכוש כרטיס לארה"ב, ודווח כי אתה מעוניין לבקש אשרת ביקור לארה"ב. סוכנת הנסיעות תגיש לך טופס בן שלושה עמודים שלצורך מילויו תצטרך להצטייד בדרכון, דרכון ישן אם היתה בו ויזה לארה"ב, תמונת האוזנים, שוברי התשלום, ידע באנגלית או במתורגמן והרבה הרבה סבלנות. חשוב לציין: בטופס אסור לטעות או למחוק – למה? כי באמריקה אין טעויות. וושינגטון מעוניינת לדעת במה אתה עוסק, במה עסקת בעבר, כמה פעמים ביקרת אצלם ובכלל כמה פעמים יצאת מהעולם שלישי שלך למדינות אחרות. בשם הנאיביות האמריקאית המפורסמת אתה נשאל בנימוס האם אתה משתייך, או השתייכת בעבר, לארגון טרור (וכן, מר שמיר, אצ"ל זה לא מועדון חברים). כמו כן ישאלו אותך האם במסגרת אימוניך בחזית העממית או בצה"ל עברת אימונים בנשק או הכשרות בריסוק מטוסים על מקומות הומי קהל. סעיף נוסף לבחירה: "האם אתה משתייך לשבט, ואם כן לאיזה?" כתבתי "יששכר" כי נראה לי ששם היה הכי קול. אבל ברצינות, למרות מה שרואים בג'יי לנו, לאמריקאים אין חוש הומור. אל תתבדחו במילוי הטפסים אם אתם לא רוצים חותמת שחורה בדרכון.

גמרתם למלא את הטופס, שלפו נא 54 דולר אמריקאי והעבירו את הכסף למשרד הנסיעות. עבור מה? מדובר בתשלום עבור העברת הטפסים לרחוב הירקון. למה אי אפשר להעביר לבד? ככה החליט בוש. אמנם ב-54 דולר אפשר להטיס את הטפסים שלכם לסופ"ש בסיני – אבל אם יש לכם כסף לטוס לאמריקה אז בטח תעמדו בזה, ובמילא אין מקום לוויכוחים או התמקחויות. משרד הנסיעות ייצור אתכם קשר ברגע שהטפסים הגיעו לשגרירות ועברו ביקורת ראשונית. מאוחר יותר תקבלו הודעה על מועד הפגישה לצורך ראיון אישי. אל תשכחו לדרוש הזמנה, שבלעדיה לא תיכנסו. קחו בחשבון שהפגישה היא מספר שבועות אחרי מילוי הטפסים.

סוף סוף אתה מגיע אל השגרירות האמריקאית בתל אביב. כדאי להיות שם קצת לפני שעת הפגישה המתוכננת, החניה אינה קלה והחניון יוסיף עוד כמה שקלים לתקציב הנסיעה. תזכורת: לא לשכוח דרכון, הזמנה ואת הטפסים מהעבודה. בשגרירות האמריקאית מאוד אוהבים תורים, ועד סוף היום תזכו לעמוד בלפחות ארבעה כאלה בכניסה לשגרירות תידרשו להפקיד כל נשק או שעלול להיות נשק, מצלמות וסלולרים. לניו יורק אגב מותר להכניס טלפון סלולרי, בינתיים.

בתוך השגרירות תעברו מספר ביקורות נוספות: בדיקה חוזרת של הטפסים למילוי פרטים חסרים; טביעת אצבע וצילום נוסף והראיון עצמו. טביעת האצבע פחות משפילה מביקור במרחב ירקון, הכל נקי סטרילי ולא תרגישו בכלל שהפרו לכם איזה עשר אולי אחד עשרה זכויות פרט, ביום. הראיון עצמו, אותו ניתן לקיים גם בעברית ורוסית, קצר מהמצופה ובו תידרשו להסביר שוב מה מטרת הביקור והיכן אתם עובדים, זה בהנחה שעניתם בשלילה לגבי מחלות מדבקות, עבר פלילי או חברות ב"ג'מאעה איסלאמיה". המראיינים, כמו כל צוות השגרירות, מפגינים קורקטיות רבה. במהלך השהות במתחם שימרו על ערנות כיוון שמערכת התורים והדלפקים אינה פשוטה, ולראיה נגד בכיר בצה"ל שבעת שהותי שם דרש מפה. אם תתעייפו תוכלו לרכוש "רד בול" בקפיטריה הצמודה ועם הכנפיים הטיסו עצמכם מתור לתור. עברתם את הראיון בשלום? כעבור מספר ימים תקבלו הודעה ממשרד הנסיעות כי הדרכון עם האשרה בידיהם.

אז מה היה לנו? מאה וחמישים דולר, לא כולל רד בול בקפיטריה, וכמה שבועות של התרגשות וציפיה. המחירים ולוחות הזמנים נכונים לחורף. בעונה החמה התהליך עלול לקחת זמן רב יותר, ובשגרירות ממליצים למי שרוצה לנסוע בקיץ להתחיל עכשיו בהכנות.

אפשר להתעודד בנתון אחר שמסרה השגרירות, לפיו רק כעשרה אחוזים ממבקשי אשרות הביקור מישראל נידחו על ידה ממניעים שונים. על פי מסלול היסורים הנ"ל סביר להניח שאחוזים לא מבוטלים כשלו בדרך במילוי הטפסים, מציאת התצלום הנכון או בגלל ההוצאות המופרזות הכרוכות בכך. באותה הודעה אגב, נמסר כי מסתמנת ירידה במספר הבקשות לוויזה. לא קשה להבין למה.